ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּמִזֶּה תָּבִין הַטַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ יִהְיֶה נוֹלָד מֵאֻמָּה אַחֶרֶת, שֶׁהֲרֵי דָּוִד מִמּוֹאָבִית 1 וּשְׁלֹמֹה מֵעַמּוֹנִית. שֶׁכַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְהוֹצִיא הֲוָיָה חֲדָשָׁה, אֶל זֶה צָרִיךְ הַרְכָּבָה מִן נְטִיעָה אַחֶרֶת שֶׁאֵינוֹ מִן הָרִאשׁוֹנָה. שֶׁאִם הָיָה זֶה הַנְּטִיעָה הָרִאשׁוֹנָה, אֵין כָּאן דָּבָר חָדָשׁ. וּלְפִיכָךְ כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לְהָבִיא זֶרַע הַמָּשִׁיחַ לָעוֹלָם, הָיָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הַרְכָּבָה וּנְטִיעָה חֲדָשָׁה. וְהַיְנוּ דְּאָמְרִינַן בְּפֶרֶק הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ (יבמות סג, א): וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב, ג), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם: שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת יֵשׁ לִי לְהַבְרִיךְ מִמְּךָ, רוּת הַמּוֹאָבִיָּה וְנַעֲמָה הָעַמּוֹנִית, עַד כָּאן. וּבֵאוּר עִנְיָן זֶה כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לְמַעְלָה, כִּי אֵלּוּ דַּוְקָא נִקְרְאוּ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת, אַף עַל גַּב דְּכַמָּה וְכַמָּה גֵּרִים טוֹבִים נִתְגַּיְּרוּ בְּיִשְׂרָאֵל, לָא חָשֵׁיב רַק אֵלּוּ שְׁתֵּי בְּרֵכוֹת טוֹבוֹת. שֶׁאֵלּוּ ב' בְּרֵכוֹת נִבְרְכוּ לְהוֹצִיא פְּרִי חָדָשׁ בְּיִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה קֹדֶם. וְתָבִין מְאֹד אֵיךְ הָיוּ אֵלּוּ ב' בְּרֵכוֹת סִבָּה לְהוֹצִיא פְּרִי חָדָשׁ, וְזֶה כִּי לֹא הָיָה רָאוּי שֶׁיָּבוֹא עִנְיָן חָדָשׁ וַהֲוָיָה חֲדָשָׁה לָעוֹלָם כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת. וְכָל אֲשֶׁר יוֹתֵר רָחוֹק מִיִּשְׂרָאֵל, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה מִמֶּנּוּ הֲוָיָה חֲדָשָׁה. וּלְכָךְ הַהֲוָיָה הַחֲדָשָׁה בָּאָה מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁלֹּא תִּמְצָא שׁוּם אֻמָּה יוֹתֵר רְחוֹקָה מִיִּשְׂרָאֵל מִן עַמּוֹן וּמוֹאָב, שֶׁנִּצְטַוּוּ עֲלֵיהֶם (דברים כג, ד): לֹא יָבוֹאוּ בַּקָּהָל לְעוֹלָם, שֶׁלֹּא תִּמְצָא דָּבָר זֶה בְּשׁוּם אֻמָּה כְּלָל. וּמֵהֶם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה נוֹלָד הַמָּשִׁיחַ, שֶׁהִיא הֲוָיָה חֲדָשָׁה, וְכָל זֶה מִפְּנֵי הִתְחַדְּשׁוּת הֲוָיָה הַחֲדָשָׁה.
________________________________
בארנו שכל הוויה חדשה מצריכה איבוד ההוויה הקודמת, לפיכך מקור המשיח צריך להיות לא רק מישראל, אלא גם מאומה אחרת, כדוד המלך שבא מרות המואביה, 1 ורחבעם בן שלמה שבא מנעמה העמונית, והם שרשו של משיח. הסבר הדבר, כאשר רוצה הקב"ה ליצור הוויה חדשה, צריך להוציא אותה ממקור אחר שאינו המקור הראשון, שאם ההוויה החדשה תהיה מאותו מקור, אין כאן הוויה חדשה. לכן כאשר רוצה הקב"ה להביא את זרע המשיח לעולם, הוא מרכיב הרכבה חדשה. דבר זה אמרו חכמים במסכת יבמות על הפסוק: ונברכו בך כל משפחות האדמה, אמר הקב"ה לאברהם, שתי ברכות טובות יש לי להבריך בך, רות המואביה ונעמה העמונית. פירוש הענין כמו שבארנו, שתי אלו גורמות להוויה החדשה של המשיח, אף שהיו עוד גרים טובים שהתגיירו, רק שתי אלו נקראו ברכות טובות, כי מהן יצא פרי חדש שלא היה קודם בעם ישראל. הבן, שדווקא משתי אלו ניתן להוציא הוויה חדשה, כי הוויה חדשה יכולה להיווצר רק כאשר יש יסוד חדש הבא מהאומות. מי שרחוק יותר מעם ישראל, ראוי שממנו תצא ההוויה החדשה. לכן ההוויה החדשה צריכה לבוא מהאומות עמון ומואב, שהן האומות הרחוקות ביותר מעם ישראל, ונצטוו ישראל להרחיקן לעולם, כמו שנאמר: לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה' גם דור עשירי לא יבוא להם בקהל ה' עד עולם. הרחקה כזו לא נאמרה ביחס לשום אומה אחרת, ומפאת מרחקם מישראל הם הראויים ביותר ליצור את ההוויה החדשה בישראל.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
98 - פרק ל"ב חלק ה'
99 - פרק ל"ב חלק ו'
100 - לימוד שבועי באמונה כ"ז סיון - א' תמוז תשע"ה
טען עוד
בדרך כלל כשרוצים ליצור שושלת של מלכות, בוחרים את המובחרים והמשובחים שבכולם, את המשפחות היותר מיוחסות ושייכות לעם. דבר זה נכון במיוחד כשבונים שושלת שמהווה 'ציר מרכזי' של מלוכה בעם ישראל. תפקידה של שושלת זו היא להביא את העולם כולו למצב חדש ולמדרגה רוחנית עליונה וגבוהה. ממילא כאשר נבנית שושלת מלכות בית דוד, לכאורה המתאים ביותר הוא לבחור שהיא תהיה מורכבת מהאנשים המיוחסים והגדולים בעם ישראל. והנה כשמתבוננים ביסודות השושלת, מגלים שיחד עם זה שהיא בנויה מגזעים מכובדים וטובים של שבט יהודה שזכה למלכות, מעורבים בה גם גֵרים ש'הסתפחו' לעם ישראל: דוד הוא מצאצאיה של רות המואביה ונכדו, רחבעם, שממנו השתלשלה הלאה מלכות בית דוד, הוא בנה של נעמה העמונית שהייתה אשתו של שלמה. הדבר קשה במיוחד לאור העובדה שנשים אלו באו מעמים כה רחוקים מעם ישראל שאסור לבניהם להתחתן עם בנות ישראל, עד כדי כך שחז"ל אף מספרים לנו שהיו ערעורים על נישואים אלו, ויש שסברו שאסור להתחתן אפילו עם בנות של עמון ומואב. הדבר לכאורה, אינו מובן, מדוע בחר הבורא לייסד שושלת זו דווקא ממקומות כה רחוקים?
המהר"ל הדגיש שמדרגת ימות המשיח היא מדרגה אחרת. מדרגה שכולה רוחנית עד כדי כך שלנשמות של ימים אלו אין נגיעה בחומר. מי שעומד במרכז התקופה הזאת הוא מלך המשיח, ולכן כדי ליצור מדרגה רוחנית, צריך שהמשיח יהיה מורכב ממשהו חדש לגמרי, שאינו שייך למציאות הקודמת. לכן יחד עם העובדה שמלך המשיח בא משושלת המיוחסת לשבט המלוכה, שבט יהודה, בכל זאת קיים בתוכה מרכיב חשוב שהגיע מבחוץ, דהיינו, נשים שהגיעו מעמים רחוקים, התגיירו והסתפחו לעם היהודי.
הרחבות
* בין ישראל לעמים
כִּי אִם עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת. ייחודו של עם ישראל הוא בהיותו אומה אלוהית – עם ה'. גם לשאר האומות ישנו ייעוד: לפתח ולקדם את העולם לפי כישרונם, ויתכן שאומה תהיה בעלת כישרון גדול יותר מעם ישראל כפי שכותב הרב קוק : "יש עמים רבים שלהם כשרון מיוחד יותר גדול ממה שנמצא הכשרון ההוא בישראל, אבל ישראל בתור התמצית של האנושיות כולה, מקבצים בקרבם את סגולות כל העמים כולם והן מתאחדות בתוכם בצורה אידיאלית קדושה, באחדות נישאה" [אורות, עמוד קכט] כמו שבאדם קיימים כל הכישרונות שבכל בעלי החיים, גם אם האריה גיבור יותר והנמלה חרוצה יותר וכדומה, יתרונו של האדם הוא בכך שכישרונות אלה קיימים בו בצורה אנושית. כך בישראל נמצאים כל הכישרונות של הגויים, אך עם אופי ישראלי – קדוש.
קיים הבדל נוסף בין ישראל לבין האומות: בעוד שבישראל ישנו ייעוד לכל פרט ופרט גם בפני עצמו, לאומות העולם ישנו ייעוד ציבורי בלבד: "כי האומות... שלא הוכשרו לסדר אורחות החיים הפרטיים שלהם על פי ארחות הקדושה וסדרי הצדק האמיתי, אין לכל איש פרטי שבהם ערך מיוחד לעצמו במטרת החיים. אמנם המטרה הכללית, הפעולה לטובה בהגדלת הטוב, תצא מכלל האומה... אמנם עם ה' אלה התנשאו למדה זו, שהם "ככוכבי השמים" [בראשית כב, יז] ש"לכולם בשם יקרא" [תהילים קמז, ד]... הם הוכנו בכחות רוחניים נשגבים כאלה שיש בכחם לסדר סדרי חיים קדושים גם בחיי הפרט" [עין איה, שבת א, א, כ].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
