ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וְקָאָמַר עוֹד, תַּנְיָא רַבִּי נְהוֹרַאי 1 וכו'. וּבָא לוֹמַר כִּי עוֹד יִהְיֶה בַּדּוֹר שֶׁבֶּן דָּוִד בָּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה סֵדֶר בָּעוֹלָם. וְדָבָר זֶה 2 עִנְיָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כִּי רָאוּי לְפִי הַסֵּדֶר שֶׁהַקְּטַנִּים מְכַבְּדִים לַגְּדוֹלִים, וְדָבָר זֶה הוּא סֵדֶר הַדּוֹר, וְאִלּוּ בַּדּוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ, לֹא יִהְיֶה סֵדֶר הַדּוֹר כְּלָל. וּלְכָךְ קָאָמַר נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים, וּזְקֵנִים יַעַמְדוּ לִפְנֵי נְעָרִים. וְכֵן שְׁאָר הַדְּבָרִים, כֻּלָּם יִהְיֶה בָּהֶם שִׁנּוּי הַסֵּדֶר, וְדָבָר זֶה הֶפְסֵד גָּמוּר.
המציאות תהיה הפך הסדר הראוי
וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר, 3 כִּי בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יִהְיֶה הָעוֹלָם יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי. וְיָדוּעַ כִּי הָעַזּוּת יוֹצֵא מִן 4 הַסֵּדֶר הַשָּׁוֶה בְּעַזּוּת. וְכֵן כַּאֲשֶׁר 5 זֶה שֶׁהוּא יָקָר וְנִכְבָּד יְעַוֵּת, דָּבָר זֶה שִׁנּוּי, יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי. וְהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, דָּבָר זֶה 6 שִׁנּוּי גָּמוּר, שֶׁהַגֶּפֶן יִתֵּן פִּרְיוֹ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר. וְהַמַּלְכוּת תַּהֲפֹךְ לְמִינוּת, דָּבָר זֶה בָּרוּר, כִּי הַמִּין הוּא בִּפְנֵי עַצְמוֹ, יוֹצֵא מִן הָאֱמוּנָה. וְאֵין תּוֹכֵחָה, שֶׁיּוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר, וְכַאֲשֶׁר יוֹכִיחַ אוֹתוֹ אֵין מְקַבֵּל תּוֹכֵחָה. הֲרֵי ה' דְּבָרִים שֶׁהָעוֹלָם יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר הָרָאוּי. וּמִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּה' מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ (מנחות כט, ב), שֶׁמִּסְפָּרוֹ חֲמִשָּׁה, כְּנֶגֶד זֶה אָמַר כִּי בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים יִהְיֶה יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר הָעוֹלָם. כִּי הַסֵּדֶר הוּא עַל יְדֵי הַהֵ"א מִשְּׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְכָךְ עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה יוֹצֵא הָעוֹלָם מִן הַסֵּדֶר לְגַמְרֵי, אַחַר כִּי בְּה' נִבְרָא הָעוֹלָם וְסֵדֶר שֶׁלּוֹ, וְעַל יְדֵי חֲמִשָּׁה יוֹצֵא מִן הַסֵּדֶר. וְהֵם חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֲשֶׁר נִזְכְּרוּ בְּדִבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה, שֶׁיִּהְיוּ קֹדֶם לִזְמַן הַמָּשִׁיחַ. וְכֵן בְּדִבְרֵי רַבִּי נְהוֹרַאי גַּם כֵּן זָכַר חֲמִשָּׁה דְּבָרִים, נְעָרִים יַלְבִּינוּ וכו', וְהַכֹּל טַעַם אֶחָד כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, כִּי אֵלּוּ גַּם כֵּן שִׁנּוּי הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בְּהֵ"א. אֲבָל רַבִּי (נְהוֹרַאי) {יְהוּדָה} זָכַר שְׁמוֹנָה דְּבָרִים, וְכֻלָּם הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אֱלֹקִיִּים, כְּמוֹ הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, יִהְיֶה בִּטּוּל לָהֶם. 7 וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה בִּטּוּל לָהֶם, 8 רַק שֶׁיִּהְיוּ מְגֻנִּים וּשְׁפָלִים בְּעֵינֵי בְנֵי אָדָם.
________________________________
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
106 - פרק ל"ה חלק ד'
107 - פרק ל"ה חלק ה'
108 - לימוד שבועי באמונה ב' תמוז - ח' תמוז תשע"ה
טען עוד
רבי נחמיה אומר, 3 דור שבן דוד בא, העזות תרבה, והיוקר יגרום למכובדים להיות רמאים, הגפן יתן פריו ובכל זאת היין ביוקר, המלכות תהפך למינות, ואין הבריות מקבלים תוכחה. לדעת רבי נחמיה, בדורו של משיח העולם יהיה ההפך מהסדר הראוי. ידוע כי העזות היא יציאה 4 מדרך האמצע אל הקצה. וכן כאשר 5 אנשים נכבדים הופכים להיות רמאים, זה שינוי שהוא ההפך מהסדר הראוי. וכן כאשר הגפן תתן פריה והיין יהיה ביוקר, זה שינוי מהמציאות הראויה, 6 כי כשיש ענבים היין צריך להיות בזול. והמלכות תהפך למינות, גם דבר זה הוא ההפך מהסדר הראוי, כי המין הוא סוג אחר של יהודי, לפי שאינו מאמין. ואינו מקבל תוכחה, מפני שיצא לגמרי מהסדר הראוי. הרי נמנו כאן חמישה דברים בהם יוצא העולם מן הסדר הראוי אל מצב הפוך מהסדר הראוי. אמרו חכמים על הפסוק: בי-ה צור עולמים, כי העולם הבא נברא ביו"ד והעולם הזה נברא בה"א. כנגד הה"א בה נברא העולם הזה, מנה חמישה דברים בהם יהיה העולם יוצא מסדרו אל ההפך. כי סדר העולם באות ה"א משם השם, שבה נברא העולם, לכן היציאה מהסדר היא בחמישה דברים. על כן רבי נחמיה הזכיר בדבריו חמישה דברים, שיהיו לפני ביאת המשיח. גם רבי נהוראי הזכיר בדבריו חמישה דברים של יציאה מסדרו של עולם, וגם דבריו מוסברים על פי מה שאמרנו, כי הם יציאה מסדר העולם שנברא באות ה"א. אבל רבי יהודה הזכיר בדבריו שמונה דברים, השייכים לענינים הרוחניים, כמו התורה והחכמה שלא יימצאו. 7 ואין הכוונה שלא יהיו קיימים כלל, 8 אלא שיהיו מגונים ושפלים בעיני הבריות.
ביאורים
אחד הדברים המשמעותיים במבט שלנו על כל חברה שהיא, היא מידת הסדר ההגון והנורמאלי שקיים בה. חברה שיש בה תופעות של אי שמירה על המעמדות הטבעיים והישרים כפי שאמור להיות, כמו גם חברה שיש בה תופעות של חוצפה וחוסר כבוד בסיסי למי שאמורים לרחוש לו כבוד, מוגדרת על ידינו באופן טבעי כחברה בעייתית ורקובה.
חז"ל שעסקו בתופעות אלו וחזו אותן מראש, לימדו אותנו להבין שמדובר בתופעות משמעותיות שמתרחשות בשלבים שקודם הגאולה. המשותף לכל התופעות הללו, שהן מזעזעות את יסודות הקיום הבסיסיים של החברה – רבי נהוראי עוסק בשבירת היחס המכבד והנכון לאלה שאמורים להיות בעלי מעמד גבוה יותר. בחברה נורמאלית ומאוזנת, כל אדם יודע את מקומו הטבעי והנכון. יודע הוא לכבד את אישיותם ופועלם של המבוגרים ממנו, לינוק מהם ולהמשיך את דרכם. חברה שמזלזלת באנשים המבוגרים ממנה, חברה שלא נותנת להם את מקומם הנכון, היא חברה שיש בה ריקבון מסוים.
רבי נחמיה עסק בתופעות של פריצת הסדר ההגיוני – ריבוי העזות והחוצפה. המחירים מתייקרים ויוצאים מהאיזון הרגיל, אפילו כאשר השפע קיים והמחירים אמורים להיות סבירים. המלכות עוזבת את הדביקות בבוראה, ואין נכונות מצד בני האדם להשתפר, אפילו אם מנסים להוכיחם ולהעמידם על טעותם.
המהר"ל מסביר שיש כאן מעין התפרקות כללית של יסודות בסיסיים של החברה. כשאנו נפגשים עם תופעות אלו אנו עלולים לשקוע בלהתלונן על הרע שבהם. אולם המהר"ל מחנך אותנו להתבונן לעומק. להעמיק בסדר שבתופעות הללו ובמטרה שלהן. תופעות אלו מטרתן לשבור את היסודות הגשמיים הנמוכים שהיו קיימים עד כה על מנת לבנות מציאות חדשה עליונה וקדושה. התבוננות זו מסבירה לנו היטב את הצימאון הרוחני שאותו אנו חשים שמתלווה לתופעות אלו, מכיוון שההעדר שהן מבטאות מייצר צימאון למשהו רוחני חדש ועליון הרבה יותר.
הרחבות
* דרישת הדור הצעיר לאמונה עמוקה
וּלְכָךְ קָאָמַר נְעָרִים יַלְבִּינוּ פְּנֵי זְקֵנִים. המהר"ל מבאר שהמצב בדורו של המשיח בו ילבינו נערים פני זקנים יוביל את העולם למציאות חדשה.
הרב קוק כתב מאמר מיוחד על דורו של המשיח – 'מאמר הדור'. במאמר זה הוא מראה שבדורנו, דורו של משיח, מתגלים שני פנים. מצד אחד, נטישת ערכי ישראל. ומצד שני, מסירות גדולה לבניין הארץ: "מוזר הוא הדור הזה, שובב הוא, פראי הוא, אבל גם נעלה ונִשא... נמצא כי מעבר מזה: "חוצפא ישגא, אין הבן מתבייש מאביו, נערים פני זקנים ילבינו", ולעומת זה – רגשי החסד, היושר, המשפט והחמלה עולים ומתגברים, הכח המדעי והאידיאלי פורץ ועולה" [עקבי הצאן, עמוד קט].
הסתכלות מעמיקה זו מלווה את הרב קוק גם בבואו לנתח מדוע בני הדור הצעיר מורדים באמונות אבותיהם. לדעתו, אין הם פורקים עול ללא סיבה, הם דורשים אמת מקיפה ואמונה מבוררת. כשהם נתקלים באמונה הפשוטה בה דבקו אבותיהם, הם מזלזל בה כיוון שהיא אינה משביעה את שקיקתם: "חלק גדול מהדור הצעיר איננו חש כל כבוד לכל מה שהורגל, לא מפני שאופלה נפשו, לא מפני שנשפל מאותו הגבול, שהחֹק והמשפט עומדים עליו בדעה ההמונית הרגילה, כי אם מפני שעלה עד המקום, שלפי אותו הצביון שהורגל בו עד כה שיביט על ידו על החֹק והמשפט, על המסורת והאמונה בכלל, על כל טהור וקדוש, על כל אמת גדולה נצחית ואלהית אשר במושגים, מפני מיעוט העבודה בתלמודם של יסודי הרגש והדעת שבמרחב התורה, – "הועם זהב ושונא הכתם הטוב" [ע"פ איכה ד, א] עד שנדמה לו שהכל הוא שפל הרבה מערכו" [שם].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
