ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לפרוק ולהתרפק
בלימוד התורה "דודי לי" ויורד עד אלי עם תורתו, אבל בתפילה אני מתעלה אליו, "אני לדודי". ה"אני" מתקרב לקדוש ברוך הוא, עולה בסולם מלמטה למעלה, ה"אני" כולו, עם האגו ועם כל חדרי הלב.
מה שאנחנו משתדלים ולא מצליח לנו כל היום יכול כן להצליח בתפילה, כי היא דומה לניתוח לב פתוח. תיקון האדם הוא בתפילה, לכן לפעמים נקראת התפילה "עבודה" סתם, ללא כל מילה נוספת. כי זהו הזמן של העבודה, לעבד, לשנות ולתקן.
ותפילה באלול על אחת כמה וכמה. התפילה באלול היא סיכום שאנחנו עורכים למצב הנפשי שלנו בשנה האחרונה. בתפילה אנחנו חושבים על מה שיש לנו ועל מה שעדיין חסר. זה הזמן לפרוק, להתפרק, להתמלא ולהתרפק.
תמיד לשמה
קרוב אליך (663)
הרב שבתי סלביטיצקי
91 - שיבת החשק
92 - תפילתו אומנותו
93 - למה וכיצד מקימים חבורה?
טען עוד
בתפילה כל זה לא שייך. בכל דרגה שנהיה בה, התפילה היא ביטול הישות, בקשה מה' וחיבור הלב. מטופש להתמלא בגאווה מתפילה מוצלחת ואין דבר כזה להתפלל על מנת לקנטר. לא צריך לחדש חידושים בתפילה ואין צורך להזהיר להתפלל "לשמה". הסיבה הפנימית לשוני בין תורה לתפילה היא שתנועת הנפש של התפילה היא של ניתוק ויציאה מהמציאות, לעומת לימוד התורה בה תנועת הנפש היא של חיבור הקדושה למציאות האדם ולהבנתו, כאן יש חשש וצריך זהירות עד כמה יהיה זה "לשמה".
תפילה נעלית מתורה
בחסידות מופיע שהתפילה נעלית מהתורה משום שישראל קדמו לתורה (עוד לפני שישראל הם למען התורה, התורה היא למען עם ישראל) והתפילה היא הביטוי הישיר של נשמות ישראל. הדבר בא לידי ביטוי גם באופן מעשי: תפילה מינימלית ארוכה מלימוד תורה מינימלי. על אף שללימוד התורה אין גבול "ובהם נהגה יומם ולילה", הרי שבפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית יוצא אדם ידי חובתו. בתפילה, לעומת זאת, המינימום ההכרחי גדול יותר, ברכות קריאת שמע, שמונה עשרה ועוד. גם חיוב העמידה בחלק מהתפילה מורה על התבטלות כלפי מעלה, לעומת לימוד התורה שאינו מחייב עמידה.
תורתו אומנותו
ולמרות כל זה, מי ש"תורתו אומנותו" כרבי שמעון בר יוחאי, פטור מתפילה. אם אדם לא מפסיק מלימוד תורה ודבק בה לחלוטין, תורתו מכילה גם את מעלת התפילה, היא נוגעת בנשמתו עד הסוף והוא בביטול מוחלט לה' בלימודו.
בכל לימוד תורה יש דבקות גדולה מאוד, כי האדם מכניס את ה' ממש אל תוכו פנימה, ומבחינה זו התורה נעלית מהתפילה, בה אנחנו שואפים אל ה' אך לא תופסים אותו ממש. הבעיה היא רק שבדרך כלל, לימוד מצריך ריכוז בלימוד עצמו ולא מותיר מקום לעיסוק באותו הזמן בעצמו בדביקות וב"ביטול היש".
מי ש"תורתו אומנותו" או מי שהתפלל טוב טוב לפני הלימוד, יכול לזכות במעלת התפילה גם בתוך התורה. אך לנו, הרגילים, מצפה התפילה כגשר נפלא אל ה' יתברך. ובפרט בימי אלול.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
