ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
הפעם, השיחה תהיה קשה במיוחד. המפוטר אינו עובד רגיל. הוא הולך לפטר את דוד, המנכ"ל והמייסד של המפעל. דוד, איש חזון ומעש, אדם יקר ומסור, שהקים את המפעל מהמסד ועד הטפחות. דוד, שבלעדיו הפרויקט לא היה יכול לצאת לדרך, ועד היום הוא ממשיך ומקדם את המפעל באהבה ובמסירות.
ובכל זאת, אין לו ברירה, עליו לפטר את דוד. דוד הזקין, הוא הולך ונחלש, והמפעל זקוק למנהל צעיר ונמרץ. ב"ה המפעל ימשיך ויצמח, יש מספר מנהלי מחלקות, שדוד בנה במהלך השנים, ויוכלו להחליפו. אך כיצד יאמר לו זאת? מהיכן ימצא מילים?
דוד נכנס לאיטו למשרד, והתיישב על הכיסא מול שאול. קרה משהו? שאל בדאגה.
תראה, פתח שאול והשפיל עיניו... מוציא אט אט ובגמגום את הבשורה הקשה מפיו. כשסיים, הרים את עיניו בדאגה.
להפתעתו, חייך דוד חיוך רחב, והגיב: ב"ה שזכיתי!
במה זכית? התפלא שאול.
זכיתי להקים מפעל גדול, גדול ממני. אכן, המפעל זקוק למנהל צעיר, ואני עוזב אותו בסיפוק גדול, שהוא ממשיך ופורח בלעדי!
בימים הקרובים נחוג את יום שחרור ירושלים עיר הקודש. בתורה, לא נזכרה ירושלים מפורשות כמקום המקדש, אך הצטווינו לעלות לרגל "למקום אשר יבחר ה'". דרך ארוכה עברה ירושלים עד אשר זכתה והתנוסס בה המקדש בהר מרום הרים, והוכתרה לעד כמקום אשר יבחר ה'. בתחילה – עקד בה אברהם את יצחק בנו, יעקב לן בה וגילה שהיא בית אלוקים, בהמשך – כבשה דוד והפכה לבירתו, העלה אליה את ארון ה', ובסוף – זכתה ושלמה הקים בה את המקדש לדורות עולם.
אחת הפסגות הגבוהות בדרך להכרזתה כעיר הקודש לנצח, התגלתה דווקא באחת מנקודות השפל שלנו כעם. אבשלום מורד בדוד המלך, בן קם באביו, ודוד נאלץ להימלט בראש נאמניו, מפני אבשלום המתקרב לבירה בתמיכת העם.
באותה שעה, הכוהנים והלויים, המודעים לכך שדוד הוא משיח ה', המלך אותו משח ה' למלוך על ישראל, חושבים שאף השכינה גולה עם דוד מירושלים. נושאים הכוהנים והלויים את ארון הברית, כדי שימשיך לנדוד עם דוד, כפי שנדד עד כה ממקום למקום.
והנה, למרבה ההפתעה מצווה דוד את צדוק הכהן: "השב את ארון האלוקים (אל) העיר! אם אמצא חן בעיני ה', והשיבני, והראני אותו ואת נווהו" (שמואל ' טו, כה). באותה שעה, מחדש דוד לכוהנים חידוש גדול. השכינה הגיעה למקומה הקבוע, ירושלים נבחרה לנצח למקום אשר יבחר ה'. גם אם המלך – משיח ה' עוזב את ירושלים, השכינה והארון נשארים בה לעד. (ואכן, לאחת הדעות בגמרא – בטרם החורבן, נגנז הארון במחילה בהר הבית, ונשאר בירושלים אף בעת החורבן). קדושת ובחירת ירושלים אינה תלויה בדוד או באיש אחר, כי קדושתה קדושת נצח. מפעלו הגדול של דוד, בחירת ירושלים, גדול ממנו.
מדהים לגלות, שבאותה שעה היסטורית קשה אך מלאת הוד, נשלם מהלך ארוך של שנים רבות. ראשיתו של הסיפור בימי בני עלי במשכן שילה. בני עלי, חשבו שהקדושה העיקרית מצוייה בכהנים – באנשים, וניסו לחזק את מעמד הכהונה על חשבון מעמד קדושת המשכן-המקום. הם היו תובעים ממקריבי הקרבנות במשכן, לתת להם, מבשר הקרבן עוד בטרם הוקרבו האמורים במזבח, והיו נוטלים את הבשר בכוח ממי שסרב לתביעתם. במעשה זה, המנוגד להלכה, ביקשו לבטא שהקדושה תלויה בכוהנים-באנשים ולא במזבח-במקום. מעשיהם הוציאו שם רע למשכן, ואנשים חדלו מלעלות לשילה.
לעומתם, פעל אלקנה להשיב את האנשים לשילה – לקדושת המקום. בהמשך, בנו שמואל, המשיך במפעל חייו והוא האיש שזכה ביחד עם דוד המלך לגלות את הסוד, שירושלים היא המקום הקדוש לנצח. כדברי הגמרא (זבחים נד) – 'וילך דוד ושמואל וישבו בניות ברמה', וכי מה עניין ניות אצל רמה? אלא שהיו ישובים ברמה ועוסקים בנויו של עולם, מקום המקדש בירושלים.
ואכן, הנבואה הראשונה שהתנבא שמואל, עוסקת בעונש הכבד שיקבלו בית עלי על מעשיהם המקולקלים. מרכז העונש היא הנבואה על כך, שהכהונה הגדולה תעבור מבית עלי למשפחות כהונה אחרות. נבואה זו לא התקיימה מיד, היא המתינה לרגע המתאים.
והרגע הגיע. בשעה שהכהנים נוטלים את ארון הברית, כדי ללוות את דוד בבורחו מפני אבשלום, הכהן הגדול הוא אביתר מצאצאי עלי. אולם, הציווי להשיב את הארון למקומו, נאמר לצדוק הכהן הגדול החדש.
חז"ל ציינו רגע זה כרגע התגשמות הנבואה. דוד ביקש לשאול את הכהן הגדול ב'אורים ותומים'. כדי להבין את תשובת ה'אורים והתומים' היה צורך בכהן גדול בעל רוח הקודש. דוד שאל את אביתר ולא קיבל מענה, ואז לבש צדוק את בגדי הכהונה הגדולה וזכה במענה, וכך התקיימה הנבואה (יומא עג:).
נמצאנו למדים, שהרגע בו הושלם המהלך מימי עלי ושמואל, לקיבוע התובנה שהכוהנים שואבים את כוחם ממקום המקדש ולא להיפך, הוא הרגע בו התברר שנבחרה ירושלים לנצח.
והנה... עברו דורות... וב – כח' באייר, יום ההילולא של שמואל הנביא, שוחררה ירושלים לנצח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
