ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מנהג ישראל לקרוא בתורה בכל שבת פרשה אחת וכך לסיים את כל התורה בשנה אחת. הרבי מליובאוויטש מסביר כי המילה "תורה" היא מלשון הוראה וכי כל פרשה בתורה היא לא רק ציון אזוטרי של מאורע היסטורי, אלא תוכן עכשווי וממשי שנועד ללמד אותך ספציפית משהו ספציפי לחיים הספציפיים שלך, בזמן הספציפי הזה.
לגור מול מנזר
הפרשה של השבוע, פרשת ויצא, היא כזו שאני באופן אישי מתרגש לקרוא ולהזדהות אתה. "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה" - יעקב יוצא מארץ ישראל כדי למצוא את את אשתו בחרן. אולם, זהו הפשט בלבד. הזוהר מסביר שהסיפור מכיל תוכן פנימי ועמוק הרבה יותר. באר שבע היא מקור המידות. "שבע" הן שבע המידות (המקבילות הנפשיות של שבע הספירות מחסד ועד מלכות) ו"באר שבע" זהו הבאר, המקור ממנו נובעות המידות הקדושות. מדובר במקום רוחני, שורשי ונעלה ביותר, מופשט מכל גשמיות. זהו המקום הרוחני בו שקוע יעקב אבינו. ואולם יעקב אבינו בוחר לצאת מהמקום הזה. לא להישאר בו. ולא רק זאת, אלא שהוא יוצא מהבאר של השבע אל חרן, שעל־פי דברי הזוהר הוא "חרון אף של מקום". חרן מסמלת את התחתית הרוחנית, מקום שכולו טומאה עד ששמו מבטא את הכעס שהוא גורם לריבונו של עולם.
מדוע בוחר יעקב אבינו בחירה מוזרה שכזו, לעזוב את המקום הרוחני הנפלא בו הוא שרוי וללכת עד לשיא כזה של טומאה?
החסידות עונה על השאלה באופן נפלא, ובחסידות חב"ד ההסבר איננו רק בדיבורים אלא גם במעשים. ישנן כארבעת אלפים וחמש מאות משפחות חב"דיות שעזבו את בתיהן, את בתי המדרש, את הקהילות החמות והמחבקות ונדדו עד קצה העולם, למקומות שכוחי א־ל פשוטו כמשמעו. הם עזבו את החום של הקהילה התורנית, את ההתעלות והקרבה האלוקית ובמקום לחיות ב"באר שבע" הלכו לגור מול מנזר של עבודה זרה או סתם באיזה עיר נידחת בלי מנין של יהודים לתפילת שחרית.
דוס במועדון
היציאה הזו איננה בטעות, חלילה. היא התגלמות החזון החסידי המקורי של הבעל שם טוב. "אימתי קאתי מר?" (מתי יבוא אדוני?) שאל הבעל שם טוב את המשיח, כשפגש אותו בהיכלו, והמשיח ענה: "לכשיפוצו מעיינותיך חוצה". לא די בכך שאתה קרוב לקדושה, ספון בחום האלוקי ושקוע במאמרי חסידות. כל עוד יש יהודי אחד שלא יודע מה פרשת השבוע או למה מניחים תפילין, העבודה שלך לא הושלמה. תכלית האור שזכית בו, היא שתפיץ אותו הלאה.
כשאני קורא על יעקב שעוזב את באר שבע, את ארץ ישראל, והולך עד לחרן כי דווקא שם נמצא היעוד שלו, אני מתחזק גם קצת בתוכי. זה לא קל, כיהודי דוס, לצאת מהקונכייה הקהילתית ולנסוע למקומות מרוחקים בעולם, להיאבק על אוכל כשר, שלא לדבר על תפילה במניין, להתאמץ לזכור שאתה יהודי... להופיע במועדון בתל־אביב (כמובן אם זה לא ממש בסתירה להלכה, לשולחן ערוך) או בכל מקום אחר בו לא אמור לדרוך דוס. לא תמיד אתה גם יכול לראות תוצאות מידיות למעשיך. אבל זהו החזון, זוהי השליחות. צא מהמקום שלך, מה"באר שבע" שלך, עם האור העצום שטמון בתוכך. צא החוצה למקום המרוחק ביותר, עד לחרן, כדי שגם שם יטעמו את טעם הקדושה.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
132 - האם יש חשיבות לאריכות ימים?
133 - טעם הקדושה
134 - אתה לא לבד
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
