ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מחשבות של שישי בבוקר
השבוע כמו טס, פורח באוויר ולא חוזר עוד. אלפי דקות עפות, דקות המורכבות משנייה ועוד שנייה שחולפת ולא תחזור עוד. החיים עוברים להם בלי שבכלל שמת לב. אתמול אתה בן עשרים, מחר אתה בן שלושים.
אני עובר תקופה עמוסה ברוך ה', תקליטים, הופעות, משפחה וילדים, אני בטוח שכולם מכירים תקופות כאלה בחייהם האישיים. ימי שישי בבוקר הם הזמן היחיד שיש לי בשבוע להסתכל שניה לאחור ולנסות להבין מה קורה כאן בכלל. לפעמים אני ממש משתאה מאיפה היה לי הכוח לעבור את השבוע הזה? מאיפה בן־אדם יוצא לתוך הקלחת הזו של ימי השבוע, ימי המעשה המפרכים. התשובה שלי היא אחת – השבת.
פשוט ענק
קרוב אליך (663)
רבנים שונים
68 - האם יש יעד לעבודת ה'?
69 - אישית
70 - תסביך משיח
טען עוד
אני לא מדבר דווקא על המנוחה כי אם על הברכה שבה. השבת היא הכוח הרוחני שמניע אותי ושומר עלי בימי המעשה. היא הסיבה והתוצאה. היא גם נקודת הכובד, הגורם המאזן שהופך את השבוע למשהו אחד, לעניין אחד. ללא השבת הייתי טובע בים הימים, מבול שוטף שלא יודע את נפשו באין־מנוחה. השבת עושה את האיזון לכל זה. היא מסדרת לך את החיים בצורה שתוכל להכיל אותם, יוצרת לך מעגל. כתוב שכל ימי השבוע מתברכים מהשבת, ומצד שני כל ימי השבוע גם מברכים את השבת שאחריה. יוצא שכל שבת מברכת את השבת שאחריה, וכמו שאומרים, חיים משבת לשבת.
בתקופת שלושת השבועות השנה חשים בבירור את הכוח העצום של השבת. גם צום י"ז בתמוז וגם תשעה באב חלים בשבת ולכן הצום נדחה. שבת היא מעין העולם הבא ממש, אין חורבן ואין גלות, השבת היא בחינת הגאולה בשבוע.
מצילה את חיינו
השאלה שהרשל'ה ישאל כאן היא למה השבת צריכה לבוא בקטע של אסור ואסור וחייבים, למה שבת לא יכולה לבוא ברגוע, בכיף שלי.
זהו, שהאדם הוא גוף אחד אבל עם שתי נשמות. נפש אלוקית ונפש טבעית, הקרויה גם נפש בהמית. אם אתה משאיר בן אדם לרגע אחד עם הנפש הבהמית שלו בלי לתת לה כיוון ברור לאן לשאוף או להגיע, היא עלולה להיסחף למקומות שמזיקים לא רק לנשמה אלא אפילו לגוף עצמו, לאדם עצמו, על שתי נשמותיו.
באה תורתנו, תורת חיים וכשמה כן היא. מצילה את חיינו, מאירה לנו את דרכנו. גם אם לנפש הבהמית זה מציק לפעמים, בסופו של דבר היא שומרת, מאזנת ועושה שלום בין כל מרכיבי חיינו. שבת שלום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
