ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
נשואים בודדים
בעומק הדברים, לצאת מה"לבד" זה לא רק להתחתן. אדם יכול להיות נשוי שנים רבות ולהיוותר בודד. אנשים רבים מתארים, איך בתוך קשר זוגי ארוך, עמוק בתוכם הם מרגישים שהם עדיין לבד.
הכאב הגדול ביותר של האדם הוא להרגיש לבד. כשאדם מרגיש שמה שקורה איתו לא נוגע לשני, כי לזולת לא איכפת ממנו, הוא חש בבדידות תהומית. לצאת מהבדידות ולהגיע אל הביחד זהו צורך אנושי בסיסי, להפוך מ"הוא" ל"אתה".
ב"ביחד" ישנה היכולת והמסוגלות להזדהות עם השני. הכאב של השני הוא הכאב שלך, השמחה של השני היא השמחה שלך. אתה חושב על בן הזוג והוא חושב עליך. הדיבורים שלך איתו לא מבטאים רק את הביטוי האישי שלך, אלא את השותפות שבקשר.
היציאה מה"לבד", היא המסוגלות לראות גם את האחר, את מי שהוא אינו אתה, להרגיש אותו ולהזדהות עם מה שעובר עליו. כאן צריך להדגיש: הרגשת ה"אני" היא חיובית והכרחית במערכת זוגית. לאדם שיגיע לזוגיות ברגש נחיתי, מפוחד או חסר־בטחון וחוט שידרה, יהיה קשה לבנות מערכת זוגית תקינה. לא מתחתנים עם השני, כי ויתרתי על עצמי. גם עשיית שלום־בית אינה על־ידי שאחד מבטל את עצמו ו"נכנע" אל השני.
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
88 - בשבילי נברא העולם?!
89 - לא טוב לבד
90 - התוועדות עם הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ
טען עוד
בכל קשר זוגי יש גרעין של "אני", אבל צריך לדעת לזכך אותו. "זכו – שכינה בניהם". אם ישנו זיכוך עצמי, יכולה לשרות שכינה. הזיכוך הוא היכולת לראות גם את השני, לכבד אותו ולתת לו מקום.
זוגיות של אינטרסים
הקשר הזוגי הוא גם סוג של השלמת צרכים – רגשיים, שכליים ומעשיים. במימד זה האדם רואה את בן זוגו, את מעלותיו, וכיצד הם משלימים זה את זה. כשאדם מבין שהוא לא יכול להסתדר לבד והוא צריך השלמה מהזולת, זהו תהליך חיובי, אבל זהו רק אמצע התהליך. כאשר הקשר מבוסס רק על נתינה וקבלה, בני הזוג עדיין נפרדים זה מזה. כל אחד חי את החיים שלו. "שלי שלי - שלך שלך". המקום בקשר שבו יש אינטרסים משותפים, הוא חיבור מותנה. מפחיד לחשוב מה יקרה כשישתנה המצב וישתנו האינטרסים. זוגיות כזו עומדת על גורם חיצוני המחבר בין השניים – "אהבה התלויה בדבר".
ההשפעה ברובד הגלוי קיימת תמיד ונחוצה. היא באה לידי ביטוי בנתינה וקבלה, כבוד הדדי, חוויות משותפות וכדומה, אך כדי לחשוף את עומק הזוגיות צריך "לגעת" בשורש של הקשר, ברובד הפנימי שלו, בו ישנה אחדות שלימה, ללא אינטרסים, ומעבר לנתינה ולקבלה.
זוגיות שלמה היא לגלות שהזולת הוא בעצם ה"אני" האמיתי שלי. "עצם מעצמי ובשר מבשרי". הזוגיות יוצרת תודעה של זהות אחת. זה כבר לא אני ואתה, אלא "אנחנו". הזוגיות השלימה היא המגלה את המימד הנסתר, בו נחשף אותו רובד פנימי שבו לא האינטרס והשלמת הצרכים השונים מחברים בין בני הזוג, אלא היותם בעלי מהות אחת.
כשנמצאים בשלב של חיפוש הקשר, הבדיקה היא בדרך כלל של הרובד החיצוני: האם אנו מתאימים זה לזה? האם יש לנו אינטרסים משותפים? האם אנו מרגישים קשר וקירבה? אבל לאחר מכן, צריך אט אט להיחשף רובד עמוק ופנימי יותר, בו הקשר הוא בגלל רובד נעלם, נסתר, שמעבר לכל חשבונאות או אינטרס.
מוגש על ידי מכון 'דעת' [email protected]
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
