ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
אחד הדברים שנהגו חקלאים לעשות בזמורת הגפן הוא הַבְרכה. על ידי נעיצה של הזמורה בעומק הקרקע והוצאתה ממקום אחר היא ממשיכה לינוק מהאם ומתגדלת עד שהיא משרישה עצמה ונעשית לגפן עצמאית. אז מנתקים אותה מן המקור וכך מתווספים גפנים לכרם. כך ההברכה היא העברת כח מהמקור או שכפול שלו. זוהי בּרכה לגפן, לכרם ומעל לכל לבעל הכרם –
'כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו'.
המלה בּרכה – בין שאר הפירושים – באה מלשון הבְרכה. האב וכל עולמו, כל הדורות שברכוהו מעליו, כל אהבתו ותקוותיו לבן – כולם מורעפים על המתברך. 'ואני אברכם' – גם העולם כולו ניזון מברכות ה', ובלעדי הברכה העליונה המסייעת היה כל הטוב האנושי מתמצה ומתבלה זה מכבר. על ידי הבּרכה מתווסף שפע, אור וטוב על העולם. מכוחו של המקור, ריבונו של עולם מקור הברכה, אנו משרישים את רצונו במציאות, ומתגדלים בתור 'כרם בית ישראל'.
אך מלבד ההברכה, בברכת הבנים מתגלה בעיקר החיבור. חיבור הבנים לדרך האבות, דרך שיוצאת מן המקור, שיונקת ממנו – ומכח זה פונה הבן לדרך חדשה, להעשיר את העולם מכל אשר בו מעצמו, וכל אשר בו שבא מן העושר שהוזרם בו מכל הדורות שמעליו. האמונה, קביעות יראת ה' שבלב ההורים, העברת המסורת שעברה אל האב מדור דור למן הצופים הראשונים במראות אלוקים – 'אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם' – כל אלו מונחלים הלאה בסוד הברכה.
ובברכה סוד האמונה, סוד האמונה ויסוד האמונה.
בנין האמונה ביסוד הברכה
לעיתים יחשוב החושב שהשגיו בתחום האמונה וידיעת ה' באו על סמך השכלתו ותובנותיו, מחמת יכולת קליטתו מרבותיו או כשרונו בהבנת הספרות אותה הוא לומד. זו אמת, אבל חלקית ואף בעייתית.
למעשה, יסוד האמונה מונח בּבּרכה המונחלת לבנים מדורות ההורים והסבים שמעליהם: 'כי ישאלך בנך מחר לאמר' זהו פסוק המופיע בתורה כמה וכמה פעמים - 'ואמרת אליו'! אתה האב, אתה הוא מבסס האמונה, אתה המעביר את המסר. הקב"ה קבע כי הרב לעניני אמונה הוא האב.
לאורך הדורות רבו חושבים בעלי כשרון שבאו ל'המציא את הגלגל' של היהדות מחדש בכח כשרונם או בכח דבקות בעיקר חדש או מכח רעיון שנראה לחושב 'שהוא הרעיון הגואל'. לעיתים אף קרה שחדשנים אלו לא היתה בלבם אלא מגמה של קודש, ואף על פי כן זיוף חמור באמתחתם. נכון, אנו מחדשים, אך רק מכך הישן: 'והיה אם שמע תשמעו – אם שמוע בישן תשמע בחדש'.
בניני אמונה שאינם יונקים את כוחם ממחוייבות עמוקה להנחלת אבותינו לנו את יסודי האמונה עלולים להתקרב קרבה יתירה לזיוף. כל ודאות מורשתנו אינה אלא מכח הצעידה בעקבי אבותינו, כך שברור שלא הזדנבו שינוי או שיבוש שהתלבשו בחידוש לתוך מחננו. אפילו הדריכה בעקבי האבות במנהגי העדוֹת צד עדוּת יש בה, וכל המשַנה מסתכן בכך שבניו אחריו יתמהו עליו אם אינו אלא זמורת חוץ בכרם בית ישראל – ואפילו אם יתלה עצמו באילנות גבוהים בודדים, מכלל הכרם יצא!
תורת הרב ותורת האב
את המשפט בכותרת זו טבע הרב המקובל הגדול ר' יהודה לאון (פרופ') אשכנזי זצ"ל, 'מניטו' (מנהיג, ליהודי צרפת) מגדולי תלמידיו של רבינו הרב צבי יהודה זצ"ל. הוא אמר שיש לפעמים שיבּוּש ובו אדם חושב כי את יסודי תורתו הוא נוחל מרבו שלימדו חכמה או מאחד מן הספרים מגדולי המחברים. כאמור לעיל, זו אמת, אך לא האמת המוחלטת. כי יסוד האמונה נובע מן ההזרמה הבין דורית העוברת עם כל חם הלב, כל יקוד האמונה וכל מסורת הדורות מאב לבן וממנו לבנו וכן הלאה, ממצרים וסיני ועד בבל טוניס ופולניה ובחזרה – מכח הברכה זו ממש – לארץ קדשנו המחדשת נתינת פירותיה.
אמנם, תורת הרב ודאי קיימת ואפשר שהיא אף זו המרובה בכמותה ולעיתים אף באיכותה, ועם כל זאת היא אינה אלא מפרה ומרבה מבססת ומעמיקה, הופכת לשיטתית ומהוקצעת את הגרעין, את זרע תורה האב המושרש בעצמיותם של הבנים, ואשר על כן יסוד האמונה עליו ציוותה תורה הוא תורת האב.
ענין זה מדגיש את עומק הקטסטרופה ההיסטורית בה נתון חלק מעמנו עקב החילוניות שפשתה בישראל בדורות האחרונים, שאחד מנזקיה המשמעותיים הוא אבדנה של שלשלת האמונה מדור לדור, רצף האמונה הוודאית שעוברת בעדות מאב לבן מסיני לתל אביב, לגולן, לבני ברק, לשומרון, למאה שערים ולגוש קטיף. מבחינה זו מומתקת במעט פגיעתה הרעה של החילוניות בידיעה על האחוזים העצומים בעם ישראל השומרים על מסורת ליל הסדר שהיא המבטאת את העברת האמונה, את סיפור היסודות מדור לדור, ועל ידי כך בכל אופן, בדרך כלשהיא, מתקיים בדורות כולם 'לא ימושו מפי זרעו', ועל כולם יתקיים במהרה 'והשיב לב אבות על בנים'.
פרשת ויחי – פרשת הברכות
לכן בסיומו של ספר בראשית מוזכר כל כך הרבה ענין הברכה. ברכת ה' ליעקב, ברכת המלאך לנערים, ברכת יעקב לשבטים ובסך הכל בכל ספר בראשית רבו מאד הבּרכות – ההַברכות, השרשות האמונה העוברת מסגולת האבות לפרי שאצל הבנים.
כל כוחו של מי שאמר והיה העולם מונחל לזרעו של אברהם – 'והֵיה בּרכה':
'והיה ברכה, אתה תהיה הברכה אשר יתברכו בך לאמר "ישימך אלהים כאברהם" והוסיף עוד כי כל משפחות האדמה יתברכו בו, לא אנשי ארצו בלבד או, שיהיו מבורכים בעבורו'. (רמב"ן תחילת פרשת לך-לך)
על שפע עליון זה, על ודאות המסורת והחיבור למקור הברכה עקר יעקב את שלוות חייו על מנת לזכות בה. מכח עדות חיה וזורמת זו מועברת השלשלת, מונחלת ומתחזקת מדור לדור – ומחַזקת בעַצמה, בעוצמה רבה את כל הדורות עד היום הזה.
ומכח חיי הברכה שבנו נרחיב את כרם ה' בעולמו עד כי יבוא גואל – ונחדשה ימינו כקדם, בהמשכת דרכי אבותינו ואבותיהם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
