ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- רב ותלמיד
אין ספק שממד הזמן הוא מרכיב חשוב בהבנת האירועים שהיו. כיצד הגענו לשפל הזה? איך עוברות כל כך הרבה שנים מבלי שהדבר מתגלה ומדוע יוצאים הדברים לרבים בקול תרועה רמה?
פרשייה קשה זו מעמידה לפתחנו ביתר שאת את שאלת תפקיד הרב ומערכת היחסים שבין רב לתלמידיו ובני קהילתו.
בפרשתנו, פרשת פינחס, משה רבנו, העניו מכל אדם, מחפש מנהיג יורש "אשר ייצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם". מסבירים המפרשים את הכפילות "ייצא לפניהם" ו"יוציאם" בכך שלפעמים המנהיג הרוחני הוא זה שהולך בראש המחנה וכולם בעקבותיו, ולפעמים הוא מפעיל את הציבור מאחורי הקלעים, והציבור צועד כביכול לפניו. נראה כי מהכתוב משתקף מודל של מנהיגות בריאה ונכונה. המנהיג מתפקד כראש שמחובר לגוף, אך אינו במעמד שווה לשאר חלקי הגוף. המנהיג הוא שמרומם את הקהילה והציבור.
נאמר עוד: "יפקוד ה' אלוקי הרוחות". מפרש רש"י: מדובר במנהיג שניחן בתכונה "שיודע לסבול כל אחד ואחד לפי דעתו". רעיון זה מובא גם בפסוק המופיע בהמשך הפרק בתשובתו של הקב"ה למשה: "איש אשר רוח בו". "שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד" (רש"י). יוצא מכאן שעל המנהיג הרוחני לחבר את צאן מרעיתו לעבודת ה', תוך התייחסות למדרגתם האישית, המושפעת גם מהתרבות ומהתקופה שבה הם חיים.
כל דור וסגנונו, כל דור והקודים התרבותיים שלו. בכל הדורות, חדשות לבקרים, הופיעו בעם ישראל סגנונות חדשים שבאו לידי ביטוי בהדגשת ערכים שונים, בצורת חשיבה, בדיבור ובאווירה חברתית. תפקיד הרבנים הוא להכיר את הרוחות הנושבות, וללמד את התורה תוך שימוש באותם קודים חברתיים-תרבותיים כאמצעי וכלבוש בלבד. כך נעשו הדברים במשך כל הדורות, ומבחינה זו אין בדבר חידוש בדורנו. הרמב"ם הסביר את התורה לבני דורו על ידי חשיבה פילוסופית שאפיינה את תקופתו. הרב הירש חיבר את בני תקופתו לתורה באמצעות המונחים התרבותיים דאז: הומניזם, ליברליזם והשכלה. אף מורנו ורבנו הגדול, הרב קוק זצ"ל, חיבר את העם לתורה דרך רוח הלאומיות והתשוקה לארץ הקודש ושאר ערכי התקופה, כפי שהדברים מבוארים בספריו ובמיוחד במאמר הדור.
הפוסט-מודרניזם מאפיין את התרבות של דורנו. אנשים מחפשים בכל דבר את החיבור הפנימי הנפשי, ולא מסתפקים בהסבר הגיוני. כל אחד מחפש את האמת הסובייקטיבית והאינדיבידואלית שלו. הציפייה היא, כאמור, שהמחנכים והרבנים ידברו בשפת הציבור, גם לבני נוער וגם לאנשים מבוגרים יותר. אין ספק שמציאות זו מאתגרת את הרבנים ומחייבת אותם לתרגם את התורה לשפה ולהוויה החדשה של הדור שנמשך לריגושים ולחוויות, מתוך שאיפה אמיתית להזדהות ולחיבור פנימי.
כאן עובר הגבול העדין שהוא כחוט השערה. כאשר החוויה והריגוש הופכים למטרה הם פוגעים ביכולת לחבר את הציבור לתורתנו הקדושה. לעתים מאמץ יתר להתחבר לציבור והרצון להרשים את קהל השומעים באים על חשבון היכולת להעביר את המסורה כמו שהיא בפשטות, וממילא נפגמת יכולתו של המנהיג הרוחני לקדם את צאן מרעיתו בעבודת ה'.
על תבונה ורגישות
רבנים אמורים לעסוק יומם ולילה בלימוד תורה, בהרבצת שיעורים ובמאמץ עליון לקרב את הציבור עוד ועוד לאבינו שבשמיים. זאת באמצעות דוגמה אישית, פסיקות הלכה והדרכות מדויקות לפרט ולכלל.
דוגמה להדרכה רוחנית המבטאת רגישות עצומה של אחד מגדולי הדור התפרסמה לאחרונה. לפני כמה חודשים זכו שתי משפחות לארס בן ובת, וחיפשו דירה מתאימה לזוג הצעיר. הדירה אכן נמצאה - בגודל מתאים, בסביבה טובה ובמחיר אטרקטיבי. אך דא עקא, ההורים הבחינו כי הכלה אינה שלמה עם הרכישה. התברר להם שהכלה מודאגת מכך שאחת השכנות היא חברתה, רווקה מבוגרת. הכלה ברוב רגישותה חששה שלשכנה עלולה להיות עוגמת נפש מהמפגש עם חברתה הנשואה כאשר היא עדיין לא זכתה להינשא.
ההורים פנו לגאון הרב קנייבסקי שליט"א בשאלת רב. הוא השיב שבשל כובד השאלה עליהם לפנות לגאון הרב שטיינמן שליט"א. הכרעתו הייתה כי אפשר לקנות את הדירה אך לא לגור בה, כדי לא לפגוע בחברה הרווקה. סיפור זה ממחיש לנו את גודל האחריות המוטלת על הרב בפסיקותיו ובהעברת מסרים רוחניים וחינוכיים לציבור. סוף הסיפור מלמד על הדיוק הנדרש מרב בהכרעה ובהדרכה רוחנית. סוף טוב: הבחורה הרווקה התארסה ביום חתונת הכלה המדוברת, וכך התאפשר בסופו של דבר לזוג הצעיר לגור בדירה שנרכשה בעבורם...
"עשה לך רב וקנה לך חבר", כנאמר בפרקי אבות, הן הנחיות רוחניות שלא נס ליחן גם, ואולי במיוחד, בדורנו. הרב אינו חבר, עובד סוציאלי, פסיכולוג או עובד קהילתי. על הרב להכיר את הכלים המקצועיים ולהשתמש בהם בעת הצורך, אך כל זה מכוח היותו רב תלמיד חכם וירא שמיים המשמש צינור להעברת המסרים הרוחניים בצורה הנקייה ביותר.
קירבה יתרה ולא מאוזנת בין רב ותלמידיו היא בעייתית. תלות של תלמידים ברבם אף היא בעייתית. יתרה מכך, בניית מעמד בלתי מאוזן של רב היוצרת הילה של עוצמה בלתי מסויגת וכוח מסוכנת מאוד, הן לרב והן לעושי דברו.
אדמו"רות מקובלת בעם ישראל מדורי דורות בעולם החסידות. העתקת מודל זה לצורת החיים שלנו, השונה לחלוטין מסגנון החיים של העולם החסידי, מבלי לאמץ את מכלול ההוויה החסידית אינה אמיתית, ועלולה להביא לעיוותים איומים.
ענווה וצניעות מאפשרים לרב לשמור על נקיות וטהרה ולהעביר את המסרים הרוחניים בצורה מתאימה מבלי לסטות מרוח המסורה.
יהי רצון שנזכה כולנו לנקיות וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
