ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אחד מן האירועים המביכים בחשפנותם שהתורה מתארת הינו מעשה בנות לוט ואביהן. הללו שהרו לו, תכננו את מעשה גילוי העריות שלהן בקור רוח, שלב אחר שלב. נראה שלולי התורה הייתה מספרת זאת ספק אם מעצמנו היינו מעלים בדמיוננו מעשה נורא שכזה. גם במעשה יהודה ותמר כלתו שהרתה לו מותירה אותנו התורה מתקשים מול מה שנראה כסיפור דברים תמוהים שהצנעה יפה להם.
מדוע עוסקת התורה במעשים כאלו? למה בכלל קורים מקרים מעין אלו בין דמויות המפתח של התורה?
ושתי עובדות מכבידות יותר את משקל התמיהה:
למרות הטלת דופי נמרץ במעשה ובעושיו, בכל זאת מצאו חז"ל נקודת שבח מסוימת בבנות לוט, על מידת הזריזות שהייתה להן, כי חשבו את הדבר למצווה: 'בשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות' (נזיר דף כ"ג), והעובדה השנייה היא שחכמינו אמרו שתוצאת הריון נפשע זה הייתה שדורות רבים אחר כך יצאה לעולם נשמת דוד המלך, מצאצאיה של רות המואבייה - בת מואב שקרוי כך על שם שבא מאב, מלוט אביה של יולדתו. גם האירוע הבעייתי של יהודה ותמר נעשה 'שותף' היסטורי ללידתו של דוד.
והנה מוקצנת עוד יותר הבעייתיות שבסיפור, שהרי למדנו שיש חיוב במעשה ובאחריתו ההיסטורית.
העומק שבמורכבות
אותם המנתקים את העולם וההתרחשויות שבו מבורא העולם, קל להם גם להפריד את התורה מאחדותה הקדושה. להם אין צורך להעמיק בנושא שלנו - 'כך קרה. מקרה' יפטירו. אבל האמון על בקשת האחדות יודע שדבר ה' אחד הוא במעמק סיפורי התורה כמו גם בחיים. גילוייו המעשיים של דבר ה' הינם רבים, מגוונים ואכן לעיתים אף נפתלים, אך כולם זורמים אל אותו שגב עתידי - 'ונשגב ה' לבדו ביום ההוא'.
בקריאה מעמיקה, רחבה, של פרשה עדינה שכזו, אנו למדים על דרכי היבנותה של האחדות המורכבת, הכוללת גם טוב ורע גם אור וחושך - שכולם משמשים את הרצון העליון המתחתר במעמקים, כדרך מים שקטים, אל יעדם, אל מעייני הישועה.
וכך, גם בסדום ונוראותיה, גם בה טמונים אורות, ואין שום ניצוץ אור שיישכח ולא ייחשף מהחושך בו נבלע. אלא ש'אורות דסדום' בוקעים לעצמם דרך אל המציאות באופן סדומי של גילוי עריות - אך האורות כולם יצֹא יֵצאו.
והשאלות הפשוטות, המתבקשות, 'וכי לא יכלו האורות לצאת אלא בכך', 'וכי אורו של דוד לא יכול היה להאיר בדרך יותר נשגבת', שאלות יסוד אלו הן המביאות להעמקת התובנות של דרכי הקדושה.
'אורות מאופל אמר ויהי'
לולי המהלך המעוות, 'תוצרת' סדום ונערותיה, יכול היה האדם המאמין להגיע לחשוב שדרכי הפעולה של הקב"ה לתיקון המציאות יכולות להיות רק על ידי הטוב והקדושה, והרע וכל אשר עמו הרי הוא מוקצה מחמת מיאוס. אכן, בעקרון, ודאי שכך הוא. על פי רוב - זוהי דרך המלך. אלא שמכך אין להגיע למסקנה שאין לה' יכולת להשתמש גם בצינורות עקלקלים לתיקון המציאות. הסכנה האמונית הגלומה באופן חשיבה כזה היא רבה, ונציין כדוגמא רק זאת שאין 'להגביל' את ה' בגבולות 'מתוצרת מחשבתנו' ואין ל'הפקיע' את הרע מחוץ לשלטון ה', כדברי המשנה: "הָאוֹמֵר יְבָרְכוּךָ טוֹבִים, הֲרֵי זוֹ דֶּרֶךְ הַמִּינוּת" 'לפי שהשם יתברך מברכים אותו טובים ורעים' (רמב"ם על המשנה, מגילה פ"ד)
אכן, דרך הנהגה זו שמורה רק למלכו של עולם. מקולקלים כמו השבתאים למיניהם הפכו את הבדיעבד ללכתחילה, כדי ל'רדת אל הרע ולהעלות ניצוצות', אבל הם אבדו ואינם עוד, ומי ירחם על נשמתם שנפלה בעצמה לאותן מחשכים.
יהודי של שולחן ערוך אינו ממציא תורה. כל מצווה, תפילה, תלמוד תורה או הישמרות מעבירה מעבירים את הרע מן העולם ומפיקים אורות ממחשכיו בדרך המדויקת ביותר, הדרך של 'המדעים המדויקים' שנקראת הלכה.
וסיפורי התורה מחנכים אותנו לאמונה עמוקה היודעת להיות תמימה גם כשמאורעות גדולים באים למציאות בדרכים ש'נדמה לנו שאנחנו היינו עושים זאת טוב יותר'. נדמה לנו.
בעניין זה לימדנו רבי שמחה בונים מפשיסחא זצ"ל תורה עמוקה על הפסוק 'רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום'. לכאורה 'המשחק מכור מראש', ברור שה' יצליח ומה 'החכמה' בכלל? אלא שהכוונה היא ש'עצת ה' תקום' גם בדרך שסללו הרשעים בניגוד לרצון ה'. גם מעשים מעוותים יובילו את העולם לתיקונו. וכך גם לימינו אלה. למדנו מרבינו הגר"א, שלעת גאולה, כש'עת צרה היא ליעקב - ממנה יוושע', מהצרה עצמה צומחת הישועה.
ואמונה שלמה ש'מלכותו בכל משלה' ו'אין עוד מלבדו' יכולה להמתיק את הדינים מעלינו ולהאיר אורות גם מכל המחשכים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
