ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
הבן של...
ענה רבי מנדלי בחריפותו האופיינית – כתוב בפסוק – זה קלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו', הקדים הפסוק את – 'קלי' ל'אלוקי אבי'. לכל אדם יש את המפגש המיוחד שלו עם אלוקיו, ויש את המפגש אותו הוא מקבל מאבותיו. הפסוק הקדים את 'קלי' ל'אלוקי אבי', ללמדנו שקודם האדם צריך לפגוש את ה' בדרכו המיוחדת ורק אחר כך בדרך של אבותיו.
סיפור זה נוגע באחד משורשי חיפוש הדרך של הילדים והנערים המתבגרים. הקב"ה שלח כל אדם לשליחות מיוחדת בעולם, והוא היחידי בעולם שיכול למלא שליחות זו. לפיכך, מחפש כל אדם משחר נעוריו את שליחותו המיוחדת. חיפוש זה מתרחש בעיקר בגיל ההתבגרות, עת המתבגר צועד מעולם הילדות בו הוא חוסה בצל הוריו אל עולם הבגרות בו יפלס את דרכו הייחודית בעולם.
חיפוש זה קיים בכל תחומי החיים – בחירת מקצוע, תכונות נפש דומיננטיות, דרך תורנית ועוד. המתבגר מתלבט תדיר בשאלה – היכן להמשיך את הוריו והיכן לבור לו דרך חדשה. התלבטות זו, קשה במיוחד לאלו הגדלים בביתם של 'אנשים גדולים'. לכל מקום שאליו יפנה הנער הוא יתוייג כ'בן של..'. יתר על כן, כל מה שיעשה המתבגר, הרי הוריו כבר עשו לפניו, ואולי אף טוב ממנו, והוא חש ש'לא השאירו לו מקום להתגדר בו'. וכך נדחף המתבגר, לעיתים, לזריקת דרכם של הוריו, ופנייה לדרך חדשה בה יוכל לחדש בעולם.
בעיה זו עמדה בפניו של יצחק אבינו (כמובן, לפי מדרגתו הגבוהה, הגדולה לאין שיעור ממדרגתנו הקטנה). יצחק גדל בביתו של "האדם הגדול בענקים", אברהם. פשט הפסוק הראשון בפרשתנו מבטא בעיה זו במלוא חריפותה.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". המילה – 'תולדות' מהווה הקדמה לכך, שהולכים לספר את סיפור חייו של האדם. 'תולדות נח' – "נח, איש צדיק תמים", וכדומה. והנה אצל יצחק, תולדותיו הם – "אברהם הוליד את יצחק". כל מהותו ותולדות חייו הם העובדה שנולד לאברהם. הפסוק גם מתחיל באות ו', "ואלה", ו' זו מבטאת שפרשה זו היא המשך לפרשות הקודמות, עניינו של יצחק להמשיך את אברהם, אם כן – מה יחדש בעולם?
קושי זה בא לידי ביטוי בעניינים רבים המלווים את יצחק, הבולט שבהם הוא אולי הסיפור על חתונתו של יצחק. יצחק (גבר בן 40!) זוכה שאביו ימצא לו את הכלה. העבד, הנשלח אל המשימה מקבל הנחיה למצוא אישה "לבני ליצחק". קודם לבנו של אברהם ורק אחר כך ליצחק. ואכן, המבחן המרכזי שעושה אליעזר לרבקה נוגע למידת החסד, האופיינית לאברהם, ולא למידת הגבורה האופיינית ליצחק.
ובכל זאת, יצחק יכול ללמד את כל ה'בנים של' בפרט והנוער המתבגר בכלל, איך מפלסים דרך מיוחדת בעולם. אט אט, בצניעות ובשקט, פורחת ועולה דרך מיוחדת בעבודת ה', מפגש ייחודי של 'אלוקי יצחק'. יצחק ממשיך את אביו, אבל מגלה עומק חדש בדרכו של אביו. דווקא ההמשכיות, הפטורה מהצורך להתחיל התחלות חדשות, פנויה ליצירת עומק.
עניין זה נרמז בחושים המלווים את אברהם ויצחק. אברהם מידתו – מידת הראיה. השורש ר.א.ה גנוז בשמו, וגם להר המוריה הוא קורא 'ה' יראה', כנגד הראיה. לעומתו, יצחק יוצא לשוח בשדה. השיחה, הדיבור, נוגעת לשמיעה. הראיה מפגישה את האדם באופן מהיר עם הצד החיצוני של האדם, ואילו השמיעה מפגישה את האדם עם עומקם של הדברים.
בפרשיית הברכות, כהו עיניו של יצחק, והסתלקה ממנו הראיה. אולם, ככל אדם עיוור, מתחדדים שאר חושיו, והוא עומד על הדברים על ידי בחינתם לעומק בשאר החושים – שמיעה (קול יעקב), ריח ומישוש. העומק כה ברור לו עד שהוא אומר – 'ראה, ריח בני'. הריח יצר תודעה ברורה כראיה.
ואכן לעתיד לבוא, מספרת הגמרא (שבת פט:) שבשעה שיאמר ה' שישראל חטאו, יצחק יהיה היחידי מכל האבות שילמד עליהם זכות ויפטרם מן הדין, כי העומק מתגלה רק בסוף.
אם ברצוננו שילדינו ימשיכו בדרכנו, עלינו לסייע להם למצוא את העומק המיוחד והמחודש שלהם. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תולדות סגולת יעקב, צמאון ולימוד תורה
שיחת מוצ"ש פרשת תולדות
השיעור עוסק בהבדל המהותי שבין הטבע הרוחני של יעקב לבין החיצוניות של עשיו, וכן במשמעות הפנימית של חפירת הבארות של יצחק כרמז לבתי המקדש. בנוסף, הרב מדגיש את הצורך בצמאון אמיתי לדבר השם, וקורא לתלמידים להמשיך ולהתמיד בלימוד התורה מתוך שמחה גם בימי החנוכה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א שורש הכעס וזיכוך מידת הקנאה
טהרת הנפש והמידות י"ד - ט"ז
השיעור עוסק במקור הכעס הנובע מחוסר מימוש של כוחות רוחניים ובדרכים להתגבר עליו באמצעות איפוק, עבודה עצמית והרחבת הדעת. בהמשך נבחנת מידת הקנאה וההבחנה בין קנאה שלילית לאדם אחר לבין קנאת השם טהורה המביאה לשלום ולתיקון העולם
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
שם משמואל על הפרשה אש התורה וזיכוך מידת הדין
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"ג)
השיעור מבאר על פי תורת ה"שם משמואל" כיצד ניתן לטהר חלקי רע המושרשים באדם, אם על ידי הארה אלוקית ואם באמצעות "אש התורה" ולימוד בהתלהבות השורפים את הרע במקומו, בדומה להכשרת כלים בליבון. בהמשך מוסבר מדוע נושאי מידת הדין, כיצחק ורבקה, נדרשים לשמירה יתרה מפני כעס ודינים, וכיצד התאמצות יתרה בתפילה פותחת שערי שמיים למעלה מן הטבע.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - תולדות (תרע"א, תרע"ג)
השיעור מבאר את משמעות הקשר שבין עיקר וטפל בעולם, ומסביר כיצד דווקא ההיטפלות אל הקדושה והצדיק מעניקה ערך ושלמות גם לדברים הטפלים, בניגוד לגסות הרוח של עשו שסירב להיכנע ליעקב. בהמשך נבחן ההבדל שבין לידת אברהם ללידת יצחק, ומוסבר מדוע בלידת יצחק, שנולד צדיק בן צדיק בקדושה מלאה, האירה השמחה בכל העולמות הרוחניים והגשמיים כאחד.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
