ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימודי קבלה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
בימים אלו נפוצו שמועות רעות על מעשים מגונים שבוצעו ע"י רבנים שעסקו בלימודי קבלה. זו אינו פעם ראשונה (בשנים האחרונות) שיש האשמות נגד כמה וכמה אנשים מפורסמים. ודאי אין ודאות שאמנם עשו כן, אלא השמועות מתפשטות כאש ביער סבוך. חילול השם הוא נורא, ואמונת העם בלימודי קבלה דועכת ומתמעטת. לכן עלינו לעשות סדר בדברים.
שלוש נקודות נבהיר כאן. [א] כבר רבי חיים ויטאל, בהקדמתו ל"עץ חיים" (דף כג) הודיע שאם אין האדם שומר על טהרת המדות, ועל קיום ההלכה, כוחות הטומאה (הסטרא אחרא) יפתו אותו, יכשילו אותו, יטמאו אותו. אם אין אותו הרב שומר לא לכעוס, לא להתגאות, לא לדבר דברים בטלים, ועוד כעשרים אזהרות שרבי חיים פירט שם, הוא מוּעָד לכשלון. שמירת התורה משמשת מעקה, שאדם האוחז בה לא יפול תחת פיתוי לרע. מי שעובר על נגיעה בנשים, או על איסורי ייחוד עמהן, או דבורי קלות ראש עמהן, הדרך מנועה ממנו לעסוק בלימודי קבלה. ולסוף יתגלה קלונו לכל. "כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי" (אבות ד, ד).
[ב] ודאי שלימוד הקבלה צריך להיות לשם שמים, ולא לשם פרסום אישי, לא לשם השגת כבוד. הפסוק אומר "ואת צנועים חכמה" (משלי יא, ב) ואמר על כך הגר"א בתחילת "ספרא דצניעותא" (שהוא חלק מהזוהר) שהאדם צריך להצניע לימוד זה. זו לשונו: "עיקר החכמה הזאת להצניע, כמו שנאמר בחגיגה (יג, א) דבש וחלב תחת לשונך". אם אותו הרב עושה מכך "עסק רווחי" שהוא מחלק "ברכות" לנזקקים ומקבל תמורתן תרומות כספיות; אם הוא מחלק קמיעות ומקבל תמורתם טובות הנאה, אפילו כבוד מלכים, אין זה נכון לעשות וגם לא יצליח, כי הפך את התורה "קרדום לחפור בה".
[ג] יש לפרסם לעולם ומלואו שאנשים אלו אינם באמת "מקובלים". כבר רמח"ל לימד שעיקר הקבלה הוא הנמשל שמאחורי המשל ("שערי רמח"ל", עמ' לו, סב). כי כל הזוהר ודברי אריז"ל הם רק משל (כך כתב ר' חיים ולוז'ין, "נפש החיים", שער ג פרק ז). ומי שאינו מבין את הנמשל הוא עדיין מבחוץ ("שערי רמח"ל", עמ' ת"ד). כינה אותם ר"מ קורדוברו "מתקבלים" (בספרו "אור נערב", סוף חלק ד. ועל התנאים המוקדמים ללימוד זה ראה שם ח"ג פרק א), כלומר אינם מבינים "קבלה" באמת. אנשים אלו שסרחו, עסקו בלבושים חיצונים של קבלה, והם רק מתחזים להיות "מקובלים".
בספר "חיי מוהר"ן" (אות תקכ"ו, פסקא פג) מובא שאדמו"ר ר' נחמן מברסלב היה מייאש כמה אנשים מללמוד "קבלה" ונימק כי "קבלה" בגימטריא "נואף". [ויש אחרים שלהם הציע האדמו"ר כן ללמוד קבלה]. הדבר צריך הסבר. הנראה לי הוא שהקבלה פונה אל הדמיון, אל עולם הרעיונות העליונים. ומי שאינו עומד ביציבות על אדני לימודי הנגלה, בשמירת ההלכה המעשית, ובדרך המשא ומתן ההלכתי, עלול הוא לרחף, ולהגיע רחוק מן האמת. ועלול להגיע גם לידי ניאוף.
ספר הזוהר (ח"ג דף קכג ע"א) מזהיר כי אנשים שיש להם חטאים חמורים וקופצים ללמוד קבלה בטרם עת, "כמה מלאכי חבלה דאתקריאו חשך ואפלה נחשים ועקרבים וחיוֹת-בְּרָא מבלבלין מחשבתו שלא יכנס למקום שאינו ראוי לו".
החטאים שהתפרסמו בימים אלו, לפי החשד, הם הם הנחשים והעקרבים המפרסמים לכל שאנשים אלו לא היו ראוים ללמוד קבלה. על הציבור לדעת כי לימודי סוד הם אמת לאמיתה, הם חלק אותנטי של התורה, אבל לא כל אדם ראוי לעסוק בהם. ומי שאינו נזהר בקיום ההלכות, נפול יפול.
ועיקר הכל, יש לדעת, מפני אותם מועטים שנתפשו בקלונם, אין לנו להאשים כלל הלומדים שהרי רובם ככולם כשרים וטובים, ובעלי מדות טובות. אין לעשות הכללות.
אשרי מדינת ישראל! אין הרבה מדינות בעולם שמשתדל הציבור "לנקות אורוות". רק במדינת ישראל ישב נשיא-מדינה בבית סוהר, וכן צפוי לראש ממשלה לשעבר, וכן דוחים ממשרתם קצינים גבוהים בצה"ל ומסלקים ממשרתם נציבים בכירים במשטרה, ואפילו שופטים. עצם הפעילות להיטהר, לבדוק את עצמנו ולסלק אישים פגומים למען לא יפגעו בציבור, אות כבוד והדר הוא לציבוריותינו! אשרינו שכך!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








