ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב עובדיה יוסף
לאחר זמן קצר נפטר והותיר את אשתו אלמנה ואת בנו הצעיר עזרא יתום וכואב.
אחיו הגדולים כבר היו נשואים, ועול הדאגה לאם נפל על שכמו. הגיעו זמנים קשים והרעב בבית היה כבד, אך עזרא לא דאג לעצמו, אלא לאמו.
פעם אחת בערב שבת ראה עזרא את אמו מצטערת כי לא נותרה פרוטה בבית להכין את צורכי השבת, וניסה לחשוב כיצד ישיג מעט כסף. הוא הסתובב בבית המרוקן כמעט מחפצים, מישש וחיפש משהו שיהיה אפשר למכור. אבל אפילו מעט החפצים שהיו ברשותם היו ישנים ובלים מדי ולא ניתנו למכירה.
אמו ראתה אותו משוטט בבית ושאלה: "מדוע אינך הולך ללמוד בישיבה?!"
"כיצד אוכל ללכת כשאין בידי כלום לתת לך?!" השיב הבן.
"אל דאגה בני", ענתה האם, "תפקידך הוא ללמוד תורה, והקדוש ברוך הוא יעזור לנו".
סמוך לכניסת השבת חזר עזרא הביתה. הלימוד השכיח מעט את צערו, אך מה יהיה בשבת?! לפתע נמלא לבו ביטחון ואמונה כי יהיה אשר יהיה, הוא לא יפגום בשמחת השבת על ידי תחושת צער.
כשנכנס הביתה, אמו קיבלה אותו בפנים מאירות, והפתעה ציפתה לו: כל צורכי השבת היו מונחים על השולחן והבית הריח מתבשילים. עזרא לא מצא מילים בפיו, ונשא עיניים שואלות אל אמו. היא סיפרה לו בשמחה כי מצאה בבית עגיל זהב ישן שהתגלגל ונשכח עוד מימי היותה כלה, ומכרה אותו לכבוד שבת המלכה.
האם עשתה כל שביכולתה כדי להתפרנס, עבדה בתפירת לבנים ובצביעת מטפחות שעות רבות, אך לא הצליחה לעמוד בקשיי הפרנסה. מאחר שעזרא נוכח שעוד מעט ולא ייוותר להם כסף לשכר דירה, ללחם ומים, החליט לצאת לעבוד, כדי שלא יגוועו ברעב.
כשהיה עזרא בן שש עשרה עלה לארץ ישראל עם בני משפחתו והתגורר בירושלים. באותה עת נפתחה בירושלים הישיבה הראשונה לחכמי ארם צובא. כשנודע ליוזם הקמת הישיבה, הרב עזרא הררי רפול, ששמע זה מכבר על גדולתו של חכם עזרא, כי החל ללמוד נגרות אצל דודו, הזדעזע וחשש כי העולם יפסיד את אחד המורים הגדולים שהעם היהודי יכול לקבל. הוא ניגש מיד לחכם עזרא, קרא לו ללמוד בישיבה, והבטיח לו כי עול פרנסתו יהיה על צווארו.
גם לאחר שנים רבות, כשהרב עזרא עטייה הקים בית בישראל וכבר היה בעצמו מורה הוראה וראש ישיבת פורת יוסף, לא שכח את הימים הקשים שעבר ואת החסד שעשו עמו. חיבתו לתלמוד התורה ודאגתו לתלמידיו נשזרו זו בזו, ומלבד היותו מורה היה לתלמידיו גם מדריך, יועץ ואב.
פעם הגיע אליו בחור אחד שביקש להתקבל כתלמיד. הרב עזרא הבין מיד כי לפניו אדם שיכול להתעלות במעלות התורה, אך הייתה לו בעיה - החזקת בחור בישיבה עלתה סכום רב, שקשה מאוד היה להשיגו. למעשה אי אפשר היה לקבל תלמיד לישיבה לפני שיתפנה מקום של תלמיד שפרש ממנה.
לבו של הרב עזרא נחמץ בקרבו, והוא הצטער מאוד על גורלו של התלמיד: מה יהיה אם לא יתקבל לישיבה?! האם ייצא לעבוד לשם פרנסה ויסתכן באובדן התורה?! הוא ניגש לרב בן ציון שהיה ממונה על קופת הישיבה, וביקש לנכות ממשכורתו החודשית את הסכום הנדרש לאחזקת תלמיד נוסף.
הרב בן ציון ידע כי הרב עזרא לא יוכל לעמוד בנטל הכלכלי, והחליט להפחית מחצית מהסכום ממשכורתו שלו. וכך יכול היה אותו הבחור להתקבל לישיבה, והפך לגדול בישראל.
פעם אחרת היה תלמיד בעל שקדנות מופלאה, שאביו הירקן סירב לאפשר לו להמשיך ללמוד בישיבה.
"אם בני יעזור לי בעבודה בחנות הירקות, אמר לרב עזרא עטייה, "אוכל לפטר את הפועל שעובד אצלי, ואוכל לחסוך מעט מההוצאות הרבות". הרב הבין ללבו. באותם זמנים אנשים נאבקו על כל פרוטה. הוא לא התווכח עם האב, אלא חגר בנחת סינר למותניו, נעמד מאחורי הדוכן ואמר לאב: "שלח את בנך ללמוד תורה בישיבה. כלום לא ייגרע מרווחיך. אני אעמוד במקומו ואעשה את עבודתו..."
דברי ראש הישיבה הדהימו את האב והוא הבין עד כמה גדולה חשיבות לימוד התורה של בנו. ואכן, לאחר שנים זכה לראותו הופך לפוסק גדול בתורה שממעייניו שותים כולם, הלא הוא הרב עובדיה יוסף.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
הרב עובדיה יוסף מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל - מקים עולה של תורה
מתוך עצרת זיכרון לרב עובדיה יוסף זצ"ל בבית אל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
