ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
וְאָמַר אַחַר-זֶה: "יָדַעְתִּי כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, עָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּרְאוּ מִלְּפָנָיו". יֹאמַר: כִּי כָל מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים בְּזוּלַת-אֶמְצָעוּת* הַטֶּבַע אֲשֶׁר מִצַּד הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד — כְּאִלּוּ תֹאמַר: הַשָּׁמַיִם וְכָל צְבָאָם — הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם, כִּי נִרְאֶה אוֹתָם קַיָּמִים-בְּאִישׁ*; כְּמַאֲמַר דָּוִד [תהלים קמח, ו]: "וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם". "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה" — כְּדֵי לָתֵת קִיּוּם-בְּאִישׁ אֶל הַנֶּפֶשׁ הַמַּשְׂכֶּלֶת, שֶׁהִיא מַעֲשֵׂה יָדָיו, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [בראשית ב, ז]: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" — "שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו", שֶׁיֵּרָאֶה מִזֶּה שֶׁהַיִּרְאָה כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי* הָאֲמִתִּי, שֶׁעָלָיו אֵין לְהוֹסִיף וּמִמֶּנּוּ אֵין לִגְרֹעַ. שֶׁזֶּהוּ גֶדֶר הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי — שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן; כִּי הַתּוֹסֶפֶת וְהַחֶסְרוֹן יוֹצִיאוּ הַדָּבָר מִשִּׁוּוּיוֹ וְיַפְסִידוּהוּ. וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה הַיִּרְאָה מִלְּפָנָיו, כְּלוֹמַר: סֵדֶר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁהֵן הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי שֶׁהַיִּרְאָה נִמְשֶׁכֶת מֵהֶן, כְּדֵי לָתֵת קִיּוּם אֶל הַנָּפֶשׁ; אִם-כֵּן, בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּתְקַיֵּם תָּמִיד, "כִּי כָּל-אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים הוּא יִהְיֶה לְעוֹלָם". אוֹ נֹאמַר: "וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו" — כְּלוֹמַר: סִדֵּר שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו. אִם-כֵּן, הַיִּרְאָה הַזֹּאת כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן, שֶׁאִי-אֶפְשָׁר שֶׁיִּפָּסֵד; וְלָזֶה יִהְיֶה רָאוּי לְהַשִּׂיג עַל-יָדָיו הַתַּכְלִית הָאֱנוֹשִׁי.
העמל במצוות התורה מביא ליראה
וְאַחַר שֶׁכָּךְ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ, אֵין לְהִתְחַכֵּם וְלוֹמַר: אֵיךְ תִּהְיֶה הַיִּרְאָה מַגַּעַת הָאָדָם אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֱנוֹשִׁי? לְפִי שֶׁהִיא כְמוֹ הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי, שֶׁלֹּא יְדֻמֶּה עָלָיו תּוֹסֶפֶת וְלֹא חֶסְרוֹן לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הַהוּא, שֶׁהוּא הַקִּיּוּם וְהַהִשָּׁאֲרוּת. וְלָזֶה יִהְיֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה [דברים ו, יג; י, כ]: "אֶת-יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא", אַף-עַל-פִּי שֶׁהִיא מִצְוָה פְרָטִית, הִנֵּה הִיא כְלָל, כּוֹלֵל כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה אוֹ מִצְווֹת רַבּוֹת מִמֶּנָּה. לְפִי שֶׁהַיִּרְאָה הִיא הַתְּכוּנָה הַנִּקְנֵית בְּאֶמְצָעוּת מִצְווֹת הַתּוֹרָה, וְהִיא הַתְּכוּנָה הַיּוֹתֵר-מְשֻׁבַּחַת שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם, וְלֹא תֻשַּׂג כִּי אִם אַחַר עָמָל וְהִשְׁתַּדְּלוּת גָּדוֹל; שֶׁהֲרֵי אַבְרָהָם-אָבִינוּ, לֹא נֶאֱמַר עָלָיו "יְרֵא אֱלֹהִים" עַד סוֹף נִסְיוֹנוֹתָיו, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב [בראשית כב, יב] עָלָיו: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה", כְּלוֹמַר: וּכְבָר הִגַּעְתָּ אֶל הַתְּכוּנָה הַמְשֻׁבַּחַת שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּשִּׂיג הָאָדָם בָּעוֹלָם-הַזֶּה כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בָהּ לְחַיֵּי הָעוֹלָם-הַבָּא. וּבַעֲבוּר-זֶה תַּזְהִיר הַתּוֹרָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים עַל הַתְּכוּנָה הַזֹּאת — אָמְרָה: "וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ אֲנִי יְיָ" [ויקרא יט, יד; לב]; "אֶת-יְיָ אֱלֹהֶיךָ תִּירָא" [דברים ו, יג; י, כ]; לְפִי שֶׁהַתְּכוּנָה הַזֹּאת קְשַׁת-הַהַשָּׂגָה מְאֹד, וְעִם-כָּל-זֶה תֻּשַּׂג בִּשְׁמִירַת מִצְווֹת הַתּוֹרָה.
____________________________________
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
96 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק א'
97 - מאמר שלישי פרק ל"א חלק ב'
98 - לימוד שבועי באמונה יד-כ תשרי תשע"ו
טען עוד
ביאורים
כיצד היראה קשורה לנצחיות? הקב"ה ברא את הטבע במסגרת של חוקים קבועים הגורמים לשמירת המצב הקיים. אם כוכב מאדים, לדוגמה, לא היה נע במהירות ובמסלול קבועים הוא היה יכול להתנגש בכוכבים אחרים או לשנות את מסלולם באמצעות כוח המשיכה שלו. כך גם ביחס לכל המציאות הטבעית – הקב"ה ברא אותה באופן מדויק ומחושב, השומר אותה משינויים הרסניים. שלמה המלך אומר שכפי שהקב"ה יצר לטבע מערכת השומרת על סדר קבוע ומושלם, הוא יצר מערכת כזו גם לאדם. ומהי? יראת ה'. הקב"ה נתן לאדם את היראה כיוון שרק היא תעניק לו את המצע האידיאלי עליו יוכל לפרוח ולהגיע לשלמות. לעומת זאת, כאשר האדם עוזב את היראה הוא עוזב את בית הגידול הטבעי שלו, ולכן הוא עלול ליפול.
מדוע דווקא היראה מביאה אותנו לשלמות? מדוע סדר זה הוא הנותן לנו את היציבות? רבי יוסף אלבו אומר שאיננו מסוגלים להבין זאת. דבר זה דומה לאם המדריכה את בנה להתנהג באופן מסוים, כיוון שדווקא היא יודעת למה הוא באמת זקוק. הקב"ה מכיר אותנו הרבה יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו – הרי הוא זה שברא אותנו. בחוכמתו הוא החליט שזו הדרך המדויקת שתביא אותנו לשלמות. כיוון ששכלנו מוגבל איננו מבינים את שיקוליו, אך אנו מאמינים כי הדרכותיו הן המתאימות לנו ביותר.
הקב"ה נתן לאדם את המצוות, כדי שיעזרו לו להגיע ליראה הנכספת. לכן, מצוות היראה אינה רק מצוה העומדת בפני עצמה אלא היא גם כוללת בקרבה את כל מצוות התורה.
למדנו היום על חשיבות היראה ושייכותה לנצחיות. מהי אותה יראה? ממה היא מורכבת? זאת נראה מחר.
הרחבות
• יראת שמים – ולא פחד
אִם־כֵּן, הַיִּרְאָה הַזֹּאת כְּאִלּוּ הִיא הַשִּׁוּוּי הָאֲמִתִּי. הרב קוק מלמד אותנו עיקרון הנוגע לעבודת המידות ותיקונן: "בירור מִדות הנפש יש בו שני ענינים: הא': עצם ידיעתו להבחין בהן בין טוב לרע, לחלקן על משמרותן, לישבן בנפש ולהלבישן עליו, ושיהיו מוכנות ברשותו בכל עת". השלב הראשוני הוא בירור שכלי אודות המידה והופעתה בצורתה המבוררת בנפש. השלב השני הוא: "הפרדת המדות ונסירתן. ביאור הדבר... יש מדות שהן מַצְרָניוֹת (שכנות) מִטִּבְעַן, וכשרוצה האדם לצייר (לַחְקוֹק) בו איזו מדה, שלא באופן ברור, תִּמַּשֶׁך ממילא אחריה הסמוכה לה, אף על פי שאינה הגוּנה (טובה) ואינה דרושה לחֶפצו (לרצונו). וצריך האדם להעמיק לדעת להפריד בכח החכמה... כל מדה ממדה שהיא מצרנית בטבעה לקחת כל מדה בפני-עצמה שלא תעלה ערבונה (תערובתה) עמה" [מוסר אביך ג, א].
הרב קוק ממשיך ומבאר שגם ליראת שמים יש שכנה רעה שמביאה לחולשה ורפיון בעבודת ה': "הבטלנות הנמשכת לפעמים על ידי יראת-שמים באה מחסרון הבירור לדעת מה בין טוב לרע בתכונות הנפשיות. ומתוך שההשפעה הרצויה של קבלת עול מלכות שמים היא בודאי להחליש את הרע שבנפש, מחלשת היא בחסרי בירור את כללות הכחות, בין הכח הרוחני... ובין הכח החמרי, שהוא התעוררות החיים, חשק העבודה ומרץ הפעולה. והדעה הנכונה... שיראת ה' בטהרתה מוכרחת היא להוסיף אומץ כח בכלל, ולהוציא אל הפועל את כל סגולה צפונה בתוך הנפש להשכיל ולהיטיב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
