ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(נז. במשנה למטה עד נח: במשנה למעלה)
חלק א – נותנים לבתולה שנים עשר חודש
- שלבים:
- שידוך,
- קידושין,
- הבעל תובע לנישואין,
- נותנים לה שנים עשר חודש ואז מתחתנים
א. רמז מהתורה – "תשב הנערה איתנו ימים או עשור",
וכתוב "ימים תהיה גאולתו" = שנה.
וזה לא:
- יומיים, שהרי לא סביר שיבקש יומיים ואז עשרה ימים.
- חודש ("עד חודש ימים"), כי שם כתוב חודש.
- 1.לא צריכה תביעה, אלא מתחילים לספור את הזמן מיד.
- 2.יש לה רק 30 יום
ב. קטנה – יש לה יותר משנה, עד שתגדל.
[לא מקדשים קטנה, אך בדיעבד, מחכים עם הנישואים שתגדל.
(מותר לשדך קטנה, ולא חוששים שתהיה לחוצה מזה עד שתגדל)].
ג. בוגרת (התקדשה אחרי שנהייתה בוגרת) –
רב הונא – כבר למי שהתקדשה מיד אחרי שבגרה
דחייה – 3 ברייתות נגד זה,
את השתיים הראשונות מתרצים אך האחרונה מפורשת נגד.
רב פפא – רק להתקדשה שנה אחרי הבגרות.
(נז: רבע תחתון)
חלק ב – הגיע זמן ולא נישאו, אוכלת משלו ואוכלת בתרומה
א. איסור התרומה וההיתר כשהגיע הזמן
מהתורה – ארוסה אוכלת תרומה ("קניין כספו")
אלא שרבנן אסור, והתירו כשהגיע הזמן –
עולא – שמא תאכיל את משפחתה תרומה.
וכשהגיע הזמן, כבר לא גרה איתם, ואין חשש.
רב שמואל ב"י – שמא יצא בה מום ויבטל את החתונה, ולמפרע זרה אכלה תרומה.
וכשהגיע הזמן, כבר בדק אותה ע"י קרובותיו, ולא יבטל.
הערות:
- 1.למה לא חששו גם ב:
כהן שעובד אצל ישראל, שמא יאכיל את הישראל? כי המעסיק נותן אוכל, לא לוקח.
כהן שקונה עבד, שמא יצא מום ויבטל למפרע? אין מצב מציאותי סביר שזה יקרה.
- 2.נפקא מינה
אם הבעל קיבל על עצמו לא לבטל גם אם יהיה מום – עולא שייך, רב שמואל לא.
אם האב מסרה לשליחי הבעל – עולא לא שייך, רב שמואל שייך.
(נח. 4+)
ב. האם צריך לתת לה גם חולין לימי טומאתה?
צריך לתת חולין, כמה:
- ר"ע – חצי.
- ר"י ב"ב – שליש.
- ר"ט – בכמות רגילה, כאילו זה חולין.
- ר"י –קצת יותר, שיהיה לה קל למכור ולקנות חולין (חולין יקר יותר מתרומה).
- רשב"ג – כפליים מחולין (שיהיה לה עוד יותר קל).
לא צריך:
כמה יתן –
הגבלה –
זה רק במאורסת (לאשתו הנשואה חייב לתת חולין, ולא לצפות שהיא תטרח למכור את התרומה).
וזה רק בבת כהן (שאז יודעת איך לנהוג עם תרומה ויודעת (בעזרת אביה) למכור.
(נח. שליש תחתון)
ג. שומרת יבם לא אוכלת תרומה
כי לא נחשבת קניין כספו (אך אחרי שייבמה כן).
ואפילו שהיתה כמעט שנה תחת הבעל ורק יום אחד כשומרת יבם, כבר לא אוכלת,
וגם אם להפך,
והמשנה מסודרת בצורה של "זו ואין צריך לומר זו").
ד. מחלוקת אם אכן אוכלת תרומה
משנה ראשונה – אוכלת
בית דין שאחריהם – לא אוכלת,
מהחשש שיבטל, ולא סומכים על בדיקת קרובותיו.
רבנים בבית המדרש
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
