ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
ענה רבי מנדלי בחריפותו האופיינית – כתוב בפסוק – זה קלי ואנווהו, אלוקי אבי וארוממנהו', הקדים הפסוק את – 'קלי' ל'אלוקי אבי'. לכל אדם יש את המפגש המיוחד שלו עם אלוקיו, ויש את המפגש אותו הוא מקבל מאבותיו. הפסוק הקדים את 'קלי' ל'אלוקי אבי', ללמדנו שקודם האדם צריך לפגוש את ה' בדרכו המיוחדת ורק אחר כך בדרך של אבותיו.
סיפור זה נוגע באחד משורשי חיפוש הדרך של הילדים והנערים המתבגרים. הקב"ה שלח כל אדם לשליחות מיוחדת בעולם, והוא היחידי בעולם שיכול למלא שליחות זו. לפיכך, מחפש כל אדם משחר נעוריו את שליחותו המיוחדת. חיפוש זה מתרחש בעיקר בגיל ההתבגרות, עת המתבגר צועד מעולם הילדות בו הוא חוסה בצל הוריו אל עולם הבגרות בו יפלס את דרכו הייחודית בעולם.
חיפוש זה קיים בכל תחומי החיים – בחירת מקצוע, תכונות נפש דומיננטיות, דרך תורנית ועוד. המתבגר מתלבט תדיר בשאלה – היכן להמשיך את הוריו והיכן לבור לו דרך חדשה. התלבטות זו, קשה במיוחד לאלו הגדלים בביתם של 'אנשים גדולים'. לכל מקום שאליו יפנה הנער הוא יתוייג כ'בן של..'. יתר על כן, כל מה שיעשה המתבגר, הרי הוריו כבר עשו לפניו, ואולי אף טוב ממנו, והוא חש ש'לא השאירו לו מקום להתגדר בו'. וכך נדחף המתבגר, לעיתים, לזריקת דרכם של הוריו, ופנייה לדרך חדשה בה יוכל לחדש בעולם.
בעיה זו עמדה בפניו של יצחק אבינו (כמובן, לפי מדרגתו הגבוהה, הגדולה לאין שיעור ממדרגתנו הקטנה). יצחק גדל בביתו של "האדם הגדול בענקים", אברהם. פשט הפסוק הראשון בפרשתנו מבטא בעיה זו במלוא חריפותה.
"אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק". המילה – 'תולדות' מהווה הקדמה לכך, שהולכים לספר את סיפור חייו של האדם. 'תולדות נח' – "נח, איש צדיק תמים", וכדומה. והנה אצל יצחק, תולדותיו הם – "אברהם הוליד את יצחק". כל מהותו ותולדות חייו הם העובדה שנולד לאברהם. הפסוק גם מתחיל באות ו', "ואלה", ו' זו מבטאת שפרשה זו היא המשך לפרשות הקודמות, עניינו של יצחק להמשיך את אברהם, אם כן – מה יחדש בעולם?
קושי זה בא לידי ביטוי בעניינים רבים המלווים את יצחק, הבולט שבהם הוא אולי הסיפור על חתונתו של יצחק. יצחק (גבר בן 40!) זוכה שאביו ימצא לו את הכלה. העבד, הנשלח אל המשימה מקבל הנחיה למצוא אישה "לבני ליצחק". קודם לבנו של אברהם ורק אחר כך ליצחק. ואכן, המבחן המרכזי שעושה אליעזר לרבקה נוגע למידת החסד, האופיינית לאברהם, ולא למידת הגבורה האופיינית ליצחק.
ובכל זאת, יצחק יכול ללמד את כל ה'בנים של' בפרט והנוער המתבגר בכלל, איך מפלסים דרך מיוחדת בעולם. אט אט, בצניעות ובשקט, פורחת ועולה דרך מיוחדת בעבודת ה', מפגש ייחודי של 'אלוקי יצחק'. יצחק ממשיך את אביו, אבל מגלה עומק חדש בדרכו של אביו. דווקא ההמשכיות, הפטורה מהצורך להתחיל התחלות חדשות, פנויה ליצירת עומק.
עניין זה נרמז בחושים המלווים את אברהם ויצחק. אברהם מידתו – מידת הראיה. השורש ר.א.ה גנוז בשמו, וגם להר המוריה הוא קורא 'ה' יראה', כנגד הראיה. לעומתו, יצחק יוצא לשוח בשדה. השיחה, הדיבור, נוגעת לשמיעה. הראיה מפגישה את האדם באופן מהיר עם הצד החיצוני של האדם, ואילו השמיעה מפגישה את האדם עם עומקם של הדברים.
בפרשיית הברכות, כהו עיניו של יצחק, והסתלקה ממנו הראיה. אולם, ככל אדם עיוור, מתחדדים שאר חושיו, והוא עומד על הדברים על ידי בחינתם לעומק בשאר החושים – שמיעה (קול יעקב), ריח ומישוש. העומק כה ברור לו עד שהוא אומר – 'ראה, ריח בני'. הריח יצר תודעה ברורה כראיה.
ואכן לעתיד לבוא, מספרת הגמרא (שבת פט:) שבשעה שיאמר ה' שישראל חטאו, יצחק יהיה היחידי מכל האבות שילמד עליהם זכות ויפטרם מן הדין, כי העומק מתגלה רק בסוף.
אם ברצוננו שילדינו ימשיכו בדרכנו, עלינו לסייע להם למצוא את העומק המיוחד והמחודש שלהם. שנזכה...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
