ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
וּבְמַסֶּכֶת שַׁבָּת בְּפֶרֶק בַּמֶּה מַדְלִיקִין (ל, ב): יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וְדָרַשׁ: עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא, ז): הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד, אָמַר: אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ (קהלת א, ט)! אָמַר לֵיהּ, 1 בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 2 נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ תַּרְנְגֹלֶת. וְתוּ יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּדְרִישׁ: עֲתִידִין אִילָנוֹת שֶׁמּוֹצִיאִין פֵּרוֹת בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל יז, כג): וְנָשָׂא עָנָף וְעָשָׂה פֶרִי, מֶה עָנָף בְּכָל יוֹם, אַף פְּרִי בְּכָל יוֹם. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר: וְהָכְתִיב אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ! אָמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, 3 נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ צָלָף. וְתוּ יְתֵיב רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּדְרִישׁ: עֲתִידָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁתּוֹצִיא 4 גְּלֻסְקָאוֹת וּכְלֵי מֵילָת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, טז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. לִגְלֵג עָלָיו אוֹתוֹ תַּלְמִיד וְאָמַר: אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶָמֶשׁ! אָמַר לֵיהּ: בֹּא וְאַרְאֶךָּ דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, נְפַק אַחְזֵי לֵיהּ כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת, 5 וּכְלֵי מֵילָת - נַבְרָא קוֹרָא, עַד כָּאן. הִנֵּה רַבָּן גַּמְלִיאֵל בֵּאֵר לָנוּ כִּי כָּל שְׁלֹשָׁה חֲלָקִים הַמּוֹצִיאִים תּוֹלָדוֹת עַל יְדֵי בִּרְכַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי הָאָדָם מוֹצִיא תּוֹלָדוֹת, 6 וְהָאָרֶץ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת, כֻּלָּם לֶעָתִיד בְּהִסְתַּלֵּק הַחֵטְא, יְסֻלַּק מֵהֶם גַּם כֵּן הַחִסָּרוֹן, וְיִתְבָּרְכוּ לְהוֹצִיא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָעֵץ יוֹצִיא פֵּרוֹת כָּל יוֹם, וְהָאָרֶץ תּוֹצִיא דְּבָרִים אֲשֶׁר הֵם שְׁלֵמֵי בְּרִיאָה. וְיֵשׁ לְךָ לְהִתְבּוֹנֵן מְאֹד, כִּי אֵצֶל הָאָדָם וְאֵצֶל פֵּרוֹת הָעֵץ אָמַר שֶׁיִּהְיוּ מוֹצִיאִים תּוֹלָדוֹת כָּל יוֹם, וְאֵצֶל הָאָרֶץ אָמַר שֶׁתּוֹצִיא דְּבָרִים שְׁלֵמִים, כִּי זָכַר אֵצֶל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ. כִּי הָאָדָם וְהָעֵץ הַשָּׂדֶה יוֹתֵר שָׁלֵם, וְהַדָּבָר הַשָּׁלֵם 7 מְעַכֵּב וּמַשְׁהֶה תּוֹלַדְתּוֹ בְּיוֹתֵר, וְהָאָרֶץ הִיא מְמַהֶרֶת לְהוֹצִיא תּוֹלָדוֹת, וּמוֹצִיאָה פְּרָחִים וּצְמָחִים כָּל שָׁעָה, רַק שֶׁאֵינָם שְׁלֵמִים, כִּי הָאָרֶץ בְּעַצְמָהּ הִיא אֲדָמָה וְעָפָר. וְעַל זֶה אָמַר כִּי הָאָרֶץ תּוֹצִיא דְּבָרִים שְׁלֵמִים, וְלֹא תּוֹצִיא הָאָרֶץ דָּבָר חָסֵר.
________________________________
במסכת שבת בפרק במה מדליקין שנינו, ישב רבן גמליאל ודרש, עתידה אשה שתלד בכל יום, שנאמר: הרה ויולדת יחדיו. לגלג עליו אחד התלמידים ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל, 1 בא ואראה לך שישנה מציאות כזו בעולם הזה, 2 יצא והראה לו תרנגולת. שוב ישב רבן גמליאל ודרש, עתידים אילנות להוציא פירות בכל יום, שנאמר: ונשא ענף ועשה פרי, מה ענף צומח בכל יום, כך הפרי יהיה בכל יום. לגלג אותו תלמיד ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל בא ואראה לך שיש מציאות כזו בעולם הזה, 3 יצא והראה לו את הצלף. שוב פעם ישב רבן גמליאל ודרש, עתידה ארץ ישראל שתוציא 4 עוגיות ובגדי צמר משובח, שנאמר: יהי פיסת בר בארץ. לגלג עליו אותו תלמיד ואמר, והרי נאמר: אין כל חדש תחת השמש! אמר לו רבן גמליאל, בא ואראה לך שיש מציאות כזו בעולם הזה, הראה לו כמיהין ופטריות. 5 ולגבי בגדי צמר משובח הראה לו את עטיפת הדקל הצעיר.
רבן גמליאל באר כי ישנן שלוש תולדות היוצאות בעולם מכח ברכת ה': תולדות האדם, 6 ושני מיני תולדות שהארץ מוציאה, ובעתיד, כאשר יסולק החטא, יסולק ממוציאי התולדות חסרונם ויתברכו להוציא לפי טבעם. האדם יוליד בכל יום, העץ יוציא פירות בכל יום, והארץ תוציא דברים שלמים. התבונן היטב, כשדרש רבן גמליאל על תולדות האדם ותולדות העצים אמר, שיוציאו תולדות בכל יום, וכשדרש על הארץ אמר שתוציא דברים שלמים, ולא אמר שתוציא כך בכל יום. טעמו של דבר, כי רבן גמליאל הזכיר ביחס לכל אחד את הדברים הראויים לאותו דבר. האדם והעץ הם דברים שלמים יותר מאשר הארץ, והדבר השלם 7 מוציא תולדות לאט יותר מאשר הדבר שאינו שלם. האדמה מוציאה פרחים וצמחים כל שעה, אלא שהם אינם שלמים, כי האדמה היא עפר ואפר ואינה שלמה. לכן ביחס לארץ אמר שתוציא דבר שלם, וביחס לאדם ולעץ אמר שיולידו בכל יום.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
117 - פרק נ' חלק ב'
118 - פרק נ' חלק ג'
119 - פרק נ' חלק ד'
טען עוד
ביאורים
כשחטא האדם הראשון, קולל העולם. קללה ממנה אנו סובלים עד היום– כיוון שקלקולי החטא עוד לא תוקנו וממילא העונש עדיין נצרך. בפסקה הנוכחית נעסוק בשני תחומים בהם קולל העולם.
הקללה הראשונה היא באיכות – כל הדברים הקיימים בעולם נפגמו באיכותם – האדם הפך לבן תמותה ונגזר עליו מוות, והיצר הרע נכנס לתוכו והוא מערב צד שלילי אפילו במעשיו החיוביים. האדמה התקללה – "וקוץ ודרדר תצמיח לך".
התחום השני שנפגם הוא בדרך הופעת הדברים בעולם – הדברים שהיו מגיעים בקלות קודם החטא, מופיעים בצורה איטית ומסובכת לאחר החטא. קודם החטא הייתה האישה מתעברת ויולדת באותו יום ולאחר החטא ההריון אורך תשעה ירחי לידה והלידה מלווית בצער וכאב – "בעצב תלדי בנים". קודם החטא אדם היה זורע ובאותו יום קוצר, ולאחר החטא נגזר ש"בזיעת אפך תאכל לחם" – נדרשים עשר פעולות בכדי להגיע ללחם – חרישה, זריעה, קצירה, טחינה וכו'.שני תחומים אלו באים לידי ביטוי במדרש. התחום הראשון בא לידי ביטוי באדמה שאינה מוציאה דברים מושלמים אלא דברים שמצריכים עיבוד והכנה כדי שיוכלו להשתמש בהם, והתחום השני בא לידי ביטוי באדם ובפירות, שאמנם הם נבראו שלמים, אך התפתחותם אורכת זמן רב. שני קלקולים אלו קשורים במהות החטא שבו חטא האדם הראשון. האדם נברא בצורה שלמה ומראש הובהר לו מה תחומו, מה מותר לו – "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכיבשוה ורדו בדגת הים ובעוף השמים", ומה אסור לו – לאכול מעץ הדעת. כך הוא נצטווה כי אין זה תפקידו וחלקו. כשהאדם אכל מעץ הדעת, הוא לא הסתפק במימוש הפוטנציאל שלו, אלא במימוש החשק שלו, שזה בעצם התנכרות לטבע שלו, לתפקיד אליו הוא מיועד. העונש שהעניש אותו הקב"ה הוא התוצאה של החטא – נוצר פער בין האידיאל שבו העולם היה צריך להתנהל לפני החטא לבין מצב העולם בפועל לאחר החטא. למרחק זה ישנם שני ביטויים. האחד הוא באיכות: יש פער בין המצב השלם של המוצר לבין איך שהוא נוצר בטבע. השני הוא בסדר הופעת הדברים: יש פער בין תחילת ההיווצרות עד היצירה בפועל, יש תהליך שצריך לקרות עד שהדבר מבשיל ויוצא לידי גמר.
המהר"ל מסביר שהמדרש בא ללמדנו שבימות המשיח יסור החטא וממילא יתוקן העולם בשני תחומים אלו.
הרחבות
* המוסר שבחוקי הטבע
עֲתִידָה אִשָּׁה שֶׁתֵּלֵד בְּכָל יוֹם. התהליכים בעולמנו אורכים זמן רב. היריון מתפתח במשך תשעה חודשים וכן צמחים לא גדלים ביום אחד. בהסתכלות פשוטה ניתן לחשוב שהזמן הדרוש לתהליכים אלו הוא הכרח טבעי כדי שהתינוק יתפתח ברחם אימו וכדומה.
אולם הרב קוק מחדש שהקב"ה קבע זמנים אלו מסיבות מוסריות: "מהיסוד העקרי שחוקי הטבע המה באמת חוקי ה', חוקים מוסריים , נועדו למטרתם, גם היתרונות גם החסרונות שבהם, כולם למטרה מוסרית רמה ואדירה נוסדו" [עין איה, שבת א, ב, קיא] בעקבות חטא האדם הראשון התדרדר המוסר בעולם, והקב"ה נדרש לחוקק חוקי טבע כדי לחזק את ערכי המוסר. לדוגמא, הטיפול בתינוק דורש מסירות רבה. ההורים נדרשים להאכיל, לחתל את בנם ולעיתים קרובות לקום באמצע הלילה. אולם בעקבות הידרדרות המוסר שחיזקה את יצר האנוכיות יש חשש שההורים יזנחו את תינוקם. (ניתן לייחס את שורש האנוכיות בעולם לאכילתם של אדם וחוה מעץ הדעת. במעשה זה העדיפו את רצונם הפרטי על פני הצו האלוהי. ובכך השפיעו גם על הדורות הבאים שישימו את רצונם הפרטי בראש סדר העדיפויות). במטרה לחזק את ערכי המוסר, קבע הקב"ה שהיריון יתמשך זמן רב כדי שההורים יצפו לילדם, וכך תגדל חיבתם אליו והם יטפלו בו במסירות: " חבלי לידה המה רק תוצאה מנפילת המוסר למען חבב את הילד על יוֹלְדָיו (הוריו), אשר לא יספיק לזה המאור המוסרי של אהבת חסד אפילו בהיותו מקושר עם הנטיה הנפשית של אהבת הורים, לעומת הטורח הגדול של הטיפול הנצרך לגידול המין האנושי..." [עין איה, שבת א, ב, קט].
בהרחבות הבאות יתבאר שמתוך התרוממות המוסר האנושי כבר לא יהיה צורך בחוקים אלו ולכן לעתיד לבוא אישה תוכל ללדת בכל יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
