ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב נתנאל והרבנית רחל בן חיים
כשיצא עם ישראל ממצרים האמין בה' ובמשה עבדו, שלא יאונה להם כל רע, וכך היה. בן לילה יצאו כל צבאות ה' ממצרים. יש אומרים 7 מליון איש ויש אומרים הרבה יותר, וכולם היו ממושמעים ונאמנים. ראו את מעשה גבורתו של הקב"ה בניסים גלויים: "וַיָרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה ' וַיַּאֲמִינוּ בּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ 2 .
ובהיותם במדבר הקב"ה יישר להם את הדרך והגן עליהם מלפנים ומאחור, עמוד אש לפניהם ועמוד ענן אחריהם, וכל העולם חל ופחד מהם, וטיפל בהם הקב"ה בעין טובה, האכילם והשקם.
אם כן, מדוע קצרה נפש העם בדרך? היש דרך יותר נעימה וטובה מזו? 39 שנים הכל היה בסדר ומה כעת? מה קרה?
חז"ל מסבירים את התנהגותם של בני ישראל בכך שהם ראו כבר את ארץ ישראל ומאוד רצו להכנס אליה אבל אז קרה שהם היו צריכים לחזור אחורנית 7 מסעות 3 . הם הרגישו שהם כבר בגאולה הם כבר בארץ ישראל ולבסוף מצאו את עצמם חוזרים על עקבותיהם 7 תחנות אחורה.
אכן זו תופעה טבעית ומובנת, שלעיתים האדם חש מתוסכל מכך שהוא רואה את סוף הדרך, רואה את האור שבקצה המנהרה, אך מוצא את עצמו שלא רק אינו מתקדם לכיוון היעד, אלא הוא נסוג ומתרחק מאוד מהיעד הנכסף.
אם זה דבר טבעי מקובל ומובן, מדוע בני ישראל מקבלים עונש על כך? הרי היינו מצפים מהקב"ה שיבין את הקשיים של עם ישראל בדרך, שהם כל כך רוצים להכנס לארץ ישראל אך בהוראת משה רבנו חוזרים על עקבותיהם?
אולם כאן יש יסוד גדול שהתורה רוצה ללמדנו. כל מה שעושה הקב"ה הוא לטובה. גם אם לאדם נראה שהוא נסוג אחור, וגם אם לאדם נדמה שהוא לא מגיע אל היעד - הרי שעליו לבטוח בעיניים עצומות על ה' יתברך שיוציא ויציל ויגאל ויקח את האדם למקום שבו הוא צריך להיות.
ידוע שבצבא עושים לחיילים המיועדים להיכנס ליחידות המיוחדות מבחן בו הם הולכים מרחקים עצומים וסוחבים על עצמם משקל רב. והנה החיילים רואים אורות בקצה הדרך, ומבינים ששם הבסיס ושם יגיעו וינוחו, ומקבלים כוח ומתחילים לרוץ. מגיעים הם לבסיס - והנה להפתעתם המפקד אינו עוצר אלא חוצה את הבסיס, יוצא מצידו השני וממשיך לרוץ. גם חיילים שהחזיקו מעמד עד עכשיו נשברים ופורשים. רק החיילים שלא מתייאשים וממשיכים בכל זאת עד כמה קילומטרים - מתקבלים לסיירת, כי יודעים שלהם יש ציות מוחלט למפקדים.
כשהביטחון בה' הוא מוחלט הרי שכל ממה שעובר על האדם הוא רואה בעין טובה. "כל מה דעביד רחמנא – לטב עביד" 4 זו דרך חיים. ומספרת הגמרא:
רבי עקיבא יצא לדרך והגיע לעיר אחת, ולא הסכים אף אחד לארח אותו. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". הלך וישן בשדה, והיה איתו תרנגול, חמור ונר. באה רוח וכיבתה את הנר. בא חתול בר ואכל את התרנגול. בא אריה ואכל את החמור. אמר: "כל מה שה' עושה - הכל לטובה". באותו הלילה בא חיל גויים ושבו את כל בני העיר. אמר להם: לא אמרתי לכם, כל מה שה' עושה - הכל לטובה! אילו היה הנר דולק - היו מוצאים אותי. אילו היה התרנגול קורא או החמור נוער היו שומעים ומוצאים אותי, ואילו הייתי לן בעיר היו שובים אותי איתם.
כך פסק את ההלכה רבי עקיבא, גדול חכמי ישראל שכל דברי התורה הם לפי שיטתו 5 , הוא זה שנכנס בשלום לפרדס ויצא בשלום 6 , והוא אומר לנו לומר: "כל מה שעושה הקב"ה הכל לטובה". וכך נפסקה ההלכה בשו"ע 7 שלעולם יהיה רגיל האדם לומר כך. האמירה הזו היא דרך חיים, היא אמונה גדולה.
לכן אם הקב"ה גזר על בני ישראל בשנת ה-39 לנדודי המדבר לחזור אחורה 7 מסעות הרי שזה אך ורק לטובתם.
אנו לא יודעים מה טובה יכולה לצמוח מכל דבר שקורה לנו אבל בטוחים אנו שהקב"ה מוליך אותנו במסע החיים ו"עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ" 8 ומשגיח עלינו השגחה פרטית ומדוייקת לטובה.
בארץ ישראל הנהגת ה' אינה ישירה כמו במדבר. אין ענני כבוד ולחם מן השמים, באר ושאר הניסים, אלא אדם יורד לתוך שדהו ועובד. לכן צריך דווקא שם התחזקות באמונה, וזה היה המבחן של בני ישראל לפני הכניסה לארץ.
אחרי שבני ישראל נכשלו בהתרעמותם וחוסר האמונה בטובת ה' כשחזרו אחורה במסעות, שולח ה' את הנחשים. המילה נחשים באה מלשון "נחש" - דרך עובדי עכו"ם שהם עושים נחש, סימנים לפיהם העולם מתקיימים, ואת זה אסרה התורה עלינו: "לֹא תְנַחֲשׁוּ" 9 , מפני שאנו מאמינים שהכל מה', ולא חס ושלום מכל מיני דרכי טבע וגורל. כשה' שולח בהם את הנחשים הוא רומז להם לחזור לאמונה. רמז נוסף בנחשים הוא שהנחש סולק מהאמונה, ה' אמר לו כשכביכול הוא לא רוצה אותו תחת השגחתו. הוא הביא לו מזונו מוכן - העפר שנמצא בכל מקום, וכך אינו צריך לתפילת הנחש על מזונו ולהשגיח עליו. כך אמר ה' לישראל כאן: אני רוצה שתאמינו בי ותתפללו אלי, ולא שחס ושלום תהיו מסולקים מההשגחה כמו הנחש.
מספרים על אדם אחד שחי בירושלים, שבנו התרחק מלימוד התורה ונמשך למסחר ורצה לצאת לאמריקה, לעשות שם ביזנס. פחד את יהודי ירא שמיים שבאמריקה ימשך בנו אחרי דעות זרות ויעזוב את התורה והמצוות. אמר לו: "ראה שאני נותן לך פרנסה גם בהיותך בארץ נכר, אך זאת רק בתנאי שתניח בכל יום תפילין". אמר הבן בליבו: "איך ידע אבי מעבר לים אם אני מניח תפילין או לא?", והפסיק להניח תפילין ולהתפלל. לאחר זמן ראה שלא הגיע שום כסף מאת אביו. שלח לו מברק ושאל אותו. אמר לו אביו: "מאחר ואינך מניח תפילין אינך מקבל". תמה הבן איך האב יודע, וכשחזר לארץ שאל אותו. אמר לו האב: "אני הנחתי בתיק התפילין שלך שטרות כסף. אם היית פותח אותם להניחם - היית מוצא את הכסף".
כך אנחנו שתחת השגחת ה', אם נפעל בדרכי המצוות והאמונה נקבל פרנסתנו בהשגחת ה', אך אם לא נפעל בדרך האמונה - ה' לא ישגיח עלינו להשפיע לנו.
ומהי התרופה לנחשים?
התרופה היא להסתכל למעלה. המשנה 10 מסבירה שלא שחס ושלום הנחש ממית או מחיה, אלא שעל ידיו היו ישראל מסתכלים כלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמים.
אם האדם נקלע חלילה לצרה ומצוקה, עליו לשים בטחונו בה' שיושיע אותו מכל צרה. הציפייה הזו לישועה היא מצווה גדולה, ובשכר הקיווי שמקווה האדם לישועה תבוא הגאולה. ועל כך התפלל יעקב אבינו עליו השלום ואמר בברכתו לבנו דן: "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" 11 , שכיוון שראה ברוח קודשו את שמשון שלא נעזר באף אחד ולא מבקש טובה מאף אחד ובוטח רק בעצמו – הוא מבקש עליו ישועה 12 . ידוע ששמשון הגיבור הגדול סמך רק על כוחותיו וכל 20 שנות מלכותו ששפט את ישראל לא ביקש מאף אחד לעזור לו אפילו בדברים קטנים ופעוטים 13 . רק בסוף ימיו כשניקרו הפלשתים את עיניו וקשרוהו לעמודי שיש הוא מתפלל לה' ואומר: זָכְרֵנִי נָא 14 - שלא ביקשתי טובה וישועה מאף אחד, "אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה" - אני מבקש ממך ישועה שתעזור לי. על אותה שעה התפלל יעקב אבינו ע"ה ואמר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'".
תשועתם של עם ישראל היא תשועתו של הקב"ה, שהרי אנו עמו ונחלתו ושמו קרא בשמנו. כשעם ישראל נושע אז כביכול גם הקב"ה נושע, כפי שכתוב בפסוק: "זֶה ה' קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ" 15 , ובהושיע את עצמו יושיע אותנו 16 . וזהו שאנו מתפללים בתפילת 18 ומבקשים את ישועת ה' "לישועתך קיוינו כל היום" 17 . כביכול ה' נמצא איתנו בצרותינו ואנו מבקשים את ישועת ה', ובישועתו נוושע גם אנו, ותשועת ה' כהרף עין.
על כן ישים האדם את ליבו וישים את עינו עין טובה לראות את מעשה ה' שהכל לטובת האדם להיטיבו אחריתו מראשיתו.
^ 1.במדבר כ"א, ד'-ט'
^ 2.שמות ט"ז, ל"א
^ 3.פירוש רש"י עה"ת במדבר כ"א, ד'
^ 4.ברכות ס:
^ 5.עיין סנהדרין פו.
^ 6.חגיגה יד:
^ 7.שולחן ערוך או"ח ר"ל, ה'
^ 8.שיר השירים ב', ט'
^ 9.ויקרא י"ט, כ"ו
^ 10.ראש השנה ג', ח'
^ 11.בראשית מ"ט, י"ח
^ 12.עיין פירוש רש"י עה"ת בראשית מ"ט, י"ח
^ 13.סוטה י:
^ 14.שופטים ט"ז
^ 15.ישעיהו כ"ה, ט'
^ 16.אלשיך הקדוש בראשית מ"ט, י"ז
^ 17.תפילת שמונה עשרה ברכת "צמח דוד".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








