ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
למה ה' ברא עולם כזה? למה הקדוש ברוך הוא ברא אותנו ללא היכולת להיות מושלמים ומדויקים לחלוטין, למה הוא תכנן את התסבוכת הזאת, שתמיד יצא לנו רק בערך, בדיעבד?
הוא עשה את זה כי זה הכי עמוק. כי אצל ה' הכל טהור, הכל נפלא. ואם גם העולם היה נוצר מושלם, לא היה כל חידוש בכך שהקדושה חודרת אליו. מתי בא האינסוף של ה' לידי ביטוי? רק כאשר הקדושה נכנסת אל עולם שבמהותו איננו נקי – לא בגלל שאיננו רוצים שהוא יהיה נקי ומושלם, אלא שמעצם טבעו אי־אפשר לעשותו כזה – ובכל זאת אפילו לשם יורדת הקדושה. אנחנו מחדירים את הקדושה למקומות הנמוכים ביותר, מקומות שאין להם אפשרות להיות קדושים לגמרי.
מספרים שפעם היה ויכוח בין אנשי חלם: איזה אור חזק יותר, אור הירח או אור השמש? אחרי הרבה לבטים הם החליטו שאור הירח חזק יותר, מפני שהוא מאיר בחושך, לעומת השמש המאירה רק כשיש אור...
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
41 - קרוב אליך – נח
42 - קרוב אליך – בראשית
43 - קרוב אליך – סוכות
טען עוד
עבודת חיינו היא "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", לעשות אור דווקא איפה שיש חושך. אם אני יכול "לצמצם", דהיינו לעשות בדיוק, הקדושה שאני ממשיך היא מצומצמת. ככל ש"אי אפשר לצמצם" ואין בדיוק, הקדושה גדולה יותר, היא אינה מצומצמת. לא רק שה' מסתפק בזה, אלא שזה בדיוק מה שהוא רצה, שנעשה את המקסימום שלנו למרות שהוא לא יהיה מושלם.
כשצועקים בתפילת נעילה "ה' הוא האלוקים", מתכוונים לכך שעיקר גילוי ה' (שם הוי"ה) הוא בתוך ההסתר (שם אלוקים). הרבי הרש"ב אמר שטוב יותר להיוולד עם מידות לא טובות ולעבוד עליהן, מאשר להיוולד עם מידות טובות. לפעמים אדם מתפלל והתפילה הולכת לו, ולפעמים לא. לעומת מה שמקובל לחשוב, עיקר התפילה היא דוקא כשלא הולך לנו, דווקא כשאנחנו בחושך. "ועשו לי מקדש" נאמר דוקא בעולם התחתון שלנו.
כשאזרחי ברית המועצות עוד היו מאחורי מסך הברזל, החליטו כמה חסידים לפני חג הסוכות לשלוח לכל כפר ועיירה את ארבעת המינים. אחרי חג הסוכות הלך אחד השליחים לאחד מן הכפרים האלה ושאל את אחד היהודים: "נו, איך התקבל האתרוג?". אמר לו היהודי: "התקבל בשמחה גדולה. כינסנו אסיפה של כל היהודים, וכל אחד כמובן רצה לקבל את האתרוג, אבל לא ידענו מה לעשות איתו. בסופו של דבר החלטנו לחתוך אותו לפרוסות וכל אחד קיבל חתיכה, ואחר כך בירך בהתלהבות עצומה". אנחנו חיים בעולם כל־כך שפל ונמוך, אנשים אפילו לא יודעים מה לעשות עם אתרוג עליו ציווה ה'. ובכל זאת, את המצוה הם אמנם לא קיימו, אבל בטוח שלקדוש ברוך הוא היתה נחת רבה מהיהודים האלה.
המדרש מספר שכשהקדוש ברוך הוא ברא את האדם, המלאכים התחלקו לכיתות־כיתות חבורות־חבורות. "חסד אומר יברא, שהוא גומל חסדים. ואמת אומר אל יברא, שכולו שקרים. צדק אומר יברא, שהוא עושה צדקות. שלום אומר אל יברא, שכולו קטטה". מה עשה הקדוש ברוך הוא? השליך את האמת ארצה, ועל זה אמר הכתוב: "אמת מארץ תצמח". מדרש מאוד יפה אבל מאוד לא מובן: החסד והצדק אמרו שהאדם עושה חסד וצדקות, אך האמת היא שלא כולם עושים צדקה וחסד. האמת והשלום אמרו "שכולו שקרים", "שכולו קטטה", אבל גם זה לא נכון ביחס לכולם. למה החסד והצדק מסתכלים על מי שמצליח והאמת והשלום מסתכלים על מי שנכשל?
ההבדל הוא כמו ההבדל בין הרבי מקוצק לבין האדמו"ר הזקן. מידתו של הרבי מקוצק הייתה אמת, וכשהוא ראה אדם עם קצת שקר הוא לא יכול היה לסבול את זה. גם מידתו של האדמו"ר הזקן הייתה אמת, אבל בצורה שונה. הוא אהב כל־כך את האמת, כך שברגע שהוא ראה באדם קצת אמת הוא מאוד מאוד אהב את זה. אנחנו בכל מקרה חיים עם אמת לא מושלמת, מעורבבים בעולם השקר, הקדוש ברוך הוא מחליט להשליך את האמת מהשמיים, מהשלמות שלה, אל הארץ והוא בוחר באמת הלא־מושלמת שלנו.
ומה זאת אומרת שה' זרק את האמת? אפשר לזרוק אותה? המהר"ל אומר שחותמו של הקדוש ברוך הוא אמת, ו"אמת" בגימטריה 441, ובגימטריה קטנה 9. כמה שלא תכפיל את המספר תשע, הוא יישאר תמיד אותו הדבר בגימטריה קטנה: 9, 18, 27, 36, 81... החיבור של שתי הספרות יוצא תמיד 9, שהוא המספר הכי גבוה ביחידות. כך גם האמת נשארת תמיד אמת – אתה יכול לקבור אותה, לשכוח אותה, אך היא תמיד תצוץ מחדש. הקדוש ברוך הוא שהוא האמת, "זורק" את עצמו מהשמיים הנקיים לארץ המלוכלכת, ואז האמת הופכת לעמוקה עוד יותר.
הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל – מה המעלה שלכם, מהי השליחות שלכם? "שובי שובי השולמית". מהי "שולמית"? שאתם עושים שלום ביני ובין העולם. העולם הזה הוא "עולם השקר" הוא נראה לנו כאילו הוא מתקיים מעצמו. הוא מרגיש יש ונפרד מהאלוקות. הוא נגד הקדוש ברוך הוא בהרבה מובנים, ואתם, עם ישראל, עושים שלום וממשיכים אלוקות אפילו לתוך עולם חשוך שכזה.
הרמב"ם פוסק שאם לעני אין כסף, עליו להעדיף את נר שבת – המביא לשלום בית – על־פני נר חנוכה, מפני ש"כל התורה לא ניתנה אלא לעשות שלום בעולם". ברור כיצד מצוות שבין אדם לחברו עושות שלום, אך איך מצוות שבין אדם למקום מוסיפות שלום? הכוונה היא לשלום שבין העולם לקדוש ברוך הוא. כשאני עוזב את העסק שלי באמצע היום ורץ להתפלל מנחה, כשאני עוזב את החדשות והולך ללמוד תורה, אני משלים בין עולם השקר הגשמי לבין הקדושה האלוקית.
מידת האמת לא התכוונה לכך שבני אדם משקרים אלא למהותו של עולם השקר, ולכן היא לא סובלת את העולם הזה. היא אמרה לקדוש ברוך הוא: אתה, מלך העולם, אין עוד מלבדך! אך הקדוש ברוך הוא השליך אותה ארצה, הוא אמר: אתם יודעים איפה באמת תתגלה האמת? דוקא בארץ, דוקא ב"מקדש של מטה", בעולם שבו "אי אפשר לצמצם", שכולו חושך – שם אפשר לגלות את גדלותה של האמת. כי בעולמות העליונים זו לא חכמה, דווקא כשהאמת תתגלה בתוך עולם השקר הזה, אז תתגלה האלוקות.
הייתי פעם בפגישה אצל יהלומן. באמצע הפגישה אשתו טלפנה אליו והוא מאוד התרגש: "מה באמת? וואו". הוא סיים את השיחה ואמר לי בעיניים בורקות: "אני מוכרח לרוץ הביתה. תעשה לי טובה, תשמור על הכל – כל היהלומים היו מפוזרים על השולחן – אני כבר חוזר". אחרי חצי שעה בערך הוא חזר, וסיפר לי: "אתה יודע מה קרה? יש לי בן אוטיסט, והוא לא מתקשר בכלל. אנחנו מדברים אליו, מקריאים לו סיפורים – ואין שום תגובה. אשתי טלפנה קודם כדי לספר לי שהיום הוא החזיק לה את השמלה, לקח אותה למטבח, פתח את המקרר והצביע על המיץ וקרא: 'אהה, אהה'. אתה מבין? זה אומר שיש קשר! פעם ראשונה בחיים שיש לי תקשורת עם הבן שלי!". ההתרגשות הייתה עצומה.
אנחנו ברוך ה' בריאים, שה' ישלח לכולם בריאות טובה לאורך ימים. אבל לגבי הקדוש ברוך הוא אנחנו קצת אוטיסטים. נשאל את עצמנו עד כמה אנחנו סוחבים אותו ואומרים: "זה אלוקות?" המטרה של כל הבריאה, של עם ישראל, זה לעשות קשר אפילו במקום שנראה שאין סיכוי, ומקשר שכזה הוא מתרגש יותר מכל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
