ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- כתובות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
(קי: 7- עד קיא: באמצע)
אגב הדין שניתן לכוף לעלות לארץ ישראל, מכאן ועד סוף המסכת עוסקים בשבחי ארץ ישראל.
בעניין ארץ ישראל
א. על מגורים בחו"ל, בבל וארץ ישראל
- 1.צריך לגור בארץ ישראל
- A. ברייתא - , שכל הדר בארץ ישראל דומה שמי שיש לו אלוה, ומי שלא – כאילו אין לו (כעובד ע"ז)
ונלמד מדוד.
- B. בהמשך ר' אלעזר – כל הדר בארץ ישראל - שרוי בלא עוון.
- C. בהמשך (קיא באמצע) - ר' חנינא אמר ליבם לא לרדם לבבל כדי לייבם את אשת אחיו
("אחיו נשא כותית (יהודיה, אלא שודמה כמי שאין לו אלוה) ומת, ברוך המקום שהרגו (!), ואחיו ירד אחריו?!") - D. ר"י שמואל (קיא. באמצע) – כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל...
- 2.ר"י – אסור לצאת מבבל (עובר בעשה), ור' זירא מתיר.
(קי: 2-)
מקור –
- בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם.
ור' זירא דוחה – זה לגבי כלי המקדש.
- השבעתי אתכם בנות ירושלים... אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.
הסבר המחלוקת למסקנה:
יש 3 פסוקים דומים,
ודורש בברייתא ר' יוסי בר"ח 3 שבועות:
1. שלא יעלו בחומה. 2. שלא ימרדו באומות. 3. לאומות שלא ישעבדו את ישראל יותר מדי.
ר"י לומד מהכפלות "אם תעירו ואם תעוררו", שלא רק בחומה אסור,
ור' זירא – כר' לוי: הכפלות ב3 השבועות מוסיפה עוד 3 שבועות:
1. שלא יגלו את הקץ. 2. שלא ירחקו את הקץ (בחטיאהם, רש"י – שלא ידחקו). 3. שלא יגלו סודות (העיבור/טעמי תורה) לגויים.
(קיא. באמצע)
ב. מעמדה של בבל
- ר"י שמואל (קיא. באמצע) – כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל, כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות (כי יש שם תורה).
וגם בתוך בבל יש אזורים שונים, ואסור לצאת מפומפדיתא לבי כובי.
- רבה ורב יוסף - כשרין שבבל, ארץ ישראל קולטתן, כשרין שבשאר אצרות – בבל קולטתן,
והכוונה לגבי קבורה. - רב יהודה (שאסר לעיל לצאת מבבל לארץ ישראל) – הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל.
- אביי – בבבל לא יראו את חבלי המשיח (הצרות).
- 1.קבורה –
(קיא. שליש עליון)
ג. מיתה, קבורה ותחיית המתים בארץ ישראל
רב ענן – כאילו קבור תחת המזבח.
ר' אלעזר (ביחס לעולםא שנפטר בבבל) – עדיף שגם המיתה עצמה תהיה בארץ ישראל,
- 2.(קיא. מתחת לאמצע) רבה ורב יוסף - כשרין שבבל, ארץ ישראל קולטתן, כשרין שבשאר ארצות – בבל קולטתן, והכוונה לגבי קבורה.
- 3.האם מתי חו"ל קמים לתחייה? (קיא. שליש תחתון)
ר' אבא בר ממל – כן
יִחְיוּ מֵתֶיךָ (בארץ ישראל) נְבֵלָתִי יְקוּמוּן (בבבל)(ישעיהו כו)
דחיית ר"א – הכוונה לרבות נפלים (="נבלה").
ר' אלעזר – לא
- "...וְנָתַתִּי צְבִי בְּאֶרֶץ חַיִּים" (יחזקאל כו)
דחיית ר' אבא בר ממל – הכוונה שיבוא נבוכדנצר.
- נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ (ישעיהו מב)
דחיית ר' אבא בר ממל – לרבות שפחה כנענית ("לעם" – "שבוע לכם פה עם החמור")
ומה עם הצדיקים שבחו"ל?
ר' אילעא ע"פ אביי – נעשים להם מחילות ומגיעים דרכם לארץ ישראל ("גלגול") ושם חיים.
ולמה יעקב ויוסף הטריחו את בניהם להעלותם לארץ ישראל?
קרנא ור' חנינא - חששו שמא לא יזכו למחילות (אלא יתגלגלו בלעדיהם ויצטער).
[אגב, אחי רבה שלחו לו מכתב עם דרשה זו כדי שלכנעו לעלות לארץ ישראל,
והוסיפו שהיה אדם שנשמע למלרדת לחו"ל בגלל אישה, כששמע דרשה זו,
והוסיפו שיוכל ללמוד תורה מרי"ח,
וסיימו בהמלצה לגבי הליכה ישיבה ועמידה,
ובדבר הלכה שפרדה מרביעים עם פרד, ולא עם סוס או חמור].
(קיא: 9+)
[אגב, עוד על תחיית המתים –
- A.האם לעמי הארצות יש תחיית המתים?
ר' אלעזר – לא,
- מֵתִים בַּל יִחְיוּ רְפָאִים בַּל יָקֻמוּ (ישעיהו כו) – מי שמרפה עצמו מדברי תורה.
רי"ח – זה בעובד ע"ז.
- יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר, כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל (ישעיהו כו) – רק למי שמשתמש באור התורה.
- B.תחיית המתים לצדיקים
- יקומו במלבושיהם (קל וחומר מחיטה)
- יקומו בירושלים
אבל יש להם תקנה – "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם(דברים ד)
ע"י שמשיא בתו לת"ח או עוזר להם להתפרנס.
(קיא: מעל האמצע)
יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ בְּרֹאשׁ הָרִים יִרְעַשׁ כַּלְּבָנוֹן פִּרְיוֹ וְיָצִיצוּ מֵעִיר כְּעֵשֶׂב הָאָרֶץ (תהלים עב).

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.












