ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
על פי הסטטיסטיקה, כיום ישנם כחצי מיליון אנשים שמעוניינים להתגייר. ככל הנראה מעולם לא היה הסטטוס היהודי נחשק יותר. זהו מצב מבורך, אולם הוא מעמיד בפני הממסד הרבני בעיות לא פשוטות. לא ניכנס כאן לצדדים ההלכתיים של הגיור, אלא ננסה להבין את המשמעות הרוחנית העומדת מאחורי התהליך.
גיור הוא שם כולל להפיכתו של לא-יהודי ליהודי. עצם המושג גיור הוא בעייתי. בניגוד לדתות כדוגמת הנצרות או האסלאם, הזהות היהודית אינה פועל יוצא של בחירה, אלא תכונה מולדת שעוברת מהאם היהודייה לבניה. כיצד אפשר אפוא להחליט שיום אחד אדם שנולד כלא יהודי, מלא רצון טוב ככל שיהיה, ייחשב כיהודי?
בתורת הסוד מצוי הסבר שיכול לשפוך אור על נושא הגיור. הרעיון של הגיור, מסבירים חכמים (שבת קמו, א), הוא שישנם אנשים שאף שהם עצמם לא נולדו כיהודים, הרי נשמתם יהודית: "אף על גב דאינהו לא הוו בהר סיני - מזלייהו הוו" (אף שהם עצמם לא היו במעמד הר סיני, נשמתם הייתה). ישנם אנשים שאף שנולדו כלא-יהודים חשים משיכה אינסטינקטיבית לעם ישראל. מכיוון שכך, עניינו של תהליך הגיור והקשיים שמערימים על מי שרוצה להתגייר הוא כדי לברר האם אכן מסתתרת כאן נשמה יהודית אם לאו.
יתרה מזאת, המושג גיור בעם ישראל אינו תקף רק לבני אדם אלא גם לתפיסות עולם. התלמוד במסכת פסחים כותב כי "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות, אלא כדי שיתווספו עליהם גרים" (פסחים פז, ב). זהו מאמר תמוה. מספר הגרים שהתווספו אל עם ישראל במהלך הגלויות השונות הוא שולי, ואין זה מסתבר כי מפני כך גלו ישראל מארצם.
אלא שאפשר להבין את מאמר התלמוד באופן אחר: עניינם של תהליכים גדולים בעם ישראל הוא גיור, לא רק במובן הממשי של גיור בני אדם, אלא אף במובן הרוחני של גיור רעיונות. במהלך הדורות, בעיקר בזמן הפיזור של עם ישראל בין התרבויות השונות, מתווספים לעם ישראל כיווני חשיבה שמַפרים את העולם היהודי.
לגייר רעיונות
ביציאה למלחמה, מלמדת אותנו התורה, נתקל הלוחם לעתים ב"אשת יפת תואר" ומכניסהּ אל תוך ביתו. במבט ראשון יש כאן תיאור של מציאות שלילית וניסיון למתן את פראותם של הלוחמים בזמן המלחמה, כנאמר על כך בתלמוד: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע" (קידושין כא, ב). אולם רבי חיים בן עטר, אחד מגדולי ישראל בדורות האחרונים, מבאר פסוקים אלו באופן שונה: במלחמות ישראל, כך הוא מסביר, הן הממשיות הן התרבותיות – יש אפשרות שבה מזהה עם ישראל בין העמים "נפש קדושה בין הקליפות", נשמה גדולה או רעיון נכון שנשבו.
במלחמת התרבות להופעת הערכים היהודיים, מוצאים אנו לעתים מקומות בעייתיים שבהם מסתתרת "אשת יפת תואר" – רעיון אמיתי, גרעין אמת שקבור בתוך זוהמה תרבותית. את גרעין האמת הזה אנחנו מגיירים, מכניסים לתוך ביתנו. אמנם, אין מדובר בתהליך פשוט. ראשית, על אמת זו לנקות את עצמה, כדברי המשך הפסוקים שם הנוגעים לשבוית המלחמה: "וגילחה את ראשה ועשתה את ציפורניה, והסירה את שמלת שבייה מעליה". כלומר, האמת הזאת צריכה לעבור תהליכי בירור וצירוף, אולם "ואחר כן", בסופו של התהליך, "תבוא אליה ובעלתה והייתה לך לאישה" (דברים כא, יב יג).
המקרה הקלאסי של גיור מוצלח, הן במובן האנושי הן במובן הרוחני, הוא המקרה של רות המואבייה. מגילת רות, שאותה קוראים בחג השבועות, מספרת לנו על רות, גיורת ממוצא מואבי - אומה המבטאת יסוד ניגודי קיצוני לעם ישראל עקב לידתה מתוך גילוי עריות, המתואר בתנ"ך בין לוט לבתו. רות לא רק שהופכת ליהודייה, אלא מצאצאיה נולד דוד המלך, אשר מייסד את השושלת המשיחית של עם ישראל. לגביה נאמר: "ורות המואבייה... השבה משדי מואב" (רות א, כב). לכאורה אין המילה "שבה" מתארת את מצבה לאשורו, הרי היא באה משדה מואב! אלא שנשמתה תמיד הייתה מעם ישראל, אולם נאבדה מאיתנו.
לא תמיד פשוט לוודא כי לפנינו נשמה, רעיון יהודי, אולם יש סימן לדבר כאשר נעמי, חמותה היהודייה של רות, מנסה להניא אותה מלהתגייר, "ותרא כי מתאמצת היא ללכת איתה ותחדל לדבר אליה". (רות א, יב), הרצון העיקש של רות להיכנס לעם ישראל הוא סימן שיש כאן נשמה יהודית שמעוניינת לחזור אל מקומה הטבעי.
לא ברור אם ההסבר הזה יניח את דעתם של אותם מתגיירים שנאלצים לעבור מסכת ייסורים בדרך לגיור, אבל לכל הפחות חשוב לדעת שאין כאן כוונה רעה או אטימות. יש רצון כן לברר מהו המניע להצטרף לעם היהודי. האם יש נשמה מאחורי התהליך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
