ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- הכנה לחג השבועות
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל חי בן מזל טוב
כמה גאים הם היו באמונתם ובטוחים בניצחון דרכם, בסופו של דבר, וביעילותם של הטילים הבליסטיים הבין-יבשתיים שלהם! כאן, בישראל, ציינו את האחד במאי בכובד ראש, בנאומים ובמצעדים ובהתרסה נועזת שרק השמאל מרשה לעצמו.
אני זוכר שכאשר הייתי ילד בשיקגו ארגן השמאל היהודי באופן מתריס חגיגות אחד במאי משלו לכבוד מרקס, הדוקטרינות שלו ותחזיותיו האוטופיות. אם רצינו ואם לאו, אחד במאי היה אז תאריך חשוב – יום חג – בלוח השנה. אפילו בבית הספר הציבורי בשיקגו שבו למדתי בילדותי בשנות מלחמת העולם השנייה, ציינו המורים היהודים את האחד במאי בכיתה, ואפילו שהמורות האיריות הזקנות התעלמו מן התאריך.
היה פרק זמן בחיי ובילדותי שבו באמת חשבתי שאחד במאי הוא חג יהודי! אמי גמלה אותי מהשטות הזאת עד מהרה. מעניין לציין שכמעט איש מנכדיי, אפילו אלה שבגרו והפכו להורים בעצמם, אינו מודע לכך שהאחד במאי היה תאריך כה חשוב בלוח השנה. במאה החולפת השתנה העולם, אין ספק, ועל אחת כמה וכמה העולם היהודי.
נראה לי מעניין לציין שהמונח המקובל בעולם היום לציין סכנה ומצוקה, מצב חירום או אסון קרב הוא מה שנקרא באנגלית "מיי-דיי" (אחד במאי). אינני יודע בוודאות כיצד זה קרה, אבל אני חושב שיש אירוניה הולמת בצירוף המקרים הלשוני הזה. האחד במאי המקורי נועד להביא הרמוניה, צדק והגינות בעולם. הוא היה אמור לשים קץ לניצול הרבים על ידי מעטים ולבנות חברה טובה יותר ועולם מתוקן יותר לבני האדם שחיים בו.
תחת זאת הפך היום הזה לסמל של דיכוי, תוקפנות, חוסר סובלנות, חזון חסר שחר ותקוות שאין להן אחיזה במציאות. הביטוי השלילי מאוד הזה שקיבל האחד במאי הוא, בעיני, מה שמעניק משמעות ורלוונטיות לשימוש האוניברסלי במונח "מיי דיי" כקריאת מצוקה ואזהרה.
אחת מנקודות התורפה של כל האידיאולוגים היא שהם מסרבים ללמוד מניסיון העבר ומההיסטוריה. אמונתם העזה דוחפת אותם לחשוב שהם יודעים מה טוב לכולם, ולא משנה מה המציאות אומרת, הם דבקים במדיניות שבסופו של דבר מחבלת במטרות שלהם והורסת אפילו את אנשיהם. זה נכון לגבי כל האידיאולוגיות, אבל במאה החולפת הוכח שזה נכון במיוחד לגבי השמאל, ובמיוחד כלפי החלק המרקסיסטי שבו.
אין זה פלא שהאחד במאי כמעט התפוגג ונעלם בכל העולם ובאופן בולט במיוחד בישראל. המציאות הוכיחה את ריקנות הסיסמאות, המצעדים והחזון המעוות של התפיסה הזאת.
בילדותי בשיקגו, כאמור, האחד במאי היה יום מרכזי בחודש מאי, ואילו חג השבועות כמעט ונעלם מהחברה היהודית, להוציא מובלעות קטנות של קהילות שומרות מצוות. מאז הוא הצליח לשנות את מעמדו, במיוחד כאן, בישראל. מאכלי חלב, לימודים שנמשכים כל הלילה ושיחות על מגילת רות הפכו לעניין פופולרי שרווח בכל המגזרים בחברה הישראלית היום. אין ספק שחג השבועות נעשה פופולרי היום יותר מאי-פעם במאה החולפת.
הוא כבר לא רק חג אלא מעין מצפן מוסרי שחוזר אל המחויבות של העם היהודי לתורה שניתנה בהר סיני ולחזון המיוחד שלה ליצירת עולם מתוקן יותר וחברה טובה יותר. האחד במאי החילוני, שהיה יום של תקווה והגינות, קרס תחת כובד הדוגמות שלו וההתנהגות שליוותה אותו. האחד במאי התגלה כאליל שקר וכל מה שהוא מייצג נחשף כחלום באספמיה.
למיליוני אנשים זה היה סיוט בעל ממדים אדירים. חג השבועות, לעומת זאת, מתמקד בהתנהגות האישית של האדם ולא מנסה לתקן את העולם כולו באבחה אחת. האחד במאי נטל עליו משימה גדולה מכוחותיו. העולם היהודי, לעומתו, נבנה אדם אחר אדם, מעשה טוב אחר מעשה טוב, דרך הציות לכללי המוסר שקיבלנו על הר סיני בחג השבועות הראשון לקיומנו כממלכת כוהנים וגוי קדוש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
