ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּלְהוֹרוֹת לְךָ כִּי לֹא הָיָה הַתְחָלַת הַדְּבֵקוּת מִצַּד הַפְּרָט, 1 רַק הַדְּבֵקוּת הַזֶּה דְּבֵקוּת כְּלָלִי, לֹא דְּבֵקוּת פְּרָטִי, לְכָךְ, כַּאֲשֶׁר בָּחַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּחִלָּה בְּאַבְרָהָם, וְהוֹצִיאוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֵת לוֹ הָאָרֶץ, כְּתִיב (בראשית יב, א): וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. וְהִקְשָׁה 2 הָרַב מֹשֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁתֵּמַהּ הוּא שֶׁלֹּא זָכַר הַכָּתוּב קֹדֶם זֶה שֶׁהָיָה אַבְרָהָם צַדִּיק, וּלְכָךְ נִגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֵךְ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וגו', כִּי בְּלֹא זֶה לֹא נִגְלָה עָלָיו הַשְּׁכִינָה וְאָמַר לוֹ: לֵךְ מֵאַרְצְךָ, לְכָךְ רָאוּי הָיָה לִכְתֹּב קֹדֶם צִדְקַת אַבְרָהָם. וּכְמוֹ שֶׁתִּמְצָא בְּנֹחַ (בראשית ו, ח): וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה', וְאַחַר כָּךְ כְּתִיב (שם ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ וגו', הִזְכִּיר קֹדֶם צִדְקַת נֹחַ קֹדֶם שֶׁהִזְכִּיר שֶׁדִּבֵּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עִמּוֹ? אֲבָל לְפִי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָמַרְנוּ לְךָ לֹא יִקְשֶׁה כְּלָל, כִּי אֵצֶל נֹחַ לֹא הָיָה רַק* בְּחִירָה פְּרָטִי, וְהַבְּחִירָה הַפְּרָטִית הוּא לְפִי מַה שֶּׁהוּא, וְהַכֹּל הוּא לְפִי מַעֲשֵׂה צִדְקוּת שֶׁלּוֹ. אֲבָל בְּאַבְרָהָם לֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית, רַק בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית, שֶׁהֵם זַרְעוֹ, שֶׁהֲרֵי כְּתִיב בְּאוֹתָהּ בְּחִירָה (בראשית יב, ב): וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְזֶה בְּחִירָה כְּלָלִית, וּבְחִירָה כְּמוֹ זֹאת אֵין תּוֹלֶה בְּמַעֲשֶׂה כְּלָל וְלֹא בְּחֵטְא, כִּי הַמַּעֲשֶׂה הוּא לַפְּרָט. אַף כִּי בְּוַדַּאי זְכוּת אָבוֹת מוֹעִיל, מִכָּל מָקוֹם, עִקַּר הַבְּחִירָה בְּחִירָה כְּלָלִית בּוֹ וּבְזַרְעוֹ.
________________________________
כדי ללמד, שהקשר בין עם ישראל לקב"ה אינו קשר מצד הפרטים 1 אלא מצד כלל ישראל, לכן כאשר בחר הקב"ה באברהם והוציאו מאור כשדים לתת לו את הארץ נאמר בתורה, ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך. 2 הקשה הרמב"ן, מדוע לא הזכירה התורה תחילה את צדקותו של אברהם, בגללה בחר בו הקב"ה ואמר לו לך לך מארצך וכו', שהרי אם לא היה אברהם צדיק לא היה הקב"ה מתגלה אליו ומצוהו לך לך, אם כן ראוי לציין תחילה את צדקת אברהם, כמו שמצאנו ביחס לנח, שתחילה כתבה התורה: ונח מצא חן בעיני ה', ורק אחר כך נאמר: אלה תולדות נח, כלומר לפני התגלות הקב"ה אליו, מזכירה התורה את היותו צדיק. אומנם לאור דברינו לא קשה כלל. הבחירה בנח היא בחירה בנח כפרט, ובחירה בפרט היא לפי מעלתו, לפי מעשיו וצדקתו. לעומת זאת בחירת אברהם אינה בחירה באברהם כפרט, אלא בחירה באומה הישראלית, שהם זרעו, לכן בפרשה המתארת את בחירתו נאמר: ואעשה אותך לגוי גדול, דבר המורה על בחירה בכלל, ובחירה כזו אינה תלויה במעשים או בחטא, כי החטא מתייחס רק לפרטים. אומנם ודאי שזכות האבות מועילה לבנים, אבל עיקר הבחירה הייתה באברהם ובזרעו, ולא באברהם כפרט.
[ רַק – אלא.]
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
69 - פרק י"א חלק ט'
70 - פרק י"א חלק י'
71 - פרק י"א חלק י"א
טען עוד
ביאורים
בספר בראשית אנו נפגשים עם דמויות מפתח שהתורה בוחרת להתמקד בהם כחלק מהשתלשלות האנושות, עד לסיפור יצירתם של ישראל בתור אומה ביציאת מצרים, המתוארים בספר שמות. אותן דמויות בולטות בסיפור מעשיהן וקורותיהן ובהתגלות השכינה אליהן. בתוך סיפור השתלשלות הדורות ישנה חריגה מסוימת אצל אברהם, שאינה נמצאת אצל שאר הדמויות. אצל נח, למשל, אנו מזהים התנהגות שונה וחריגה באופן חיובי ביחס לאנשי דורו, ואכן התורה מציינת שבזכות מעשיו ומעלתו זכה לדבר ה' שציווהו לבנות את התיבה, ובעצם מינהו להיות ראש ואב לכל האנושות העולמית לאחר המבול. רק לאחר שהתורה מציינת את צדקותו של נח – "איש צדיק תמים היה", היא גם מספרת על דבר ה' אליו. לעומתו, אצל אברהם, שאמנם במדרשים מסופר על גדלותו הרוחנית והבירור האמוני שעשה בכוחות עצמו עם כל המסירות הגדולה שהייתה כרוכה בכך, אך בתורה שבכתב איננו מוצאים שום תאור הנוגע למעשיו וצדקותו לפני שהתורה מספרת על התגלות ה' אליו. משום כך מתקשה הרמב"ן מדוע התורה בוחרת להעלים את אישיותו המיוחדת, שודאי קדמה לבחירתו והתגלות ה' אליו?
על שאלה זו עונה המהר"ל שלפי הדברים שלמדנו אין תמיהה כלל. אמנם אצל נח והשאר, שנבחרו בפרטיותם, היה צורך להקדים בסיפור מעשיהם מפני שאכן הם היו הגורמים לכך ששרתה השכינה עליהם. אך הבחירה באברהם הייתה מצד הרצון האלוהי להתחיל ממנו ומזרעו את האומה הישראלית ולא מצד אישיותו הפרטית, ומשום כך אין זה עניין למעשיו הפרטיים ולצדקותו, מפני שאין תלות ביניהם וגם אם אברהם לא היה במעלה רוחנית גבוהה היה זוכה לכך.
הרחבות
* בזכות מעשיו או בחירה כללית
בְּאַבְרָהָם לֹא הָיָה בְּחִירָה פְּרָטִית... וּבְחִירָה כְּמוֹ זֹאת אֵין תּוֹלֶה בְּמַעֲשֶׂה כְּלָל. כתב הרמח"ל : "נמצאו כולם (האומות) לפי המשפט העליון, ראויים להישאר במדרגת האנושיות השפלה שהגיעו לה אדם הראשון ותולדותיו מפני החטא, ולא גבוהים מזה כלל. ואברהם לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות אילן מעולה ויקר, כפי מציאות האנושית במדרגתו העליונה, וניתן לו להוציא ענפיו כפי חוקו. ואז נתחלק העולם לשבעים אומות, כל אחד מהם במדרגה ידועה, אבל כולם בבחינה האנושיות בשפלותו, וישראל בבחינת האנושיות בעילויו" [דרך ה' ב, ד, ג]. דבריו עומדים, לכאורה, בניגוד לדברי המהר"ל, שבחירת אברהם לאבי האומה הישראלית לא תלויה במעשיו.
סתירה זאת ניתן ליישב על-פי דברי הרב שלמה אלישיב : "עיקר לקיחת האבות וישראל, מה שלקח אותם הקב"ה אליו, ובחר בהם לקדשם בקדושתו בעבודתו ובתורתו – הוא הכל רק בסוד שורש הברית (כלומר הסגולה) ולא בזכות (מעשיהם). וגם כל הזכות גופה (עצמה) הוא גם כן רק מסוד הברית, ומי שאינו בברית הנה כל זכותם אינם זכותים כלל , כי אינם פועלים למעלה מאומה, וממילא הוא שאין שום זכות למטה גם כן" [לשם שבו ואחלמה, הקדמות ושערים ו, י]. זכויותיו הרבות של אברהם נחשבו רק מפני בחירת הקב"ה בו. כך ניתן להבין לעומק את הסבר המהר"ל מדוע התורה סיפרה בראשונה על הציווי "לך לך": הבחירה באברהם קודמת למעשיו, מפני שהיא הסיבה שמעשיו קבלו את משמעותם הרבה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
