ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
המשנה בנדרים (יג ע"ב) כתבה שלמרות האמור לעיל, אדם שאוסר את אשתו עליו בלשון: 'הרי את עלי כאמא', כלומר, שהיא אסורה עליו כמו שאמו אסורה עליו, אף שאמו היא 'דבר האסור' (כלומר שהתורה אסרה אותה) נדרו צריך הפרה, על מנת שלא יזלזל בנדרים.
הגמרא (יד ע"א) מבארת שרק אם הנודר הוא עם הארץ נדר כזה צריך הפרה, אך לא אם הנודר תלמיד חכם. הר"ן (יג ע"ב) ועוד ראשונים ביארו שהחמירו על כל עם הארץ שאוסר את אשתו בנדר, ולאו דווקא אם התפיס באמו.
אמנם, בירושלמי (ב, א) הסתפקו באדם שמתפיס ככר לחם באמא, האם הככר אסור או מותר, והגמרא מביאה שם שזו מחלוקת רב ושמואל.
הרמב"ם (נדרים ב, יג) פסק שגם אדם שאומר על פירות שהם 'אסורים עליו כבשר חזיר', (שהוא דבר האסור, ולא נדור) אם הוא עם הארץ צריך התרה.
כסף משנה תמה על הרמב"ם שבגמרא אמר רבינא במפורש (בדף יד ע"א) שמכך שאדם שאוסר את אשתו צריך התרה, רואים שבכל שאר המקרים אין צורך התרה? לחם משנה כתב שדברי הרמב"ם דחוקים, אם כי ניתן לתרצם.
'מעשה רוקח' ו'אור שמח' ביארו שגם לשיטת הרמב"ם אין לאסור בכל מקרה שבו עם הארץ מתפיס בדבר האסור, אלא רק באופן שהוא עלול לחשוב שזה אכן דומה, כלומר: שהוא אוסר את הדבר לכל הזמן, והוא אוסר חפץ מסוים, אחרת אין זה דומה לדברים אסורים. לכן אין סתירה לרמב"ם מהסוגיות בהם נאמר שאם התפיס בדבר האסור אין צורך בהתרה, מכיוון שהם עוסקות באופנים שלא עומדים בשני התנאים הללו.
'מראה הפנים' על הירושלמי פירש בפשיטות שהרמב"ם פסק כדברי רב בירושלמי, החולק על רבינא ואולי גם על המשנה, וסובר שבכל מקרה שבו עם הארץ נדר הוא צריך התרה. אמנם ה'אור שמח' כתב שאין לומר שהרמב"ם פסק כדברי רב בירושלמי, כי הגמרא תולה את דין רב בדין נוסף שהרמב"ם לא פוסק כמוהו.
שער המלך ומחנה אפרים (נדרים יד) ביארו שהרמב"ם למד שהברייתא שהובאה לקמן לגבי 'הנודר בתורה' שאם עם הארץ נדר בתורה, צריך התרה, חולקת על הסבר הגמרא שהיה בהתחלה, כי הגמרא כעת הבינה שרק נדרי אשתו שהם נדרים מצויים צריכים התרה, ולא נדרים אחרים, אך אחרי שהובאה ברייתא זו הגמרא חזרה בה, והרמב"ם פסק כמסקנת הגמרא. (אמנם אחרונים אחרים ביארו שהסיבה שצריך התרה בנודר בתורה, היא מכיוון שעם הארץ לא מבין כל כך את ההבדלים בין שבועה לנדר, וכשאוחז בידו ספר תורה ונודר בו, הוא חושב שהנדר חל, למרות שלא נעשה לפי כללי הנדרים).
סיכום:
למרות הדין שהמתפיס את הנדר ב'דבר האסור' נדרו בטל, עם הארץ האוסר את אשתו 'כאמא' חייב התרה לנדרו. בפשטות, הסיבה היא שנדר על אשתו עלול להיות מצוי, ולכן החמירו יותר מנדר אחר. אך בירושלמי הובאה מחלוקת לגבי דין עם הארץ שאסר ככר לחם בדבר האסור, והרמב"ם פסק שגם אם נודר על אוכל שיהיה אסור כחזיר, האוכל אסור. יש שביארו בדבריו, שהבין שלהלכה יש לפסוק בכל הנדרים שהותפסו ב'דבר האסור' שיהיו אסורים, אך, היו שאמרו שדין זה מוגבל רק באופן שאוסר דברים מסוימים לעולם, שיכולים להיות דומים ל'דבר האסור'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
