ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכי לימוד
- לימודי קבלה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
בימים אלו נפוצו שמועות רעות על מעשים מגונים שבוצעו ע"י רבנים שעסקו בלימודי קבלה. זו אינו פעם ראשונה (בשנים האחרונות) שיש האשמות נגד כמה וכמה אנשים מפורסמים. ודאי אין ודאות שאמנם עשו כן, אלא השמועות מתפשטות כאש ביער סבוך. חילול השם הוא נורא, ואמונת העם בלימודי קבלה דועכת ומתמעטת. לכן עלינו לעשות סדר בדברים.
שלוש נקודות נבהיר כאן. [א] כבר רבי חיים ויטאל, בהקדמתו ל"עץ חיים" (דף כג) הודיע שאם אין האדם שומר על טהרת המדות, ועל קיום ההלכה, כוחות הטומאה (הסטרא אחרא) יפתו אותו, יכשילו אותו, יטמאו אותו. אם אין אותו הרב שומר לא לכעוס, לא להתגאות, לא לדבר דברים בטלים, ועוד כעשרים אזהרות שרבי חיים פירט שם, הוא מוּעָד לכשלון. שמירת התורה משמשת מעקה, שאדם האוחז בה לא יפול תחת פיתוי לרע. מי שעובר על נגיעה בנשים, או על איסורי ייחוד עמהן, או דבורי קלות ראש עמהן, הדרך מנועה ממנו לעסוק בלימודי קבלה. ולסוף יתגלה קלונו לכל. "כל המחלל שם שמים בסתר, נפרעין ממנו בגלוי" (אבות ד, ד).
[ב] ודאי שלימוד הקבלה צריך להיות לשם שמים, ולא לשם פרסום אישי, לא לשם השגת כבוד. הפסוק אומר "ואת צנועים חכמה" (משלי יא, ב) ואמר על כך הגר"א בתחילת "ספרא דצניעותא" (שהוא חלק מהזוהר) שהאדם צריך להצניע לימוד זה. זו לשונו: "עיקר החכמה הזאת להצניע, כמו שנאמר בחגיגה (יג, א) דבש וחלב תחת לשונך". אם אותו הרב עושה מכך "עסק רווחי" שהוא מחלק "ברכות" לנזקקים ומקבל תמורתן תרומות כספיות; אם הוא מחלק קמיעות ומקבל תמורתם טובות הנאה, אפילו כבוד מלכים, אין זה נכון לעשות וגם לא יצליח, כי הפך את התורה "קרדום לחפור בה".
[ג] יש לפרסם לעולם ומלואו שאנשים אלו אינם באמת "מקובלים". כבר רמח"ל לימד שעיקר הקבלה הוא הנמשל שמאחורי המשל ("שערי רמח"ל", עמ' לו, סב). כי כל הזוהר ודברי אריז"ל הם רק משל (כך כתב ר' חיים ולוז'ין, "נפש החיים", שער ג פרק ז). ומי שאינו מבין את הנמשל הוא עדיין מבחוץ ("שערי רמח"ל", עמ' ת"ד). כינה אותם ר"מ קורדוברו "מתקבלים" (בספרו "אור נערב", סוף חלק ד. ועל התנאים המוקדמים ללימוד זה ראה שם ח"ג פרק א), כלומר אינם מבינים "קבלה" באמת. אנשים אלו שסרחו, עסקו בלבושים חיצונים של קבלה, והם רק מתחזים להיות "מקובלים".
בספר "חיי מוהר"ן" (אות תקכ"ו, פסקא פג) מובא שאדמו"ר ר' נחמן מברסלב היה מייאש כמה אנשים מללמוד "קבלה" ונימק כי "קבלה" בגימטריא "נואף". [ויש אחרים שלהם הציע האדמו"ר כן ללמוד קבלה]. הדבר צריך הסבר. הנראה לי הוא שהקבלה פונה אל הדמיון, אל עולם הרעיונות העליונים. ומי שאינו עומד ביציבות על אדני לימודי הנגלה, בשמירת ההלכה המעשית, ובדרך המשא ומתן ההלכתי, עלול הוא לרחף, ולהגיע רחוק מן האמת. ועלול להגיע גם לידי ניאוף.
ספר הזוהר (ח"ג דף קכג ע"א) מזהיר כי אנשים שיש להם חטאים חמורים וקופצים ללמוד קבלה בטרם עת, "כמה מלאכי חבלה דאתקריאו חשך ואפלה נחשים ועקרבים וחיוֹת-בְּרָא מבלבלין מחשבתו שלא יכנס למקום שאינו ראוי לו".
החטאים שהתפרסמו בימים אלו, לפי החשד, הם הם הנחשים והעקרבים המפרסמים לכל שאנשים אלו לא היו ראוים ללמוד קבלה. על הציבור לדעת כי לימודי סוד הם אמת לאמיתה, הם חלק אותנטי של התורה, אבל לא כל אדם ראוי לעסוק בהם. ומי שאינו נזהר בקיום ההלכות, נפול יפול.
ועיקר הכל, יש לדעת, מפני אותם מועטים שנתפשו בקלונם, אין לנו להאשים כלל הלומדים שהרי רובם ככולם כשרים וטובים, ובעלי מדות טובות. אין לעשות הכללות.
אשרי מדינת ישראל! אין הרבה מדינות בעולם שמשתדל הציבור "לנקות אורוות". רק במדינת ישראל ישב נשיא-מדינה בבית סוהר, וכן צפוי לראש ממשלה לשעבר, וכן דוחים ממשרתם קצינים גבוהים בצה"ל ומסלקים ממשרתם נציבים בכירים במשטרה, ואפילו שופטים. עצם הפעילות להיטהר, לבדוק את עצמנו ולסלק אישים פגומים למען לא יפגעו בציבור, אות כבוד והדר הוא לציבוריותינו! אשרינו שכך!
הרב מרדכי אליהו על מה שוחחו הרב אליהו והרב כדורי?
וידאו נדיר ביותר! מפגש בין הרב מרדכי אליהו לרב יצחק כדורי זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
