כי אני ידעתי | הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
קרוב אליך

קטגוריה משנית

275

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

ראיתי שאלה בספר אחד, מדוע אברהם אבינו מל את עצמו בגיל תשעים ותשע, והוא עונה, שמצד האמת יכול להיות זקן בן תשעים ותשע שנים שעושה את השלב הראשון שילד צריך לעשות – הוא מל את עצמו. זה רק אומר לכולנו שגם בגיל תשעים ותשע עדיין לא מאוחר. השאלה היא אם בגיל עשרים ושתיים זה כבר מאוחר מדי, ומתי בן־אדם מחליט שזה מאוחר מדי? מתי אתה החלטת שזה מאוחר מדי בשבילך?
בן אדם לא יכול להאמין בזה שהקדוש־ברוך־הוא לא נמצא. יכול להיות שיהיו לו ספקות, אבל הוא לא יכול להאמין באופן שלם ומוחלט בהעדר, תמיד יישאר לו ספק קטן. אבל אי אפשר לבנות חיים על הספק הקטן הזה – אני מדבר על כך שבן־אדם בא ואומר: עכשיו! בואו ונתחיל לבנות את זה, בגיל תשע־עשרה, בגיל עשרים, בגיל עשרים ושתיים, בגיל עשרים וארבע, בואו נתחיל לבנות את העניין הזה של "אלוקים חיים ומלך עולם", בואו נבנה את זה בפועל.
ואיך בוני'ם את זה? לפעמים יש לבן־אדם יסוד בנפשו, לפעמים אין לו כבר את היסוד ואז עליו לחפור בעומק יותר ולחשוב יותר, שיתבונן האדם ויכניס לתוך ליבו את הדברים שבאמת צריכים להיכנס ללב. אחד מהדברים שצריכים להיכנס ללב הוא אמונה כפשוטה. בשביל להגיע לזה צריך לשבת ולחתור בתוך הלב, לחתור בתוכו והרבה מאוד. ישב האדם ויתבונן, להתבונן זה לא שאני אומר לחבר שלי, "יתבונן האדם" זה מה שאני אומר לעצמי, יתבונן האדם ויגיע עד לנקודה כזאת שהיא כולה אמת, שהוא מחזיק בה באמת. כשמישהו מגיע לנקודה כזו זה לא אומר שהוא בבת־אחת מתהפך, אבל זה אומר שיש לו ממה להתחיל.
זה לא הולך ברגל. לחשוב על הקדוש־ברוך־הוא שהוא "חיי החיים ומלך עולם", לחשוב על זה לא בתור נתון שאני מוכן לחתום על נכונותו, אלא לחשוב על זה במובן שאני מבין, אני מתייחס, אני מזדהה, זה בשבילי פשוט, ברור וחלק. לפעמים בשביל להגיע לכך שזה יהיה פשוט וברור, אדם צריך לחזור בתוך עצמו עשרים שנה אחורה, לזמן שהוא היה ילד. לפעמים גם שם אין מה למצוא, אבל בן־אדם יושב וחושב.
על ההתבוננות בבחינה הזו שהקדוש־ברוך־הוא הוא "חיי החיים", אומרים בכמה ספרים שהיא איננה שייכת לבחינת האמונה כלל, אלא שייכת לשכל הישר; אבל בשביל שהשכל יהיה ישר צריך לעבוד עליו. זה לא כל־כך פשוט. להגיד זה קל, לדעת זה קשה.
הסוג הזה של המחשבה, כשאדם מגיע למצב שהוא יכול להגיד: "כי אני ידעתי כי גדול ה'", זה מאוד מאוד משמעותי. "אני ידעתי" – אני, פרטית, אישית, ידעתי; לא השכן שלי, ולא אבות אבותיי, אלא אני ידעתי. מה בפועל אני יודע? אולי שמץ, אפס קצהו, נקודה זעירה, אבל הנקודה הזו היא הדבר שממנו אני יכול להתחיל. כל השאר לא באמת חשוב.

קרוב אליך (663)

הרב שבתי סלביטיצקי

118 - הכוכב שכבה ומאיר

119 - כי אני ידעתי

120 - דף חדש עם אבא

טען עוד

סיפרו על אחד הצדיקים הגדולים שבשעתו ברח מהבית, והיה כמעט שנתיים אצל המגיד ממעזריטש. כשהוא הלך, החותן שלו מאוד כעס עליו על שכך הוא השאיר את הבת שלו, אבל כשהוא חזר הביתה, קיבל אותו החותן בסבר פנים יפות. סוף־סוף הוא חזר הביתה, הוא עדיין חי ועדיין רוצה להישאר עם האישה, אז החותן היה מוכן למחול לו על כל העבירות, הפשעים והחטאים שחטא לאדם ולמקום. חותנו שאל אותו: "נו, היית שם שנתיים. מה למדת שם?" אז הוא אמר: "למדתי שיש אלוקים בעולם". החותן פרץ בצחוק, ואמר: "בשביל זה היית צריך ללכת שנתיים?!". הוא קרא למשרתת שהייתה במטבח ושאל אותה: "נו, יש בעולם אלוקים?". והיא ענתה: "בוודאי שיש אלוקים בעולם". "תראה", פנה החותן, "היא לא הלכה למגיד לשנתיים, ובכל זאת היא אומרת אותו הדבר". החתן הישיר מבט וענה בחדות: "ההבדל בינינו הוא שהיא אומרת, אני יודע!". ההבדל איננו רק הבדל בין פלוני ובין המשרתת פלונית, זה הבדל מהותי. להגיד – אין שום בעיה. בני־אדם יכולים להוציא כל דבר מהפה. אלא שאני יודע על מה אני מדבר...
התחלת האמונה היא שהקדוש־ברוך־הוא הוא ככה – כמו השולחן; הקדוש־ברוך־הוא קיים לגביי באותו אופן בדיוק שברור לי שהשולחן הזה קיים. זה לא סוף האמונה, זה רחוק מלהיות סוף האמונה, אבל זו התחלת האמונה. שהקדוש־ברוך־הוא הוא ממשי בשבילי - "כי אני ידעתי". מאותו מקום והלאה אני יכול להמשיך. ואם אני רואה שהקדוש־ברוך־הוא איננו ממשי בשבילי, פירושו של דבר שאני צריך להגיע לשורשים, זה המאבק האמיתי שבן־אדם עושה. כמו שבן־אדם מתפלל כשיש בעיה שבאמת מציקה לו – הוא מכה את הראש בקיר, כפשוטו, לא כמדרשו, מפני שהוא באמת היה רוצה להגיע למשהו. מתי בן־אדם מגיע למצב שבו הוא יכול להגיד: זהו זה, זה אכן אמת ויציב? אמת ויציב זה קודם כל ככה, יציב כמו השולחן, אחר־כך זה גם הרבה יותר מאשר ככה.
צריכים שייכנס העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא נמצא בעולם. רבן יוחנן בן זכאי אומר: "ולואי שיהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם". אז אני לא מאחל את זה בינתיים, אני אומר: קודם כל – כמו השולחן; אם לא כבשר ודם אז כמורא השולחן, מפני שמורא בשר ודם זה הרבה יותר מזה, כפי שמסופר על רבי נחמן מברסלב, שכשהיה ילד והיה עושה משהו לא בסדר הוא היה מסמיק, מפני שהוא נזכר שהקדוש־ברוך־הוא רואה אותו. מי מסמיק כשהוא נמצא לבד? זה חלק מהעניין של מורא שמים כמורא בשר ודם. אני מדבר על לידע ולהאמין, להאמין ולידע, לחוש ולנשום את העניין הזה שהקדוש־ברוך־הוא ממשי כמו השולחן.
אפשר להתעלם מנקודות האמת. אדם יכול לשבת בדרשות בחמישים השנים הבאות, אבל לפני כן עליו לבדוק שהוא לא בונה בניינים באוויר ולרצות לראות איפה נמצא היסוד. "יסוד היסודות ועמוד החכמות": האם זה נכון או לא נכון? קיים בשבילי או לא קיים בשבילי? אומר בשבילי משהו או לא אומר בשבילי משהו? על זה אני מדבר, על יסוד היסודות ועמוד החכמות. כשהוא קיים, אז הכל אחרת.
כשהייתי צעיר הייתי מורה למתמטיקה. תלמידה שקיבלה ציון גרוע במבחן, הייתה יכולה להגיע אליי ולומר: "תראה, אני פתרתי את זה. לפי החשבון שלי זה יצא ארבע ושלושת־רבעי, אתה אומר לי שהפתרון הנכון הוא ארבע וחצי, אז זו לא שגיאה גדולה כל־כך, אז מה אתה רוצה? אתה לא צריך להוריד לי את כל הניקוד של השאלה הזו, תוריד לי רק חצי ציון". הייתי מסביר לכל הנפשות הללו, שבאופן מסחרי הייתי מוכן לוותר ולרדת משלושת־רבעי לחצי, אבל בפתרון של תרגיל זה לא הולך ככה, או שהוא נכון או שהוא לא נכון, ואם הוא לא נכון אז זה לא משנה בכמה הייתה הסטייה. או שזה אמיתי או שזה לא, ואם זה אמיתי זה קיצוני, וזה לא יכול לבוא בתור "יש אומרים" כך ו"יש אומרים" אחרת.
בקיצוניות הזו, אפילו אמונה בנקודה קטנה צריכה להגיע לנקודה של אמונה שלימה. יכול להיות שאני לא יכול לשבת כך עם כל י"ג העיקרים, אולי אני יכול לשבת ככה עם עיקר אחד או עם חצי עיקר, אבל בתוך העיקר הזה, בתוך הנקודה הזאת צריך להאמין באמונה שלימה, שהדבר הזה יהיה בשבילי מוחלט, לא זמני, לא יחסי ולא חלק מתפיסה של חברה, אלא דבר מוחלט. מכאן והלאה אני יכול להמשיך.
אלה הם הדברים שבאמת צריך לחזק אותם כדי להגיע, שתהיה קיצוניות, שלא יהיו פשרות בדברים הללו שעליהם אני עומד. כי אם אני בונה על אבני תוהו, על קיר של בוהו, אז לא יישאר מזה שום דבר. צריך לבנות דברים על אבן השתיה, שעליה מושתת העולם.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע

קרוב אליך

הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל

מבאר התלמוד בבלי, תנ"ך, משנה, רמב"ם ועוד עשרות ספרי עיון והגות. נשיא מוסדות שפ"ע, ונשיא ישיבת ההסדר תקוע, ישיבת מקו"ח, ישיבת שפע ועוד.

קרוב אליך
"את עדיין זוכרת?"
גליון מס 94
תשע"ו
תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
תשס"ה
קרוב אליך
חמש שניות לפיצוץ
גליון מס 143
תשע"ז
תמוז
כל ימי חייו – להביא לימות המשיח
תש"ע

קרוב אליך

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – בלק
עלון מספר 607
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – בראשית
עלון מספר 621
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – קרח
עלון מספר 605
רבנים שונים | סיון תשפ"ו

קרוב אליך

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
כיצד מתפללים?
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד
נוסחי תפילה
תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב ש. יוסף וייצן
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים דרוקמן
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג חיים שטיינר
הרב שלמה שושן
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הרב בני אלון

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז