ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
גם התורה מליאה בחוקים ומצוות אותם עלינו לקיים. אך המפגש איתם אמור להיות שונה לגמרי. בכל בוקר אנו מברכים את ברכת התורה שכוללת בקשה מיוחדת " והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך בפינו". איננו מבקשים רק 'לדעת' את התורה ולקיים אותה, אלא גם שעצם הלימוד יהיה ערב ונעים לנו.
בשמיני עצרת שחלף ציינו את " שמחת תורה". בתי הכנסת מלאו המוני מתפללים שרקדו ושרו במשך שעות ארוכות בהתלהבות ושמחה כשהם מחבקים ספרי-תורה. מתברר שלא מדובר כאן בקשר טכני-הכרחי. איננו עוסקים בצבירת מידע יבש שנאגר במוח. לפנינו נמצא סיפור אהבה חי ותוסס!
"אבל אותי זה משעמם..."
אפשר היה להאריך ולהסביר את ההבדל בין אוסף החוקים הפרקטיים שכל מדינה קובעת לעצמה כדי לשמור על הסדר, לבין תורת החיים שלנו, שמדריכה אותנו לא רק איך להתנהג ברמה הפרקטית אלא גם נותנת לנו רוח ונשמה, משמעות לחיים והארת דרך, אך מה שלא נאמר לא נוכל להתחמק מן השאלה המטרידה הבאה: כיצד ייתכן שיש אנשים כה רבים שטוענים בתוקף שהתורה כלל לא משמחת אותם! צעירים ומבוגרים שאומרים שעבורם לימוד תורה הוא דבר 'משעמם ומעייף', עניין 'טרחני ומייבש', שהם נאלצים לעשות לפעמים מחוסר ברירה אך בוודאי אינם חשים בו כל עריבות או שמחה.
האות שלך בתורה
הרב קוק זצ"ל כתב ספר שלם, "אורות התורה", העוסק בתורה ובלימודה, ובין השאר מביא שם אבחנה נוקבת: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת " (אורות התורה ט,ו). כלומר, אלוקים ברא עולם מגוון ובו אנשים עם נפשות שונות וסגנונות שונים. וכמו שיש אדם שמאוד מחבב מאכל כלשהו או מתחבר למוזיקה בסגנון מסוים, כך גם בעולם הרוחני. לכל אחד יש את'המזון הרוחני' המיוחד לו. אם יזכה לקבל אותו הוא ירגיש עריבות ונעימות ויוכל להתפתח ולפרוח. אם יקבל, חלילה, מזון שאינו מתאים הוא עלול לסבול ואף 'להקיא' אותו. ממשיך הרב קוק ומדגים זאת דרך תחומי הלימוד השונים שיש בתורה - "הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה, ועניני ההלכה אינם לפי תכונתו להיות עסוק בהם בקביעות. ומתוך שאינו מכיר להעריך את כשרונו המיוחד הוא משתקע בעניני הלכה, כפי מנהג המורגל, והוא מרגיש בנפשו ניגוד לאלה הענינים שהוא עוסק בהם, מתוך שההשתקעות בהם אינה לפי טבע כשרונו העצמי. אבל אם היה מוצא את תפקידו וממלאו, לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה, המתאים לתכונת נפשו, אז היה מכיר מיד שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בעניני ההלכה לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו, אלא מפני שנפשו מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה".
כלומר, אדם שיעסוק בעיקר בתחום מסוים של התורה רק בגלל שרוב האנשים בסביבתו עושים כך, עלול להרגיש בנפשו העקה ותסכול. המסקנה שהוא עלול להגיע אליה בטעות תהיה שכנראה התורה אינה מתאימה לו וילך לחפש את עצמו בשדות זרים, בעוד שאם היה מזהה נכון את כשרונו ואת החלק בתורה השייך אליו היה יכול למצוא שם את המעיין שישיב את נפשו ויחייה אותו ואף להועיל בזה לאחרים ולהעשיר אותם באור המיוחד שהוא יגלה בחלק שנתן לו ה'. זוהי בדיוק התפילה שאנו מתפללים " ותן חלקנו בתורתך ", שנזכה למצוא את החלק המיוחד שלנו בתורה ודרכו נביא ברכה לעצמנו ולעולם כולו.
הרב יוני לביא
מנהל חינוכי במוקד "חברים מקשיבים", מראשי ארגון קהלים ומרבני מרכז ברקאי.
יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג איך נהפוך את ליל הסדר לחוויה משפחתית וחינוכית מעצימה?
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
