ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
השאלה שבכותרת אינה כה קלה לתשובה. אין זה פשוט לאפיין עם כיון שמדובר באנשים רבים, במצבים מגוונים, בזמנים היסטוריים ועתידיים, במעש רב ובחלומות גדולים. אמנם, אין לנו כל אפשרות להיפטר מתשובה לשאלה חמקמקה זו. בלא הכרת הזהות העצמית החיים נעשים מטושטשים. תשובה אפשרית לשאלה שבכותרת יכולה להינתן על ידי היצמדות לשם 'עם ישראל' - דוקא ישראל, שמו השני של יעקב אבינו. עמו, ודוקא עמו, אנחנו מודגמים באופן יותר מדוייק, על ידי אבינו יעקב - ישראל.
מי אתה יעקב אבינו?
כיון שאמרנו שישראל כעם מזוהה עִם ישראל האב - רק השלכנו את השאלה לאחור, אל יעקב אבינו, ונשאלת ממילא השאלה, מי אתה ומה מאפיין אותך? מדוע חייך כה סבוכים ומסוכסכים? דומה שאין עוד דמות שתאריה כה מגוונים כדמותו של יעקב אבינו.
יעקב, האיש התם יושב האוהלים - הוא יעקב הלוקח בערמה את הבכורה. יעקב שמידתו אמת 'תתן אמת ליעקב' - הוא יעקב העונה 'אני' על שאלת אביו 'אתה זה בני עשו'? הוא גם אותו תם המכריז באזני רחל אהבתו, שאם אביה 'בענין' של רמאות - גם עם כאלה הוא מסתדר. עד כדי כך מצוי יעקב בהתמודדות מתמדת בין צדדי החיים הנמוכים, שמתוך 10 פעמים שהטיות השורש ג.נ.ב. מצויות בספר בראשית - בתשע מהן מעורב יעקב, ואם לא די בכך, מכתירו אביו בתואר לא פשוט: 'בָּא אָחִיךָ בְּמִרְמָה וַיִּקַּח בִּרְכָתֶךָ'.
יעקב בין האבות
במובן מסוים, יעקב הוא האב הארצי יותר. בהיותו האחרון בשרשרת בין האבות, הוא זה שנועד להיות המחבר אל הארציות. אברהם אבינו מלא כולו חסד מופלא ויצחק אבינו נותר כל ימיו באוויר העליון שעל המזבח בהר המוריה - 'עולה תמימה' - אך יעקב נמצא בשליחות המסובכת ביותר: לחבר, לאחד, לשרוד ולהתרומם תוך התמודדות בלתי פוסקת עם מציאות מסוכסכת ומאיימת.
המימד המרכזי באישיותו של יעקב מאיר לנו דרך מה שהתורה בחרה להבליט בו - יותר מבאבותיו. יעקב הוא הדמות שמלוויה למרחקים ארוכים הם אויבים מרים. אכן, גם האבות התמודדו, אברהם עם לוט עם פרעה ועם המלכים, ויצחק עם אבימלך ועם פלישתים. אך יחסית ליעקב אלו היו אירועים קצרי טווח. פרשיות התורה העוסקות ביעקב כמעט אינן מותירות אותו לבד, וכשהוא נשאר לבד, התורה מציינת שמיד 'ויאבק איש עמו'. עשו מלווה את יעקב כל חייו, ובעצם עוד מִשְלב טרום חייו ברחם, ועד שיובל בארון לקבורה במערת המכפלה (סוטה י"ג). גם לבן איתו בתקופה המשמעותית ביותר בחייו - נישואיו ולידת ילדיו, ופרעה מלך מצרים מלווה כסוגר את מסכת חייו, ובין לבין, אוכל יעקב מרורות בפרשיות רבות. אמר רבי אחא כל מי שהוא יודע לחשב ימי הגלות ימצא שיום אחד ישב יעקב בשלוה (בראשית רבה פרשה ס"ג י"ג)
אז אם כן, מי אנחנו?
כה סוערים הם חייו, שרק במובן אחד ניתן להבינם בלא להתעצב על מר גורלו: יעקב הוא אנחנו!
יעקב, הוא העם העתיד לצאת ממנו - עם ישראל. הוא המנווט הראשון במסלול שהינו כמעט בלתי אפשרי לביצוע - מסלול ההיסטוריה העתידה של בניו:
מה הוא מלווה פרקים ארוכים מקיומו באוייבים - מי כמונו כך כמותו.
מה הוא ירד ועלה לגלויות ומגלויות - אף אנו כך.
מה הוא נאבק ושרד בכוחות אימתניים - עשינו כאלו אלפי שנים.
מה הוא לא מוצא הפוגה, מנוחה כל שהיא - הרי אנו לפניו כך, מאז ועד הנה.
ואכן, כל כך נפתלו חייו, עד כדי ששבע מתוך תשע הטיות השורש ברח בכל התורה נאמרו על יעקב, אבי קורותינו הרצופות בריחות ונדודים.
כה עזים הם צבעי החיים הללו, כה נועזים הקורות אותנו, עד שההרגל כבר מקהה את הפליאה, ונותרת תחושת הזדהות עם התפקיד - תובנת הבנת הייעוד, להיות יעקובּי, ולזכות להיות ישראלי מקורי, התואר אותו קנינו בשלמות רק מפני ששרינו עם אלוקים ועם אנשים ונוכל.
ומה 'הרווחנו' בעקבות ידיעת עצמנו זו? אולי לא הרבה 'תכל'ס', אלא שבלא העמסת תורת היעקובּיות הזו בלבנו, נאבד את העצמיות, את הזהות, ונטעה בשדות לא לנו. נמשיך לדוגמא להזות ש'בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות', וכהנה חזיונות של עם שיצא לפנסיה. לא אנחנו. כנראה שלעולם לא. ולא מפני שלא ישרור שלום שיאפשר זאת. ישרור. אך לא כל זמן שלא נהיה אנו מה שהננו: עם ישראל, עם יעקב, אלו שחיים בארץ שהיא 'בית אלוקים ושער השמים' ושעלינו לנהוג בה, ולהתנהג אליה בהתאם. אלו החיים כעם ש'הנה ה' ניצב עליו' וזו תמצית מהותנו, ואלו, שלמרות שפעמים רבות אנו סולם מוצב ארצה, מסתבך בארציות וסכסוכיה, עם כל זאת בנוגע לכיווננו ההיסטורי-עתידי: אנו על סולם 'שראשו מגיע השמימה'. ולשיאים אלו עלה נעלה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
