ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: ... וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ ... וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כו, ג-ו).
בימים אלה, בין יום העצמאות ליום ירושלים, נשתדל לברר נקודה אחת, שקשורה בטבורה לשאלת המפתח - על פי איזה כללים והלכות צריכה מדינת היהודים להתנהל?
הפעם נעסוק במשרד החוץ ומשרד הבטחון. נבחן את הדברים כדרכנו, על פי המקורות.
בימיו של המלך יאשיהו התחוללו שינויים כבירים במזרח התיכון. מול עיניו של המלך הצדיק, המכונה בכתוב: "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ יְקֹוָק" (איכה ד', כ), נבנה "מזרח תיכון חדש". האימפריה האשורית, ששלטה שלטון ללא מצרים במרחב, נכנסה להליך סחרור והתמוטטות. הייתה לכך השפעה חיובית מאוד על "מדינת היהודים". בימי אָמוֹן - אביו של יאשיהו וסבו - מנשה, השלטון האשורי בארץ בא לידי ביטוי גם במובן הרוחני. מנשה ואָמוֹן תחת לחץ והשפעה אשורית, הפכו את בית המקדש, בהר הבית, ל"מקדש" אלילי בראשות אלילי אשור. יאשיהו פתח בהליך תשובה וטיהור הבית וניסה להחזיר את עם ישראל אל ד' אלקיו.
מי שניצל פוליטית את ההתדרדרות באשור, היו הבבלים בראשות אביו של נבוכדנצר - נבופולאסר. פרעה נכו - מלך מצרים באותה תקופה, בחר לתמוך בצד האשורי כחלק מההתגוששות בין המעצמות המסופוטמיות.
כעשרים וחמש שנה קודם לחורבן בית ראשון, נפגשו צבאות אשור ובבל לקרב מכריע בכָּרכּמיש, ששכנה על נהר פרת (העליון). פרעה נכו יצא לדרך צפונה כדי לתמוך בבני בריתו האשורים. במסעו צפונה היה חייב פרעה לעבור בארץ ישראל. הכתוב מתייחס לכך כמה פעמים נצטט שנים מהם:
"בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל נְהַר פְּרָת" (מלכים ב כ"ג, כט)
"עַל חֵיל פַּרְעֹה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם אֲשֶׁר הָיָה עַל נְהַר פְּרָת בְּכַרְכְּמִשׁ" (ירמיהו מ"ו, ב).
כאן צריך היה יאשיהו להתמודד עם שתי שאלות:
א. האם להתערב במחלוקת זו ולנקוט צד?
ב. האם "למחול" על פגיעה בריבונות הישראלית להתעלם ממסעו של פרעה?
יאשיהו ראה עצמו כאמור כמלך המשיח, כמי שטיהר ופתח את בית המקדש מחדש, כמי שבדורו עם ישראל קיים את התנאי של "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ". לכן, דרש את הפסוק מפרשתנו על אירוע זה וניסה לעצור את הצבא המצרי באזור מגידו (שער העמקים). וז"ל הכתוב:
"אַחֲרֵי כָל זֹאת אֲשֶׁר הֵכִין יֹאשִׁיָּהוּ אֶת הַבַּיִת עָלָה נְכוֹ מֶלֶךְ מִצְרַיִם לְהִלָּחֵם בְּכַרְכְּמִישׁ עַל פְּרָת וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ יֹאשִׁיָּהוּ" (דברי הימים ב' לה, כ).
חז"ל מסבירים זאת כך: "מאי דרש: וחרב לא תעבר בארצכם, מאי חרב? אילימא חרב שאינה של שלום - והכתיב ונתתי שלום בארץ! אלא, אפילו של שלום" (תענית דף כב ע"ב).
המחיר ששילם יאשיהו היה נורא:
"וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ" (מלכים ב כ"ג, כט).
פרק העצמאות של תקופת יאשיהו תם ותקופת החורבן החלה.
בכתוב מובא: "וְלֹא שָׁמַע אֶל דִּבְרֵי נְכוֹ מִפִּי אֱלֹהִים" (דברי הימים ב' לה, כב)
וחז"ל הסבירו: "זה ירמיה הנביא שאמר לו, כך ישעיה רבי אמר: וסכסכתי מצרים במצרים (ישעיה יט, ב). א"ל יאשיהו, משה רבה דרבך אמר: וחרב לא תעבור בארצכם (ויקרא כו, ו), ואפי' חרב של שלום" (איכה רבה פרשה א).
יאשיהו טען שהגיע זמנם של הפסוקים בתחילת פרשתנו, ירמיהו טען שיש ללמוד מנבואת ישעיהו שאין להתערב בסכסוכים הבין לאומיים.
הבה נתפלל כי הקב"ה יכוון את דרכה של הממשלה החדשה, כך שנתקדם כולנו קימעא, קימעא, בבניתה הנכונה של מדינת היהודים לה זכינו בחסדי ד', בדורנו. תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינתנו וקשירת הקשרים הבינלאומיים הנכונים.
נברך את כולם "מועדים לשמחה לגאולה שלמה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
