ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
משה רבינו העומד לפני עזיבת ההנהגה 'מודיע' לקב"ה מהן ה'דרישות לתואר' של ממלא מקומו - הוא צריך להיות איש רוח, או מדוייק יותר, איש רוחות: 'יִפְקד ה' אלוקי הָרוּחת לְכָל בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה', וחז"ל המפרטים את כוונתו מסבירים את ההצמדה של המילים 'איש על העדה' לכינוי 'אלקי הרוחות' בכך שהמנהיג הזה צריך שינהיג את העם המיוחד הזה באופן שיביא לידי ביטוי את העובדה שלכל אחד מהם יש כיוון ייחודי, מצבי רוח מגוונים, נשמות שונות. המנהיג הזה לא יוכל להסתפק בפקודה בנוסח גדעון 'ממני תראו וכן תעשו', כיון שעל כל אחד מהעם הזה מוטלת משורש נשמתו שליחות משלו, שאין לה תחליף.
נכון שיש גיל שבו עוברת על האדם רוח חקיינות לדמויות מפורסמות בקודש או בחול, של כוכבים או מזלות וכדו', אבל כשהכח הרוחני מתחזק ובא, מתגלה לאדם שנשמתו הייחודית לא מסוגלת להיות קופית, חקיינית. היא צריכה לעצב את ייחודיותה בלא מחיקה עצמית או זיוף, בלא חיצוניות או בקשת נשיאת חן, חובת חייה היא נגינת התו הייחודי רק לה.
והמנהיג תפקידו להפריח את אלו הנשמות השונות, לא לבטלן, לא ליצור 'שטנץ' שקל לעבוד איתו אלא כדברי חז"ל 'משה מבקש מן הקב"ה בשעת מיתתו ואומר לפניו רבש"ע גלוי וידוע לפניך דעתם של כל אחד ואחד, ואין בשל בניך דומה זה לזה. כשאני מסתלק מהן בבקשה ממך אם בקשת למנות עליהם מנהיג - מנה עליהם אדם שיהא סובל לכל אחד ואחד לפי דעתו, מנין ממה שקראו בענין שנאמר 'יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר'. (תנחומא פנחס פרק י')
הפיתוי של המנהיג, גם אם הוא רב, מחנך או ראש ישיבה לבנות סביבו מבנה של בני אדם שאינם אלא לבנים מרובעות חסרות אישיות הוא גדול. אף הגיל הבוגר של המחנך עשוי למשוך אותו שלא לתת לצעיר את הזמן ללכת בדרכו שלו עד לגילויו את אמיתתו שלו - כפי שאותו מחנך בעצמו נצרך להלך בה עד למציאתו הוא את אורו שלו, או אפילו בלי שמצא את סוף בירוריו, שהרי "כל מה שהאדם הוא יותר גדול, צריך הוא יותר לחפש את עצמו, יותר מסתתרת היא מהכרתו נשמתו העמוקה" (אורות הקודש חלק ג' עמוד ע"ר) ומהלך ההתבררות אינו מסתיים כי לעומקיה של נשמה יהודית אין קץ.
מבחינה זו נכונה האמירה שלכל שני יהודים יש לפחות שלוש דעות, ואנחנו עם של 'מאות אלפי ראשי ממשלה', או בלשונם של חז"ל - 'כל ישראל בני מלכים'...
מול אלו ומעל כל אלו דרכו של מנהיג לישראל אינה קלה, אך בבניו בכוריו של מקום עסקינן, והזוכה להנהיגם חייב להכירם, לא רק להצעידם בסך ככיתת טירונים חסרי דעה עצמית.
פני לבנה
משמעות אופיו של יהושע משמש משה ומחליפו היא שיש בו בחינת 'מקבל': "זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה" (בבא בתרא דף ע"ה ע"א). הלבנה מאירה מאור שאותו היא מקבלת, והיא איננה בעלת האור, אך היא מסוגלת בייחוד להקרין מה שמועבר אליה. ככזו, יש בה מימד מסכם לכל אשר מושפע עליה, ויהושע ככזה, צריך להיות קשוב לישראל, לאורות הקטנים שבאים מ'כוכבי השמים לרוב' שסביבו, שמאירים לו, ולשמוח בכך שהרי 'מכל מלמדי השכלתי'. וגם משה ידע לומר לבנות צלפחד בפרשתנו, כמו למבקשים בפרשת בהעלותך להקריב קרבן פסח למרות שנטמאו - 'עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם", וכך זכינו להלכות נוספות עקב 'נתינת המקום' להתפתחויות מלמטה, מן העם.
מאידך הציפיה של העם למנהיגות מציפה אימרה המבכה מרה את אובדן ההנהגה בנוסח: 'אח, לו היה לנו היום מנהיג אחד'! כך יודעים הכל לתנות געגועים, אם רק היתה דמות, כריזמטית, מנהיגה, כזו שמניפה אצבע - והכל רצים בעקבותיה, הכל היה נראה אחרת.
יש בכך גם אמת, אבל לא את כל האמת.
הטעות היא בכך שהפניית הבעיה היא כלפי המנהיג, כאילו שהפתרון נמצא רק אצלו, בבחינת 'מנהיג טוב הכל טוב'.
ולא היא. אולי בעייתנו היא קודם כל בעייה של מונהגים - האם אנו יודעים לקבל הנהגה? והרי כולנו בני מלכים כנ"ל, ו'מי יגיד לי מה לעשות'? 'מה הוא מבין בכלל'? 'למה הוא עושה ככה, למה לא אחרת'?
אין כאן רצון 'להאשים' את הציבור, דוקא להיפך, להגיע לתובנה שלו היינו עדר קופים 'היה לנו קל' אבל תיקון עולם היה רחוק, אבל כעת ש'כולנו חכמים וכולנו נבונים' - על הבינה לפנות מקום בתודעה גם לצורך בראש עלינו, שהוא מצידו ידע כמובן 'להלוך כנגד רוחו של כל אחד'.
הראש והעם כאיש ואשה
לכן ייחודיות שכזו אצל מנהיג דורשת ייחודיות גם מצד המונהגים, כיון שאם אמרנו שלמנהיג שהוא הראש יש צורך בענווה, קל וחומר כלפי האיברים המונהגים על ידו. הבעת אמון, הקרנת קבלת עול ומרות, ככל שאלו יוקרנו למעלה יוכל המנהיג להיות אחיד עם שיעור הקומה עליו הוא מופקד ולהרעיף אליו חכמה, הנהגה, סמכותיות ובייחוד סייעתא דשמייא, שבאה ככל שיש יותר קבלת עול מצד העם שתחתיו. דבר כזה מוסבר באחד מספרי החסידות העמוקים, שלרב, ולענינינו לכל מנהיג או מחנך, יש מערכת דומה לזו של איש ואשה עם מושפעיו:
"כי כל איש שהוא במדריגת צדיק דהיינו שהוא מרכבה למידת צדיק יסוד עולם (הרומז לאבר הברית, המשפיע) הוא מסוגל בטבעו להשפיע תורה ועבודה לבני חבורתו, ולפעמים אפילו מי שאינו במדריגה גדולה כזו ויש מבני חבורתו נשמות יותר גדולים ממנו" .
ומאידך, מצד המונהגים כלפי מנהיגם:
"... הנה האיש הנלבב אשר יאספו אליו לשמוע מפיו דברי תורה, כשמזמין לו ה' שכליות בתורה יוכל להיות שאין זה בזכותו רק זכות האנשים הנאספים... ולכן המשכיל לא יבוא לו התפארות מזה כי זה אינו שלו" (ספר 'סור מרע ועשה טוב' לרב צבי הירש מזידיטשוב עם הוספות מהרב צבי אלימלך מדינוב - זצוק"ל, חלק ההוספות עמ' קל"ט, הוצאת מונקטש)
על מנת לבסס מערכת יחסים בריאה כזו יש קודם לכל צורך הכרחי למידות טובות, וענווה קודם לכל. המנהיג המבקש להשתרר או העם המבקש להתגאות, כמו גם להיפך, מנהיג שאינו מקרין סמכות או עם המסרב להרתם לגדלות ייעודו - אלו גם אלו חסרים את הקומה העליונה שמעל להם, הקומה של בעל הבית הדוחק את המציאות להתעלותה: "... כִּי גָבהַּ מֵעַל גָּבהַּ שׁמֵר וּגְבהִים עֲלֵיהֶם: וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכּל היּא מֶלֶךְ לְשָׂדֶה נֶעֱבָד": (קהלת פרק ה')
האידיאליזם הנובע ממעיין המידות הטובות והשפעת התורה המכוננת של המנהיג הם המכוונים נכונה את מרכבת העם כך שתזכה על כל רבדיה להיות מרכבה לשכינה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.














