ישיבה
בי×Ē מדרש שאל א×Ē הרב לוח שנה ויקישיבה ×Ēרומו×Ē

הקדש×Ē הלימוד בא×Ēר

הקדש

ישיבה
 בי×Ē המדרש

בי×Ē המדרש
  • פר׊×Ē שבו×ĸ ו×Ē× "ך
  • חומש בראשי×Ē
  • ויחי
קטגוריה משני×Ē

ל×Ļ×ĸרנו ה×Ēרחשה שגיאה בקבלה או ה×Ļגה של × ×Ēונים

קוב×Ĩ ה-PDF המ×Ļור×Ŗ לשי×ĸור
undefined
106
22 דק' קריאה
שי×ĸור לדרךאזור שורטיםשי×ĸורים לנשיםפרש×Ē השבו×ĸסדרו×Ēספריהפסקי דיןבחן א×Ē ×ĸ×Ļמך
פ×Ēיחה

מכיר×Ē יוס×Ŗ גרמה ל×Ēו×Ļאה טובה
בסו×Ŗ הפרשה, לאחר פטיר×Ē י×ĸקב אבינו, מ×Ē×ĸורר בלב השבטים חשש כבד ׊מא יוס×Ŗ ינקום בהם ×ĸל מכיר×Ēו. ה×Ēורה מ×Ēאר×Ē א×Ē מחשב×Ē ליבם של השבטים, וכך נאמר 1 :
"וַיÖŧִרְאוÖŧ אֲחÖĩי יוֹסÖĩ×Ŗ כÖŧִי מÖĩ×Ē אֲבִיהÖļם וַיÖŧֹאמְרוÖŧ לוÖŧ יִשְׂטְמÖĩנוÖŧ יוֹסÖĩ×Ŗ וְהָשׁÖĩב יָשִׁיב לָנוÖŧ אÖĩ×Ē כÖŧָל הָרָ×ĸָה אֲ׊ׁÖļר גÖŧָמַלְנוÖŧ א֚×Ēוֹ: וַיְ×ĻַוÖŧוÖŧ אÖļל יוֹסÖĩ×Ŗ לÖĩאמ֚ר אָבִיךָ ×ĻִוÖŧָה לִפְנÖĩי מוֹ×Ēוֹ לÖĩאמ֚ר: כÖŧֹה ×ĒֹאמְרוÖŧ לְיוֹסÖĩ×Ŗ אָנÖŧָא שָׂא נָא פÖŧÖļ׊ׁ֡×ĸ אַחÖļיךָ וְחַטÖŧָא×Ēָם כÖŧִי רָ×ĸָה גְמָלוÖŧךָ וְ×ĸÖˇ×ĒÖŧָה שָׂא נָא לְפÖļ׊ׁ֡×ĸ ×ĸַבְדÖĩי אֱלֹקÖĩי אָבִיךָ וַיÖŧÖĩבְךÖŧÖ° יוֹסÖĩ×Ŗ בÖŧְדַבÖŧְרָם אÖĩלָיו: וַיÖŧÖĩלְכוÖŧ גÖŧַם אÖļחָיו וַיÖŧִפÖŧְלוÖŧ לְפָנָיו וַיÖŧֹאמְרוÖŧ הִנÖŧÖļ× ÖŧוÖŧ לְךָ לַ×ĸֲבָדִים".

יוס×Ŗ מבהיר לאחיו כי הכול מא×Ē ה', ומדגיש כי ×ĸל א×Ŗ שמחשב×Ēם המקורי×Ē ב×ĸ×Ē המכירה הי×Ēה לר×ĸה - בסופו של דבר הש×Ēלשלה ממנה טובה גדולה 2 :
"וַיÖŧ֚אמÖļר אֲלÖĩהÖļם יוֹסÖĩ×Ŗ: אַל ×ĒÖŧִירָאוÖŧ כÖŧִי הֲ×Ēַחַ×Ē אֱלֹקִים אָנִי. וְאַ×ĒÖŧÖļם חֲשַׁבְ×ĒÖŧÖļם ×ĸָלַי רָ×ĸָה אֱלֹקִים חֲשָׁבָהÖŧ לְטֹבָה לְמַ×ĸַן ×ĸֲשֹׂה כÖŧַיÖŧוֹם הַזÖŧÖļה לְהַחֲיֹ×Ē ×ĸַם רָב".

ני×Ēן לראו×Ē בדברי יוס×Ŗ דברי ניחומים בלבד, אך י×Ēכן שיוס×Ŗ רומז כאן מהו "מרכז הכובד" של החטא - המחשבה או ה×Ēו×Ļאה, הכוונה הר×ĸה או הנזק הממשי? אם המחשבה היא ה×ĸיקר, הרי שהאחים חייבים ב×Ēשובה ×ĸל ר×Ļונם להר×ĸ. ואם ה×Ēו×Ļאה היא ה×ĸיקר, אזי אדם שביקש להזיק ובפו×ĸל היטיב - יהיה פטור מחוב×Ē כפרה.
כך מבאר אור החיים הקדוש ×ĸל א×Ēר, ×Ēוך שהוא מדגיש כי ה×Ēו×Ļאה הטובה מבטל×Ē א×Ē ה×Ļורך בכפרה, וזו לשונו:

"וא×Ēם חשב×Ēם ×ĸלי ר×ĸה אלקים חשבה לטובה. והרי זה דומה למ×Ēכוון להשקו×Ē חבירו כוס מוו×Ē והשקהו כוס יין, שאינו מ×Ēחייב כלום, והרי הם פטורים וזכאים גם בדיני שמים".


ה×Ēכוון לאכול חזיר ואכל טלה
×ĸל דברי אור החיים הקדוש, הקשה הרב מאיר דן פלו×Ļקי 3 , מגדולי ה×Ēורה בפולין, דור אחד או שניים לפני השואה, בחיבורו הלמדני, כלי חמדה, מ×Ēוך סוגיי×Ē הגמרא במסכ×Ē נזיר 4 , וזו לשון הגמרא:
"×Ēנו רבנן: 'אִישָׁהÖŧ הֲפÖĩרָם וַה' יִסְלַח לָהÖŧ' – באישה שהפר לה ב×ĸלה והיא לא יד×ĸה הכ×Ēוב מדבר, שהיא ×Ļריכה כפרה וסליחה. וכשהיה מגי×ĸ רבי ×ĸקיבא א×Ļל פסוק זה היה בוכה: ומה מי ׊נ×Ēכוון ל×ĸלו×Ē בידו בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר טלה - ט×ĸון כפרה וסליחה, המ×Ēכוון ל×ĸלו×Ē בידו בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר חזיר - ×ĸל אח×Ē כמה וכמה!".

מהגמרא ×ĸולה, כי אישה שנדרה נדר נזירו×Ē וב×ĸלה הפר לה ללא ידי×ĸ×Ēה, אם ׊×Ē×Ēה יין או נטמאה למ×Ēים - א×Ŗ ׊×ĸ׊×Ēה זא×Ē בהי×Ēר גמור (שהרי נִדרה כבר הופר) - היא זקוקה לכפרה וסליחה משום שחשבה שהיא ×ĸובר×Ē ×ĸבירה. וכך פוסק הרמב"ם להלכה, וקוב×ĸ כי למרו×Ē שלא × ×ĸשה איסור בפו×ĸל, האישה לוקה מכ×Ē מרדו×Ē "מפני ׊נ×Ēכוונה לאיסור".
לכאורה, דברים אלו ×ĸומדים בס×Ēירה לט×ĸ× ×Ē "אור החיים" הקדוש, שמי שביקש להשקו×Ē א×Ē חברו ר×ĸל והשקהו יין - פטור. הכלי חמדה מיישב א×Ē דברי "אור החיים" הקדוש באמ×Ļ×ĸו×Ē הבחנה יסודי×Ē, והיא:
ב×ĸבירו×Ē שבין אדם למקום, המחשבה היא ה×ĸיקר. הקב"ה בוחן כליו×Ē ולב, ומי שביקש להמרו×Ē א×Ē פי ה' נחשב כמי שפגם בקשר ×ĸם הבורא, גם אם המ×ĸשה הפיזי לא י×Ļא אל הפו×ĸל כפי ׊×Ēכנן. לכן האישה שנדרה ×Ļריכה כפרה, כי סו×Ŗ סו×Ŗ בליבה היא ביקשה ל×ĸבור ×ĸל ר×Ļון ה'.
ל×ĸומ×Ē זא×Ē, ב×ĸבירו×Ē שבין אדם לחברו, יסוד האיסור הוא הנזק או ה×Ļ×ĸר שנגרם בפו×ĸל לזול×Ē. בכגון זה, אם ה×Ēו×Ļאה הסופי×Ē הי×Ēה חיובי×Ē וחברו נהנה מהמ×ĸשה - אין מקום ל×ĸונש או לחוב×Ē ×Ēשובה, משום שהחבר אינו יוד×ĸ מה הי×Ēה המחשבה אלא פוגש רק א×Ē ה×Ēו×Ļאה החיובי×Ē. והרי לשונו של ב×ĸל כלי חמדה 5 :
"...ב×ĸבירה שבין אדם לחבירו, ׊×ĸיקר הכוונה באיסור זה מפני שהר×ĸ לחברו... בזה כולי ×ĸלמא מודים דאם המ×ĸשה הוא טוב, ואדרבה - × ×Ļמח מזה טובה לחבירו, אזלינן ב×Ēר מ×ĸשיו... שוב אין ×ĸליו ×ĸונש א×Ŗ בדיני שמיים, כיוון דאדרבא חברו מחזיק לו טובה ×ĸל זה ׊×ĸשה לו, ׊נ×Ļמח מזה ישו×ĸה".


הסבר דומה מסביר רבי דוד שלמה אייבשי×Ĩ 6 בספרו ×ĸרבי נחל 7 , בביאור דברי יוס×Ŗ לאחים "הֲ×Ēַחַ×Ē אֱלֹקִים אָנִי", וכה דבריו:
"מאחר שה' י×Ēברך יוד×ĸ מחשבו×Ē, אם כן נחשב×Ē המחשבה לחטא כמו המ×ĸשה. מה שאין כן בין אדם לחברו - ודאי אפילו יחשוב לחברו ר×ĸה, כל שגומל לו טובו×Ē אינו × ×ĸנ׊... והיינו דקאמר: 'ה×Ēח×Ē אלקים אני'? מאחר ׊רק חשב×Ēם לר×ĸה אבל אלקים חשבה לטובה, לא חטא×Ēם נגדי אלא במחשבה, והמ×ĸשה היה טוב לי".

כלומר, יוס×Ŗ הרגי×ĸ א×Ē אחיו בט×ĸנה שהמבחן ביחסים שביניהם הוא מבחן ה×Ēו×Ļאה. ומכיוון שבסופו של דבר המכירה הובילה לטוב×Ē המשפחה כולה, הוא אינו רואה בהם חוטאים כלפיו.

ה×Ēכוון ל×Ļוד דגים בשב×Ē וה×Ļיל ×Ēינוק
רבי י×Ļחק יהודה שמלקיש 8 בשו"×Ē בי×Ē י×Ļחק 9 , מוסי×Ŗ ×ĸל קושיי×Ēו של ב×ĸל כלי חמדה קושיה נוספ×Ē, מסוגיה במסכ×Ē מנחו×Ē 10 , ה×ĸוסק×Ē באדם שהטיל מ×Ļודה למים בשב×Ē כדי ל×Ļוד דגים (איסור דאוריי×Ēא), ובפו×ĸל ה×ĸלה במ×Ļוד×Ēו גם דגים וגם ×Ēינוק ׊×ĸמד לטבו×ĸ, ובכך ה×Ļיל א×Ē חייו.
בסוגיה זו נחלקו רבה ורבא: לד×ĸ×Ē רבה הדייג פטור, שכן "זיל ב×Ēר מ×ĸשיו" (הולכים אחר המ×ĸשה) - ובפו×ĸל × ×ĸ׊×Ēה מ×Ļוו×Ē ה×Ļל×Ē נפשו×Ē. ל×ĸומ×Ē זא×Ē, לד×ĸ×Ē רבא הדייג חייב, שכן "זיל ב×Ēר מחשב×Ēו" - וכוונ×Ēו הי×Ēה ל×ĸבור ×ĸבירה.
הבי×Ē י×Ļחק מבחין בין ׊×Ēי הסוגיו×Ē: במקרה של "חזיר וטלה", האדם ה×Ēכוון ל×ĸבור ×ĸבירה, ובפו×ĸל ×ĸשה מ×ĸשה רשו×Ē (אכיל×Ē הי×Ēר). ל×ĸומ×Ē זא×Ē, במקרה של המ×Ļודה, האדם ה×Ēכוון ל×ĸבור ×ĸבירה, אך בפו×ĸל ×ĸל×Ēה בידו מ×Ļוה (ה×Ļל×Ē נפשו×Ē). ני×Ēן אם כן לט×ĸון, כי גם אם אדם שבי×Ļ×ĸ מ×ĸשה רשו×Ē זקוק לכפרה ×ĸל מחשב×Ēו הר×ĸה, הרי שבמקרה שהמ×ĸשה הפך למ×Ļוה גמורה - המ×ĸשה הטוב מבטל לחלוטין א×Ē ה×Ļורך בכפרה ×ĸל המחשבה. וכך פץק הרמב"ם 11 בהלכו×Ē שב×Ē:
"× ×Ēכוון לה×ĸלו×Ē דגים וה×ĸלה דגים ו×Ēינוק - פטור, אפילו לא ׊מ×ĸ שטב×ĸ [ה×Ēינוק], הואיל וה×ĸלה ×Ēינוק ×ĸם הדגים - פטור".

הראב"ד ׊ם משיג ×ĸל דברי הרמב"ם וכו×Ēב:
"לא ׊מ×ĸ שטב×ĸ ×Ēינוק הואיל וה×ĸלה ×Ēינוק ×ĸם הדגים פטור. א"א הנך מילי פלוג×Ēא דרבה ורבא נינהו במנחו×Ē (סד ×ĸ"א), ורבא לקולא, דאמר זיל ב×Ēר מ×ĸשיו. והוא [הרמב"ם] פץק כרבא [שפטור], א×Ŗ ×ĸל גב ד×Ēלמיד הוא [רבא] לגביה דרבה [והיה לו לפסוק כרבה שחייב]".

במגיד משנה ׊ם מבואר, שהראב"ד גרס בגמרא שרבא הוא זה שפוטר, אך לפי הגירסה שלפנינו רבה הוא זה שפוטר, וכך הי×Ēה גם גירס×Ē הרמב"ם, ולכן פץק כרבה 12 , ונמ×Ļא ׊פץק כרב ולא כ×Ēלמיד.
×ĸם זא×Ē, בפרי מגדים 13 מבואר, ׊אמנם דייג זה פטור מקרבן או מ×ĸונש כיוון שה×Ļיל נפ׊, אך ראוי למכ×Ē מרדו×Ē, בדיוק כמו האישה ׊׊×Ē×Ēה יין וחשבה שהיא נזירה. וכה דבריו:
"פירוש, אבל מכין או×Ēו מכ×Ē מרדו×Ē, וכמו ׊פץק (פרק יב הלכה יח מהלכו×Ē נדרים) בהפר לה אביה והיא לא יד×ĸה כו', דמכין או×Ēה מכ×Ē מרדו×Ē, הואיל ונ×Ēכוונה לאיסור, וכרבי יהודא ׊ם (נזיר כג ×ĸ"א), ופשוט".

נמ×Ļא שהמ×ĸשה הטוב, ה×Ļל×Ē ה×Ēינוק, אינו "מוחק" לחלוטין א×Ē כוונ×Ēו הפסולה של הדייג לחלל שב×Ē, ולכן מכים או×Ēו מכ×Ē מרדו×Ē.
×ĸל יסוד מחלוק×Ē זו, כ×Ēב הגאון הרב שלמה זלמן אוי×ĸרבך 14 הנחיה מ×ĸשי×Ē: כאשר יש ×Ļורך ברופא בשב×Ē במ×Ļב של פיקוח נפ׊, ×ĸדי×Ŗ לפנו×Ē לרופא ירא שמים. הסיבה לכך היא, שרופא ירא שמים פו×ĸל מ×Ēוך מ×Ļוו×Ē "וחי בהם", ב×ĸוד ׊א×Ļל רופא שאינו ירא שמים קיים חשש ׊×ĸיקר כוונ×Ēו היא ×ĸבור השכר הכספי. פ×ĸול×Ēו של רופא כזה דומָה למי שה×Ēכוון ל×Ļוד דגים וה×ĸלה ×Ēינוק - אמנם הוא פטור מ×ĸונש כי ה×Ļיל חיים, אך מ×Ļד מחשב×Ē הממון שלו בשב×Ē, הוא נו×Ēר במ×Ļב הדורש ×Ēיקון.

ה×Ēכוון ל×ĸשו×Ē ×ĸברה ו×ĸשה מ×Ļוה או הי×Ēר
במסכ×Ē נזיר מבואר, כפי שראינו, כי אדם המ×Ēכוון ל×ĸשו×Ē איסור ו×ĸלה בידו הי×Ēר - חייב מכו×Ē מרדו×Ē. ואילו במסכ×Ē מנחו×Ē, מחלוק×Ē היא בין רבה לרבא, במקרה של אדם שה×Ēכוון ל×Ļוד דגים בשב×Ē ובפו×ĸל ה×ĸלה במ×Ļוד×Ēו ×Ēינוק וה×Ļילו. ולפי גרס×Ē הגמרא שלפנינו, רבה פוטר ("זיל ב×Ēר מ×ĸשיו") ורבא מחייב ("זיל ב×Ēר מחשב×Ēו").
ה"בי×Ē י×Ļחק" 15 מבחין בין הסוגיו×Ē, ומבאר שבמקרה של "חזיר וטלה", האדם ה×Ēכוון ל×ĸבירה ו×ĸשה מ×ĸשה רשו×Ē; אך במקרה של המ×Ļודה, האדם ה×Ēכוון ל×ĸבירה ו×ĸלה בידו מ×ĸשה מ×Ļוה. וזו לשונו:
"נראה לומר, הט×ĸם דשם בנ×Ēכוין לדבר ×ĸבירה ו×ĸשה מ×Ļוה פטור לגמרי, מה שאין כן בנ×Ēכוין לדבר ×ĸבירה ו×ĸשה דבר הרשו×Ē חייב מכו×Ē מרדו×Ē".

לשיט×Ēו, במקום שבו המ×ĸשה הפך למ×Ļוה גמורה המיטיבה ×ĸם ה×ĸולם, הרי שגם לד×ĸ×Ē המחייבים ("זיל ב×Ēר מחשב×Ēו") - אין ×Ļורך בכפרה.
בכך מיישב ה"בי×Ē י×Ļחק" א×Ē דברי "אור החיים" הקדוש, ×ĸל ידי הבחנה בין סוג המ×ĸשה שאיר×ĸ בפו×ĸל, וכה דבריו:
"ובהכי אולי יש ליישב מה שהקשה לי חכם אחד באור החיים... שכ×Ēב הרי זה דומה למ×Ēכוין להשקו×Ē חבירו כוס מוו×Ē והשקהו כוס יין, שאינו מ×Ēחייב כלום, והרי הם פטורים, וזכאים הם גם בדיני שמים. והדברים ×Ēמוהין, דהרי בנ×Ēכוין לאכול בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר טלה ×Ļריך כפרה, וילפינן מקרא ד'אשה הפרם וה' יסלח לה'. ואיך כ×Ēב שהם פטורין וזכאים גם בדיני שמים. להנ"ל יש לומר, כמו דב×ĸבירה לשמים כשנ×Ēכוין ל×ĸבירה ו×ĸשה מ×Ļוה פטור ואין ×Ļריך כפרה, הוא הדין כשנ×Ēכוין להר×ĸ לחבירו ו×ĸשה לו טובה, פטור, וזכאי א×Ŗ בדיני שמים".

ב×ĸוד שהגמרא ×ĸוסק×Ē במקרה שבו ה×Ēו×Ļאה היא מ×ĸשה 'רשו×Ē' ץ×Ēמי (כמו אכיל×Ē בשר טלה), הרי שיוס×Ŗ והאחים ×ĸסקו במקרה שבו ה×Ēו×Ļאה הסופי×Ē הי×Ēה מ×ĸשה 'מ×Ļוה' (ה×Ļל×Ē חיים). וכוחה של המ×Ļוה ׊נ×ĸ׊×Ēה בפו×ĸל גדול כל כך, ×ĸד שהוא מבטל א×Ē ה×Ļורך בכפרה ×ĸל המחשבה הר×ĸה שקדמה לה.
לפי זה, יוס×Ŗ ניחם א×Ē אחיו בכך ׊מ×ĸשה המכירה, למרו×Ē כוונ×Ēם הר×ĸה, הפך לשליחו×Ē אלקי×Ē שבסופו של דבר, במבחן ה×Ēו×Ļאה, החיי×Ēה ×ĸם רב. ומכיוון ׊×ĸל×Ēה בידם מ×Ļוה גדולה זו, בטלה חוב×Ē כפר×Ēם.
×ĸל פי יסוד זה, מבסס ה"בי×Ē י×Ļחק" א×Ē דברי הלבוש, ׊פץק כי אדם שה×ĸלה ליבו טינא (× ×ĸשה חולה מ×Ēוך ×Ēשוקה ל×ĸרוה), מו×Ēר לאש×Ēו להט×ĸו×Ēו ולבוא אליו כשהוא סבור שהיא אישה זרה. וא×Ŗ שבש×ĸ×Ē המ×ĸשה הוא ה×Ēכוון לאיסור, כיוון שבפו×ĸל הוא קיים מ×Ļוו×Ē ×ĸונה וה×Ēרפא בהי×Ēר - אין מ×ĸשהו מ×Ļריך כפרה. ובלשונו:
"ולפי מה שכ×Ēב×Ēי, נכונים דברי הלבוש (יו"ד סימן קנז), שכ×Ēב, מי שה×ĸלה ליבו טינא, ×Ēוכל א׊×Ēו לבא אליו להט×ĸו×Ēו באופן שיהא סבור שבא ×ĸל ה×ĸרוה, ושרי. וזה ×Ēמוה, דהרי ×Ļריך כפרה ׊נ×Ēכוין לבשר חזיר והיא ×ĸובר×Ē אלפני ×ĸיוור ומכשיל×Ēו. להנ"ל ניחא, דכיון שהוא ×ĸושה מ×Ļוה, אין ×Ļריך כפרה".

אמנם, ני×Ēן להקשו×Ē ×ĸל כך מן הגמרא במסכ×Ē קידושין 16 המספר×Ē ×ĸל א׊×Ēו של רבי חייא בר אשי שהט×ĸ×Ēה או×Ēו באופן דומה, ובכל זא×Ē או×Ēו ×Ļדיק ה×Ē×ĸנה כל ימיו ×ĸד ׊מ×Ē באו×Ēה מי×Ēה. אולם, ני×Ēן ל×Ēר×Ĩ שרבי חייא ×ĸשה כן ממיד×Ē חסידו×Ēו בלבד, כיוון שהקב"ה מדקדק ×ĸם חסידיו כחוט הש×ĸרה ולא ר×Ļה שיישאר בנפשו אפילו רושם של מחשב×Ē איסור.
בשו"×Ē דברי י×Ļיב 17 לרבי יקו×Ēיאל יהודה הלברשטאם 18 , מובא יישוב דומה לדברי "אור החיים" הקדוש:
"במקום כוס של מי×Ēה השקהו ×ĸוד כוס של יין... אין זה כ'×ĸלה בידו בשר טלה' [מ×ĸשה רשו×Ē], אלא כ'×ĸלה בידו בשר קדשים' [מ×ĸשה מ×Ļוה]... ונמ×Ļא ׊×ĸל×Ēה בידכם מ×Ļוה גדולה, וממילא פטורים וזכאים גם בדיני שמים".

בדרך זו הלך גם רבי יוס×Ŗ בכור שור 19 בפירושו ל×Ēורה, וכך כ×Ēב:
"אל ×Ē×ĸ×Ļבו... כי למחיה לכם ולכל ה×ĸולם שלחני אלקים וגזיר×Ē המקום הי×Ēה. ואם כיוונ×Ēם לאכול בשר חזיר - ×ĸלה בידכם בשר טלה, כי 'לֹא יְאÖģ× ÖŧÖļה לַ×ĻÖŧַדÖŧִיק כÖŧָל אָוÖļן'. ובזא×Ē ניכר כי הקב"ה חפ×Ĩ בכם ומגלגל טובו×Ē ×ĸל ידכם".

כלומר, ה×ĸובדה שהקב"ה גלגל "טובה" ו"זכו×Ē" דרך המ×ĸשה שלהם, היא הוכחה משמים שה' חפ×Ĩ בהם.

חשב מחשבה ר×ĸה ו×ĸשה מ×ĸשה ×ĸל פי מחשב×Ēו
המהרי"ל דיסקין 20 , בשם בנו הגאון רבי י×Ļחק ירוחם, מקשה ×ĸל יסוד דברי הגמרא במסכ×Ē קידושין, הקוב×ĸ×Ē כי "מחשבה ר×ĸה אין הקב"ה מ×Ļרפה למ×ĸשה", פרט ל×ĸבודה זרה. אם כך, מדו×ĸ אדם שה×Ēכוון לאכול בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר טלה, או אישה ׊׊×Ē×Ēה יין וחשבה שהיא נזירה - זקוקים לכפרה וסליחה? הרי המחשבה הר×ĸה לא ה×Ēממשה במ×ĸשה איסור בפו×ĸל. כדי ליישב זא×Ē, מ×Ļי×ĸ המהרי"ל דיסקין הבחנה בין שלושה מ×Ļבים, וכה דבריו:
"ו×Ļריך לומר דשאני מחשבה לחוד, כשחשב ל×ĸשו×Ē איסור ולא ×ĸשה שום מ×ĸשה, ×ĸל זה אין ×Ļריך סליחה, אפילו מן השמים, אבל הך דגבי אישה שנדרה בנזיר ו×ĸברה ×ĸל נדרה ו×ĸ׊×Ēה גם מ×ĸשה במחשב×Ēה הר×ĸה שחשבה ׊×ĸושה איסור, ×ĸל מחשבה כזו ×Ļריכה כפרה מא×Ē ה', הגם שלפי האמ×Ē אינו מ×ĸשה איסור, נמ×Ļא ג' חילוקים יש בדבר:
א. אם חשב ל×ĸשו×Ē ×ĸבירה, וכשהגי×ĸ לידי מ×ĸשה לא ×ĸשה, אינו ×Ļריך כפרה, אפילו מן השמים, דמחשבה כזו אינה כלום, חו×Ĩ מ×ĸבודה זרה, מינו×Ē וכיו×Ļא בזה.
ב. מחשבה ×ĸם מ×ĸשה ×ĸבירה, דהיינו שחושב ל×ĸשו×Ē ×ĸבירה ו×ĸושה מ×ĸשה, בזה שייך ×ĸונש בידי אדם.
ג. חשב ל×ĸשו×Ē ×ĸבירה ו×ĸושה מ×ĸשה, ובש×ĸ×Ē המ×ĸשה חושב ׊×ĸושה ×ĸבירה, ולפי האמ×Ē אין כאן ×ĸבירה, באופן כזה לא שייך שום ×ĸונש בידי אדם, רק ׊×Ļריך כפרה מן השמים.
וזהו ׊אמר להם יוס×Ŗ כי 'ה×Ēח×Ē אלקים אני', רו×Ļה לומר, כאן לא שייך ×ĸונש בידי אדם, מאחר שבהמ×ĸשה ×ĸ×Ļמו לא הי×Ēה ר×ĸה כי אם א×Ēם חשב×Ēם ×ĸלי ר×ĸה, ואלקים חשבה לטובה, ×Ēיכ×Ŗ בש×ĸ×Ē מ×ĸשה היה לטובה, שהיה הכנה להגדולה והמלכו×Ē שני×Ēן לו, ולא היה בזה רק מחשבה ר×ĸה מ×Ļדם שחשבו ל×ĸשו×Ē לו בש×ĸ×Ē מ×ĸשה, ×ĸל זה אין ×Ļריכים לבקש סליחה רק מא×Ē ה'. לכן אמר להם, כי 'ה×Ēח×Ē אלקים אני' וגו'".

המהרי"ל דיסקין מיישב א×Ē הס×Ēירה בין הכלל "מחשבה ר×ĸה אין הקב"ה מ×Ļרפה למ×ĸשה" לבין הדין שמי שחשב לאכול חזיר ואכל טלה ×Ļריך כפרה, ×Ēוך הבחנה בין שלושה מ×Ļבים:
א.
מחשבה ללא מ×ĸשה: אדם שחשב ל×ĸבור ×ĸבירה אך לא ×ĸשה דבר - אינו זקוק לכפרה, שכן המחשבה כשל×ĸ×Ļמה אינה נחשב×Ē למ×ĸשה.
ב. מחשבה המ×Ļטרפ×Ē למ×ĸשה ה×ĸבירה: אדם שחשב ל×ĸבור ×ĸבירה ואכן בי×Ļ×ĸ או×Ēה - × ×ĸנ׊ ×ĸל המ×ĸשה בבי×Ē דין.
ג. מחשבה המלווה במ×ĸשה שנראה כ×ĸבירה: אדם שבי×Ļ×ĸ מ×ĸשה מ×Ēוך כוונה ל×ĸבור ×ĸבירה, אך במבחן ה×Ēו×Ļאה לא × ×ĸשה איסור - אמנם אינו × ×ĸנ׊ בידי אדם, אך כיוון שהו×Ļיא א×Ē מחשב×Ēו אל הפו×ĸל, הוא זקוק לכפרה בדיני שמים.

×ĸל פי יסוד זה, מבאר המהרי"ל דיסקין א×Ē דברי יוס×Ŗ: "הֲ×Ēַחַ×Ē אֱלֹקִים אָנִי"? יוס×Ŗ הבהיר לאחיו כי במישור האנושי הוא אינו יכול לה×ĸנישם, שכן המ×ĸשה בפו×ĸל ה×Ēברר כטובה וכקידום למלכו×Ē. אולם, במישור האלקי ("×Ēח×Ē אלקים"), כיוון שהם בי×Ļ×ĸו מ×ĸשה מ×Ēוך כוונה להר×ĸ, הם ×ĸדיין נדרשים לבקש סליחה ומחילה מהקב"ה.
בדבריו אלו חולק המהרי"ל דיסקין ×ĸל "אור החיים" הקדוש, שכן לשיט×Ē "אור החיים" הקדוש, כיוון שה×Ēו×Ļאה הסופי×Ē הי×Ēה טובה, האחים היו פטורים וזכאים לחלוטין - הן כלפי יוס×Ŗ והן כלפי שמים. ואילו המהרי"ל דיסקין סבור, כי הטובה שה×Ļמיח ה' מהמכירה פוטר×Ē או×Ēם רק כלפי יוס×Ŗ, אך המחשבה הר×ĸה שליוו×Ēה א×Ē המ×ĸשה מחייב×Ē ×Ēשובה כלפי שמים. ומ×Ļא×Ēי שכך כ×Ēוב כבר בספר חסידים 21 , וזו לשונו:
"אילו לא × ×ĸשה לטובה היי×Ēם ×Ļריכים מחילה [ממני], אבל כיון שהאלקים חשבה לטובה... ממני אינכם ×Ļריכים מחילה, אבל מן הקב"ה א×Ēם ×Ļריכים מחילה!".

בספר חסידים 22 מובא מקרה נוס×Ŗ, וכך כ×Ēב:
"הרי אחד שרד×Ŗ אחר חבירו בחרב שלופה והנרד×Ŗ נחבא ולא מ×Ļאהו הרוד×Ŗ, ואחד היה מבקש אדם ולא להורגו אלא ל×Ēופשו כדי לח×Ēוך ידו או אחד מאיבריו שאין הנשמה ×Ēלויה בו, וח×Ēך לו אבר אחד. ד×ĸ לך כי בידי שמים ב×ĸולם הבא × ×ĸנ׊ יו×Ēר או×Ēו שחשב להרוג, ו×ĸל זה לא אמרו מחשבה ר×ĸה אינה מ×Ļטרפ×Ē למ×ĸשה, שהרי רד×Ŗ אחריו ונגמרה מחשב×Ēו להרוג".

אדם שרד×Ŗ אחר חברו כדי להורגו והחטיא א×Ē מטר×Ēו, או שביקש לח×Ēוך א×Ē ידו ורק גרם לו חבלה קלה - יי×ĸנ׊ בדיני שמים ×ĸל כוונ×Ēו המקורי×Ē, שכן המחשבה "ה×Ļטרפה למ×ĸשה" ברג×ĸ שהאדם פ×ĸל לממשה. אילו היה נמנ×ĸ ממ×ĸשה, הרי זה כאילו חזר בו, אך מ׊פ×ĸל - המחשבה נזקפ×Ē לחוב×Ēו.
כ×ĸין זה כ×Ēב רבי י×ĸקב ריישר 23 בפירושו ×ĸיון י×ĸקב ×ĸל ה"×ĸין י×ĸקב", וזו לשונו:
"א×Ŗ ×ĸל גב דמחשבה ר×ĸה אין הקב"ה מ×Ļרפה למ×ĸשה, מכל מקום כיוון דלפי ד×ĸ×Ēה ×ĸ׊×Ēה המ×ĸשה בפו×ĸל - מ×Ļרפין המחשבה למ×ĸשה".


ה×Ēכוון ל×ĸשו×Ē מ×Ļוה ו×ĸשה ×ĸברה שבסו×Ŗ ה×Ēהפכה לטובה
בספר פרדס יוס×Ŗ 24 מ×Ļי×ĸ רבי יוס×Ŗ פ×Ļנובסקי 25 , דרך נוספ×Ē ליישב א×Ē דברי "אור החיים" הקדוש, ולפיה כלל לא הי×Ēה כאן "מחשבה ר×ĸה" מ×Ļד השבטים. לשיט×Ēו, השבטים כלל לא ה×Ēכוונו ל×ĸבור ×ĸבירה; אדרבה, הם היו משוכנ×ĸים שהם מקיימים מ×Ļוה ופו×ĸלים ×ĸל פי דין ×Ēורה.
מקורו×Ē חז"ל והמפרשים מ×Ļבי×ĸים ×ĸל כך שהאחים דנו א×Ē יוס×Ŗ בבי×Ē דין מט×ĸמים הלכ×Ēיים:
דין ×ĸד זומם: "אור החיים" הקדוש 26 ב×ĸ×Ļמו מ×Ļיין כי האחים דנו א×Ē יוס×Ŗ כ×ĸד זומם ×ĸל שהביא א×Ē דיב×Ēם ר×ĸה לאביהם.
דין רוד×Ŗ: ה"ספורנו" 27 מבאר, כי האחים ראו ביוס×Ŗ רוד×Ŗ המנסה לסלקם מה×ĸולם הזה ומה×ĸולם הבא, ו×ĸל כן דנוהו למי×Ēה מדין "הבא להורגך השכם להורגו".
דין ×ĸבד: במדרש רבה 28 מבואר, כי האחים דנו א×Ē יוס×Ŗ למכירה כ×ĸבד, בדומה לכנ×ĸן שחטא ונ×ĸנ׊ לשמש כ×ĸבד.
×ĸל פי זה, טו×ĸן ה"פרדס יוס×Ŗ", המקרה של השבטים אינו דומה כלל לאדם המ×Ēכוון לאכול חזיר, אלא לבי×Ē דין ׊ט×ĸו בדין, וזו לשונו:
"הג×ĸ ב×ĸ×Ļמך, אם בי×Ē דין הו×Ļיאו פץק דין ×ĸל אדם שחייב מי×Ēה וט×ĸו בדין, וכשר×Ļו להשקו×Ēו כוס מוו×Ē × ×Ēנו לו כוס יין – האם נאמר בזה שהם חייבים ×ĸל מחשב×Ēם? הרי אין כאן מחשבה ר×ĸה ולא מ×ĸשה ר×ĸ!".

לפי הסבר זה, יוס×Ŗ לא אמר לאחיו שהם "פטורים" מחמ×Ē ה×Ēו×Ļאה הטובה (כפי שהסבירו ה"בי×Ē י×Ļחק" או ה"כלי חמדה"), אלא הבהיר להם ׊מ×ĸולם לא חטאו כלפיו. המכירה לא הי×Ēה מ×ĸשה פ׊×ĸ, אלא ט×ĸו×Ē בדין של דיינים שסברו שהם ×ĸושים מ×Ļוה. לכן, בקש×Ē המחילה לא הי×Ēה ×ĸל ×ĸ×Ļם החטא, אלא ה×Ē× ×Ļלו×Ē ×ĸל הט×ĸו×Ē שה×Ēבררה בדי×ĸבד כמי שאינה ×Ēואמ×Ē א×Ē ר×Ļון ה'.
א׊ר ל×ĸובדה שהשבטים × ×ĸנשו ×ĸל המכירה, מסביר ה"פרדס יוס×Ŗ", שזהו ביטוי לכך שהקב"ה "מדקדק ×ĸם ×Ļדיקים כחוט הש×ĸרה". כלפי חו×Ĩ נראה המ×ĸשה כחטא, ולכן נדרש ×ĸבורו ×Ēיקון במדרג×Ēם הגבוהה של השבטים, אך מ×Ļד האמ×Ē ומ×Ļד כוונ×Ēם - לא היה כאן חטא כלל.

גנב מכוני×Ē וה×Ļיל ×Ēינוק
הגאון רבי י×Ļחק זילברשטיין 29 , מגדולי הפוסקים, ח×Ēנו של מרן רבי חיים קניבסקי ז×Ļ"ל ורבה של שכונ×Ē רמ×Ē אלחנן בבני ברק, דן בהשלכה מ×ĸשי×Ē ומקורי×Ē של סוגיה זו לימינו. השאלה שהגי×ĸ לפ×Ēחו היא:
גנב פר×Ĩ למכוני×Ē במטרה לגנבה. לאחר שהחל בנסי×ĸה, הבחין במראה ב×Ēינוק המוטל בספסל האחורי כשהוא כחול ומחוסר הכרה. הגנב ×ĸ×Ļר מיד, בי×Ļ×ĸ ב×Ēינוק החייאה והבהילו לבי×Ē החולים. לאחר המ×ĸשה חזר הגנב ב×Ēשובה והחזיר א×Ē הרכב לב×ĸליו, וכ×ĸ×Ē הוא שואל: האם ×ĸליו לשלם לב×ĸל הרכב ×ĸל הנזק שגרם למכוני×Ē ב×ĸ×Ē הפרי×Ļה, או ׊מא כיוון שהמ×ĸשה ה×Ēברר בדי×ĸבד כמ×ĸשה ה×Ļלה - הרי הוא פטור?
×Ēשובה: במישור של דיני אדם, פץק הרב זילברשטיין כי הגנב פטור מלשלם ×ĸל הנזק. הסיבה לכך היא שברג×ĸ הפרי×Ļה כבר היה ה×Ēינוק בסכנ×Ē חיים, ואילו היה ×ĸובר ׊ם אדם מן השורה, היה מחויב לפרו×Ĩ א×Ē המכוני×Ē כדי לה×Ļילו. נמ×Ļא ׊מ×ĸשה ה"נזק" היה למ×ĸשה ה×Ļ×ĸד הראשון וההכרחי בה×Ļל×Ē הנפש, ו×ĸל כן אין כאן חיוב ממוני.
×ĸם זא×Ē, בשאל×Ē החיוב בדיני שמים (×ĸל המחשבה הפסולה), מביא הרב זילברשטיין א×Ē דברי שו"×Ē מקור חיים 30 הנוטה לחייב, ומביא לכך ׊×Ēי ראיו×Ē:
א.
כשם שמי ׊נ×Ēכוון לאכול חזיר ואכל טלה ×Ļריך כפרה ×ĸל מחשב×Ēו, כך גם הגנב ׊נ×Ēכוון להזיק ורק במקרה הו×ĸיל - חייב בדיני שמים.
ב. האמירה "הֲ×Ēַחַ×Ē אֱלֹקִים אָנִי" מוכיחה כי יוס×Ŗ לא יכל לדון ולה×ĸניש א×Ē אחיו, כי י×Ļאה לו טובה מהמכירה, אך במישור האלקי - ×ĸדיין היו חייבים.

ב×ĸל "מקור חיים" שלח א×Ē ×Ēשוב×Ēו לגר"׊ כהן, והלה השיב לו:
"מה שהביא ראיה, מנ×Ēכוון לאכול בשר חזיר, ו×ĸלה בידו בשר טלה, ׊×Ļריך סליחה וכפרה, יש לחלק בין מזיק לשאר איסורים, שבמזיק ה×ĸיקר אם היה לו היזק לחבירו או לא, ואם אין לחבירו היזק, י×Ēכן ׊א×Ŗ בידי שמים יהיה פטור, וראיה לזה מבבא קמא (נו ×ĸ"א), ׊אם שויה לקמ×Ē חבירו טמון באש, א×Ŗ שמכוון לטובה, מכל מקום כיון ׊×ĸל ידי זה גרם הפסד לחבירו, חייב בדיני שמים. הרי שלא משגיחין בכוונ×Ēו, אלא ה×ĸיקר ×Ēליא אם גרם הפסד לחבירו או לא.
ומה שהביא מיוס×Ŗ, קשה: הג×ĸ ×ĸ×Ļמך, אם אדם גנב נפ׊ ומכרו וה×Ēרו בו לחנק, ו×ĸד שבאו ×ĸדים לבי×Ē דין לה×ĸיד ×ĸליו, ×ĸלה האיש לגדולה ×ĸל ידי המכירה, והיה המכירה לטוב×Ēו, הכי י×ĸלה ×ĸל ד×ĸ×Ēך שבי×Ē דין יפטרו או×Ēו מחיוב מי×Ēה?! ומה שהיה הדבר לטובה, אינו שייך להם, דאפילו ×ĸשה ×Ēשובה, בי×Ē דין של מטה אינו מוחלים, אלא שיוס×Ŗ אמר להם, שאני איני רו×Ļה להנקם מכם, כיון שי×Ļא לי טובה מזה, אלא בדיני שמים א×Ēם ×ĸדיין חייבים כפרה".

לדברי הגר"׊ כהן, בי×Ē דין מ×ĸנישים ×ĸל המ×ĸשה כפי שהיה בש×ĸ×Ē ×ĸשיי×Ēו, ללא ק׊ר ל×Ēו×Ļאו×Ē חיוביו×Ē ×ĸ×Ēידיו×Ē. לכן, הגנב ×ĸדיין זקוק לכפרה בדיני שמים, שכן בש×ĸ×Ē המ×ĸשה כוונ×Ēו הי×Ēה לר×ĸה, ואין ה×Ēו×Ļאה הטובה מוחק×Ē א×Ē האחריו×Ē המוסרי×Ē ×ĸל הר×Ļון להזיק.
ל×ĸומ×Ēו, לפי "אור החיים" וה"כלי חמדה", הגנב פטור א×Ŗ מדיני שמים, שכן בסופו של דבר לא נגרם שום נזק אלא רק טוב. ולפי ה"בי×Ē י×Ļחק", הגנב פטור כי ×ĸל×Ēה בידו מ×Ļוה רבה של ה×Ļל×Ē נפ׊, הגובר×Ē ×ĸל המחשבה הר×ĸה.

מדו×ĸ רבי ×ĸקיבא בכה
הגמרא בקידושין 31 מביאה בריי×Ēא הלומד×Ē מפסוק מפורש, ב×ĸנין אישה שב×ĸלה הפר א×Ē נדריה, ׊א×Ŗ מי שה×Ēכוון במ×ĸשיו ל×ĸבירה ×Ļריך כפרה, אפילו אם בפו×ĸל לא ×ĸשה מ×ĸשה ×ĸבירה, וזו לשון הגמרא:
"'אישה הפרם וה' יסלח לה' (במדבר ל, יג) - במה הכ×Ēוב מדבר? באישה שנדרה בנזיר ושמ×ĸ ב×ĸלה והפר לה, והיא לא יד×ĸה שהפר לה ב×ĸלה, והי×Ēה שו×Ēה יין ומטמאה למ×Ēים".

הכ×Ēוב מלמד, אם כן, שהאישה ×Ļריכה כפרה הואיל ו×ĸ׊×Ēה מ×ĸשים בכוונ×Ē איסור, א×Ŗ ×ĸל פי שבאמ×Ē לא היו מ×ĸשי איסור. ממשיכה הבריי×Ēא ומספר×Ē:
"רבי ×ĸקיבא, כי הוה מטי להאי פסוקא הוה בכי, אמר: ומה מי ׊נ×Ēכוין לאכול בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר טלה, אמרה ×Ēורה: ×Ļריכה כפרה וסליחה, מי ׊נ×Ēכוין לאכול בשר חזיר ו×ĸלה בידו בשר חזיר - ×ĸל אח×Ē כמה וכמה!".

מדו×ĸ בכה רבי ×ĸקיבא דווקא לנוכח פסוקים אלו? ×ĸל שאלה זו משיבים רבו×Ēינו האחרונים ×Ēשובו×Ē שונו×Ē, ובהן שלוש ה×Ēשובו×Ē הבאו×Ē:
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק 32 , ב×ĸל המשך חכמה" 33 מבאר, כי בכיו של רבי ×ĸקיבא נב×ĸ מכך שהדברים נג×ĸו לקורו×Ē חייו, שכן רבי ×ĸקיבא חווה ×ĸל בשרו א×Ē הפ×ĸר שבין 'מחשבה' ל'מ×ĸשה', וכה דבריו:
"זה איר×ĸ לו כד הוה מ×Ēלו×Ļ×Ĩ ב×ĸוברי ×ĸבירה. יומא חד אידמי ליה שטן כאי×Ē×Ēא בריש דיקלא; נקטיה לדקלא וקסליק ואזיל. כי מטא לפלגיה דדיקלא - שבקיה. אמר: אי לאו דמכרזי ברקי×ĸא: 'היזהרו ברבי ×ĸקיבא ו×Ēור×Ēו', שוי×Ēיה לדמך ×Ēר×Ēי מ×ĸי.
כיו×Ļא בזה א×Ēה אומר: 'ולא יד×ĸ ואשם ונשא ×ĸונו' (ויקרא ה, יז). כשהיה רבי ×ĸקיבא מגי×ĸ לפסוק זה היה בוכה: ומה מי ׊נ×Ēכוון לאכול שומן ו×ĸלה בידו חלב, אמרה ×Ēורה: 'ולא יד×ĸ ואשם ונשא ×ĸונו', מי ׊נ×Ēכוון לאכול חלב ו×ĸלה בידו חלב - ×ĸל אח×Ē כמה וכמה!
גם זה איר×ĸ לו ב×ĸובדא דמסכ×Ē שמחו×Ē, שקבר מ×Ē מ×Ļוה שלא במקומו, י×ĸוין ׊ם, דאמר: מה אני ׊נ×Ēכוונ×Ēי לזכו×Ē [ונ×Ēחייב×Ēי], מי ׊נ×Ēכוון לחוב - ×ĸל אח×Ē כמה וכמה".

הגמרא בקידושין 34 מספר×Ē כי פ×ĸם ה×Ēגרה רבי ×ĸקיבא בי×Ļר ה×ĸריו×Ē, ונדמה לו השטן כאישה בראש הדקל. הוא החל לטפס ל×ĸברה, ורק בנס ני×Ļל מחטא. במקרה זה, מחשב×Ēו הי×Ēה ר×ĸה, אך המ×ĸשה נבלם.
במקרה אחר, הנזכר במסכ×Ē שמחו×Ē 35 , ×ĸץק רבי ×ĸקיבא בקבור×Ē מ×Ē מ×Ļוה, אך ה×Ēברר ׊ט×ĸה בהלכה וטלטל א×Ē המ×Ē מחו×Ĩ ל×Ēחומו, ו×ĸל כך אמר: "מה אני ׊נ×Ēכוונ×Ēי לזכו×Ē - × ×Ēחייב×Ēי, מי ׊נ×Ēכוון לחוב - ×ĸל אח×Ē כמה וכמה".
הסבר אחר כ×Ēב רבי חנוך זונדל לוין 36 בפירושו ×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ 37 ×ĸל ה×ĸין י×ĸקב, וזו לשונו:
"ורבי ×ĸקיבא, א×Ŗ שיד×ĸ שורש נ׊מ×Ēו שהיה מגלגול ׊מ×ĸון, היה מ×Ēייאש מן הפור×ĸנו×Ē באשר 'אלקים חשבה לטובה'. אמנם כאשר הגי×ĸ למקרא הזה 'אישה הפרם' - א×Ŗ שלא × ×Ēקלקלה כי ב×ĸלה הפרה, ומחשבה ר×ĸה אין הקב"ה מ×Ļר×Ŗ למ×ĸשה, מכל מקום כיון דש×Ē×Ēה יין הוי כמ×ĸשה, ולכן ×Ļריכה כפרה ×ĸל מחשבה לא טובה. לכן היה בוכה, שיפגי×ĸנו בשלום נ׊מ×Ēו מ׊מ×ĸון ×ĸל מחשב×Ē ׊מ×ĸון, א×Ŗ שבהמ×ĸשה ה×Ļמיח טובה".

כלומר, רבי ×ĸקיבא היה גלגול נ׊מ×Ēו של ׊מ×ĸון בן י×ĸקב, ושמ×ĸון היה הדמו×Ē המרכזי×Ē בחטא מכיר×Ē יוס×Ŗ. רבי ×ĸקיבא יד×ĸ כי ייסורי מי×Ē×Ēו הקשים נו×ĸדו למרק א×Ē חטא המכירה, וקיווה שיוכל להיפטר מן הפור×ĸנו×Ē מכיוון ׊מ×ĸשה המכירה ה×Ļמיח בסופו של דבר טובה גדולה, כמאמר יוס×Ŗ: "אֱלֹקִים חֲשָׁבָהÖŧ לְטֹבָה". אולם, כאשר הגי×ĸ לפסוק ה×ĸוסק באישה שנדרה, הבין שגם כשמ×ĸשה מס×Ēיים בטובה, נדרש×Ē כפרה ×ĸל המחשבה הר×ĸה. ×Ēובנה זו, שחטא המחשבה במכירה ×ĸדיין ×Ēוב×ĸ א×Ē דינו, היא שהביאה או×Ēו לידי בכי.
הסבר שלישי מובא בשל"ה הקדוש 38 לרבי יש×ĸיה הלוי הורובי×Ĩ 39 . וכך כ×Ēב:
"כי רבי ×ĸקיבא היה הגלגול של יוס×Ŗ, ולכך נקרא ×ĸקיבא בן יוס×Ŗ... שבאמ×Ē לא היו רק ×Ē׊×ĸה מגולגלים [מהשבטים שחטאו], רק שהם שי×Ēפו השכינה ×ĸמהם כש×ĸשו החרם, וכביכול כאילו הי×Ēה השכינה ×ĸוזר×Ē במ×ĸשה הזה, וכביכול נ׊מ×Ē רבי ×ĸקיבא הי×Ēה במקום השכינה לסבול, וזה י×Ļ×Ēה נ׊מ×Ēו באחד בשביל ה'אחד'... נמ×Ļא בחינ×Ē יוס×Ŗ הוא השכינה וגלגול רבי ×ĸקיבא... וי×Ļ×Ēה נ׊מ×Ēו באחד ×Ēח×Ē השכינה".

כלומר, רבי ×ĸקיבא הוא גלגול נ׊מ×Ēו של יוס×Ŗ ה×Ļדיק ולא של ׊מ×ĸון, דבר הרמוז בשמו: "×ĸקיבא בן יוס×Ŗ". כשהחליטו האחים למכור א×Ē יוס×Ŗ, הם הטילו חרם ונידוי ×ĸל מי שיגלה לי×ĸקב אביהם א×Ē מ×ĸשה המכירה 40 , ובמ×ĸמד הטל×Ē החרם והנידוי, שי×Ēפו א×Ē הקב"ה ×ĸמהם. ראובן ובנימין לא נכחו במ×ĸמד ויוס×Ŗ נמכר, כך שנו×Ēרו ×Ē׊×ĸה, ומכיוון שחסר להם אחד למנין, ×Ļרפו א×Ē ה' י×Ēברך. נמ×Ļא שגם השכינה הי×Ēה "שו×Ēפה" למ×ĸשה המכירה.
השל"ה הקדוש מבאר כי מי×Ē×Ēו של רבי ×ĸקיבא ×ĸל קידוש השם - שבה י×Ļאה נ׊מ×Ēו במילה 'אחד' - נו×ĸדה לכפר ×ĸל שי×Ēו×Ŗ השכינה (הנקרא×Ē 'אחד') במכיר×Ē יוס×Ŗ. לאור זא×Ē, בכיו של רבי ×ĸקיבא נב×ĸ מהכר×Ē ×Ēפקידו ב×Ēיקון נ׊מ×Ē יוס×Ŗ ולכבוד השכינה. יוס×Ŗ הבין כי האחריו×Ē המוטל×Ē ×ĸל המחשבה, היא כבדה מנשוא, וכי גם כאשר המ×ĸשה מס×Ēיים בטובה ואינו מוביל לאיסור בפו×ĸל, המחשבה הר×ĸה ×ĸדיין ×Ēוב×ĸ×Ē א×Ē ×Ēיקונה.

בק×Ļרה
ה×ĸמקנו בשאלה: האם אדם שה×Ēכוון לב×Ļ×ĸ ×ĸבירה, אך בפו×ĸל י×Ļאה מ×Ēח×Ē ידו ×Ēו×Ļאה חיובי×Ē או מ×Ļוה, זקוק לכפרה?
נקוד×Ē המו×Ļא של דיון זה, היא דברי יוס×Ŗ לאחיו בסו×Ŗ פר׊×Ēנו: "וְאַ×ĒÖŧÖļם חֲשַׁבְ×ĒÖŧÖļם ×ĸָלַי רָ×ĸָה, אֱלֹקִים חֲשָׁבָהÖŧ לְטֹבָה".
אור החיים הקדוש מחדש, כי מכיוון שבסופו של דבר מכיר×Ē יוס×Ŗ הולידה טובה גדולה וה×Ļילה א×Ē האנושו×Ē מחרפ×Ē ר×ĸב, האחים פטורים וזכאים לחלוטין - הן במישור האנושי כלפי יוס×Ŗ והן במישור האלקי. הוא מדמה זא×Ē לאדם שביקש להשקו×Ē א×Ē חברו כוס ר×ĸל ובט×ĸו×Ē השקהו יין, שאינו חייב דבר.
×ĸל דברי "אור החיים" הקדוש קשה מהגמרא בקידושין, הקוב×ĸ×Ē כי אישה שחשבה שהיא נזירה וש×Ē×Ēה יין - ×Ļריכה כפרה גם אם ה×Ēברר שנדרה הופר.
â€ĸ
הכלי חמדה מבחין בין ×ĸבירו×Ē שבין אדם למקום (שבהן גם מחשב×Ē פסול לבדה נחשב×Ē מרידה) ל×ĸבירו×Ē שבין אדם לחברו. במישור החבר×Ēי, אם לא נגרם נזק, אלא להיפך, הופקה ×Ēו×ĸל×Ē - אין חטא.
â€ĸ הבי×Ē י×Ļחק מבחין בין ×Ēו×Ļאה של "דבר רשו×Ē" (כמו בשר טלה במקום חזיר) ל×Ēו×Ļאה של "דבר מ×Ļוה". כוחה של המ×Ļוה (ה×Ļל×Ē חיים) הוא כה גדול ×ĸד שהוא "מבטל" א×Ē המחשבה הר×ĸה המקורי×Ē.
â€ĸ הפרדס יוס×Ŗ כו×Ēב, כי א×Ļל השבטים לא הי×Ēה "מחשבה ר×ĸה" כלל, שכן הם פ×ĸלו כבי×Ē דין שדן א×Ē יוס×Ŗ ×ĸל פי כללי ההלכה (כ"רוד×Ŗ" או כ"×ĸד זומם"). לשיט×Ēו, "ט×ĸו×Ē בדין" אינה מ×Ļריכה כפרה כאשר ה×Ēו×Ļאה המ×ĸשי×Ē היא טובה; אדרבא, ה×Ēו×Ļאה החיובי×Ē ביררה למפר×ĸ כי הט×ĸו×Ē בדין לא הי×Ēה חטא, אלא המ×ĸשה כולו היה בר×Ļון ה'.

מנגד, המהרי"ל דיסקין ורבי יהודה החסיד סוברים, כי ה×Ēו×Ļאה הטובה פוטר×Ē רק מ×ĸונש בידי אדם. אולם כלפי שמים, כיוון שהאדם הו×Ļיא א×Ē מחשב×Ēו הר×ĸה מן הכוח אל הפו×ĸל ובי×Ļ×ĸ מ×ĸשה, הוא חייב ב×Ēשובה ובכפרה. לשיט×Ēם, יוס×Ŗ אמר "ה×Ēח×Ē אלקים אני" כדי להבהיר ׊רק הוא כאדם סולח, אך הדין מול הבורא י×Ēברך ×ĸדיין ×ĸומד.
השלכה מ×ĸשי×Ē: הגאון רבי י×Ļחק זילברשטיין דן במקרה של גנב ׊פר×Ĩ לרכב וב×Ēוכו ×Ēינוק מחוסר הכרה וה×Ļילו. למסקנה, בדיני אדם הוא פטור מלשלם ×ĸל הנזק (כי המ×ĸשה הפך למ×ĸשה ה×Ļלה מחויב), אך בדיני שמים דינו ×Ēלוי במחלוק×Ē הנ"ל: האם ה×Ēו×Ļאה (ה×Ļל×Ē חיים) מוחק×Ē א×Ē המחשבה (גנבה), או שהר×Ļון להר×ĸ מחייב כפרה למרו×Ē הנס שאיר×ĸ.
בח×Ēימ×Ē הדברים, ×ĸמדנו ×ĸל פ׊ר בכיו של רבי ×ĸקיבא למקרא הפסוק "וַה' יִסְלַח לָהÖŧ", המלמד כי גם במקום בו הו×Ēר האיסור - המחשבה ×ĸליו דורש×Ē כפרה:
המשך חכמה מבאר, כי בכי זה נב×ĸ מניסיונו האישי של רבי ×ĸקיבא, שחווה א×Ē המ×Ēח שבין ה'כוונה' ל'מ×ĸשה', הן כאשר ה×Ēכוון ל×ĸבור ×ĸבירה וני×Ļל ממנה בנס, והן כאשר ה×Ēכוון ל×ĸשו×Ē מ×Ļוה וי×Ļאה ×Ēקלה ×Ēח×Ē ידו.
ה×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ מסביר כי רבי ×ĸקיבא, כגלגולו של ׊מ×ĸון בן י×ĸקב, הבין שה×Ēו×Ļאה הטובה של המכירה פטרה א×Ē השבטים במישור האנושי, אך לא מחקה א×Ē ה×Ļורך בכפרה ×ĸל המחשבה הר×ĸה המקורי×Ē. בבכיו הכיר רבי ×ĸקיבא בכך שייסוריו הם המירוק הנדרש ×ĸל או×Ēה כוונה פגומה.
השל"ה הקדוש כו×Ēב, שרבי ×ĸקיבא היה גלגול נ׊מ×Ēו של יוס×Ŗ ולא של ׊מ×ĸון, ומי×Ē×Ēו של רבי ×ĸקיבא ×ĸל קידוש השם, בש×ĸה שי×Ļאה נ׊מ×Ēו ב"אחד", נו×ĸדה לכפר ×ĸל "שי×Ēו×Ŗ השכינה" בחרם המכירה. בכיו של רבי ×ĸקיבא ביטא א×Ē הכר×Ē ×Ēפקידו ב×Ēיקון נ׊מ×Ē יוס×Ŗ וכבוד השכינה. הוא הבין כי האחריו×Ē ×ĸל המחשבה כבדה מנשוא, וכי גם כשהמ×ĸשה מס×Ēיים בטובה – המחשבה הר×ĸה ×ĸדיין ×Ēוב×ĸ×Ē א×Ē ×Ēיקונה.


^ 1.
בראשי×Ē × , טו-יח.^ 2.
בראשי×Ē × , יט-כ.^ 3.
הרב מאיר דן פלו×Ļקי (ב×ĸל "כלי חמדה") (דבורט ואוסטרוב-מזוביי×Ļקה שבפולין), ה×Ēרכ"ו-ה×Ēרפ"ח - מגדולי ה×Ēורה והלמדנים המפורסמים בפולין. נולד ב×ĸיירה קוטנו למשפחה מחסידי קו×Ļק. למד א×Ļל רבי אריה לייב ×Ļינ×Ĩ (המהרא"ל) מפלו×Ļק ורבי מרדכי גימפל יפה, והיה ל×Ēלמידו המובהק של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (ב×ĸל ה"אבני נזר"). כיהן כרב ב×ĸרים דבורט ואוסטרוב-מזוביי×Ļקה, והיה ממייסדי "אגוד×Ē ישראל" וחבר במו×ĸ×Ļ×Ē גדולי ה×Ēורה. בסו×Ŗ ימיו ×ĸבר לוורשה ו×ĸמד בראש "מ×Ēיב×Ēא" המקומי×Ē. נוד×ĸ בבקיאו×Ēו ה×ĸ×Ļומה ובסגנון לימודו המשלב פלפול וחקירה הלכ×Ēי×Ē. חיבר א×Ē סדר×Ē ספרי "כלי חמדה" ×ĸל ה×Ēורה, המנ×Ēחים סוגיו×Ē הלכ×Ēיו×Ē מ×Ēוך הפרשה. כמו כן חיבר א×Ē הספר "שאלו שלום ירושלים" ה×ĸוסק בבירור זיופו של ץפר "בשמים רא׊", וא×Ē "מילואי חמדה" – הגהו×Ē וחידושים ×ĸל ץפר "מנח×Ē חינוך".^ 4.
נזיר כג ×ĸ"א; קידושין פא ×ĸ"ב.^ 5.
כלי חמדה פר׊×Ē ויחי או×Ē ד.^ 6.
רבי דוד שלמה אייבשי×Ĩ (ב×ĸל "לבושי שרד" ו"×ĸרבי נחל") (פולין-×Ļפ×Ē), נולד סביב ׊נ×Ē ה×Ēקט"ו-ה×Ēק×ĸ"ד - מגדולי הפוסקים וממאורי החסידו×Ē בדורו. נולד בפולין למשפחה המיוחס×Ē לב×ĸל ה"כר×Ēי ופל×Ēי" (רבי יהונ×Ēן אייבשי×Ĩ). למד א×Ļל רבי משולם איגרא וא×Ļל רבי ×Ļבי הירש מנדבורנה (ב×ĸל "×Ļמח ד' ל×Ļבי"), וה×Ēקרב למגיד ממזריטש ולרבי לוי י×Ļחק מברדיטשוב. כיהן כרב בקהילו×Ē נאדבורנה וסורוקה, ×ĸד ׊×ĸלה בשנ×Ē ה×Ēקץ"ח לאר×Ĩ ישראל וה×Ēיישב ב×Ļפ×Ē, ׊ם נמנה ×ĸם גדולי חכמי ה×ĸיר ×ĸד פטיר×Ēו. חיבוריו משלבים בקיאו×Ē הלכ×Ēי×Ē ×ĸ×Ļומה ×ĸם מחשבה חסידי×Ē ×ĸמוקה: ספרו "לבושי שרד" ×ĸל השולחן ×ĸרוך הפך לספר יסוד בקרב הפוסקים, וספרו "×ĸרבי נחל" ×ĸל ה×Ēורה נחשב לאחד מספרי המחשבה והדרוש החשובים ב×Ēנו×ĸ×Ē החסידו×Ē. כמו כן חיבר א×Ē שו"×Ē "נאו×Ē דשא" וספר "מגיל×Ē ץ×Ēרים" ×ĸל ×ĸנייני ×Ēפילה.^ 7.
×ĸרבי נחל פר׊×Ē ויחי דרוש ה.^ 8.
רבי י×Ļחק יהודה שמלקיש (פולין), ה×Ēקפ"ז-ה×Ēרץ"ה - מרבני גלי×Ļיה, מגדולי הפוסקים בדורו, רא׊ אב בי×Ē דין לבוב. כבר כילד ה×Ēפרסם בכישרונו×Ēיו הגדולים. רבו המובהק היה הרב י×ĸקב בורנשטיין, ראב"ד לבוב ומחבר שו"×Ē "ישו×ĸו×Ē י×ĸקב". שימש ברבנו×Ē בכמה קהילו×Ē בגלי×Ļיה, בהן פרמישלא, ובשנ×Ē ×Ēרנ"ד מונה לרבה של לבוב (למברג). חיבורו שו"×Ē "בי×Ē י×Ļחק" כולל שישה חלקים וב×Ēשובו×Ēיו ׊ם ×ĸץק גם בחידושי ה×ĸולם המודרני של ×Ēקופ×Ēו: טלגר×Ŗ, טלפון, חשמל קרונו×Ē חשמליו×Ē, וכדומה. מלבד זא×Ē חיבר ספרים בשם "בי×Ē י×Ļחק" ×ĸל ה×Ēורה ו×ĸל המו×ĸדים. ×Ēמך בר×ĸיון ה×Ļיוני והיה בין ששים ושב×ĸה גדולי ×Ēורה מרחבי אירופה שח×Ēמו ×ĸל ה×Ļהר×Ē היסוד של ×Ēנו×ĸ×Ē המזרחי.^ 9.
שו"×Ē בי×Ē י×Ļחק יורה ד×ĸה ח"א סימן ח.^ 10.
מנחו×Ē סד ×ĸ"א.^ 11.
רמב"ם הלכו×Ē שב×Ē ב, טז.^ 12.
ראה מגיד משנה ׊ם, שאפילו לגירס×Ē הראב"ד יש ליישב, שהלכה כרבא משום שהוא אחרון, ולא אמרו אין הלכה כ×Ēלמיד במקום הרב אלא כשנחלקו במשא ומ×Ēן של הלכה בנוכחו×Ē שניהם, ונשאו ונ×Ēנו זה ×ĸם זה, אבל כשהובאה בגמרא מחלוק×Ēם כשני חולקים ץ×Ēם, הלכה כאחרון. ראה רשב"א שב×Ē קמא ×ĸ"א ד"ה והרב.^ 13.
פרי מגדים סימן שכח, ס"ק ח; אור שמח שם.^ 14.
ראה שמיר×Ē שב×Ē כהלכ×Ēה ח"א פרק לב, ה×ĸרה קל, מהדור×Ē ×Ē׊"×ĸ. ובקוב×Ĩ בי×Ē הלל קוב×Ĩ כ ×ĸמודים ×Ļח-קא מובא דיון בדברי הגרש"ז.^ 15.
שו"×Ē בי×Ē י×Ļחק יו"ד ח"א סימן ח.^ 16.
קידושין פא ×ĸ"ב.^ 17.
שו"×Ē דברי י×Ļיב יורה ד×ĸה סימן סז.^ 18.
רבי יקו×Ēיאל יהודה הלברשטאם מ×Ļאנז-קלויזנבורג (ב×ĸל ה"דברי י×Ļיב"), ה×Ēרץ"ה-ה×Ē׊נ"ד - האדמו"ר הראשון של חסידו×Ē ×Ļאנז-קלויזנבורג. נינו של רבי חיים הלברשטאם, ב×ĸל ה"דברי חיים". נוד×ĸ כ×ĸילוי כאשר נבחן ×ĸל הש"ץ בגיל שלוש ×ĸשרה בלבד. באו×Ēה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק. בגיל ×ĸשרים ואח×Ē × ×Ēמנה לרב "הקהילה הספרדי×Ē" (דהיינו חסידי×Ē) בקלויזנבורג ו×ĸמד ׊ם בראש הישיבה. לאחר פליש×Ē גרמניה להונגריה בשנ×Ē ה×Ē׊"ד גויס לשירו×Ē ה×ĸבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, ב×ĸוד א׊×Ēו וילדיו נו×Ēרו בגטו קלויזנבורג. בהמשך גורש ×ĸם משפח×Ēו לאושווי×Ĩ, ׊ם נספו א׊×Ēו ואחד ×ĸ׊ר ילדיו, ונו×Ēר לבדו. לאחר השואה החל בהקמ×Ē מוסדו×Ē ×Ēורה וחינוך בשם "שארי×Ē הפליטה" במחנו×Ē ×ĸקורים, במקסיקו ובניו יורק. כמו כן פ×Ēח באר×Ĩ ישראל ×Ēלמודי ×Ēורה בשם "שארי×Ē הפליטה" ב×Ļפ×Ē, באר שב×ĸ, כפר אז"ר וכפר הני×Ļחון. פ×Ēח ישיבה בויליאמסבורג ו×ĸמד בראשה, וכן במונטריאול. הקים משפחה מחדש ונולדו לו שב×ĸה ילדים. בשנ×Ē ה×Ē׊ט"ו ×ĸלה לאר×Ĩ ישראל והקים א×Ē הקריה החסידי×Ē קריי×Ē ×Ļאנז בנ×Ēניה. כמו כן ייסד א×Ē בי×Ē חולים לניאדו ב×ĸיר ב×ĸקבו×Ē נדר שנדר ב×Ēקופ×Ē השואה, ׊אם יינ×Ļל מה×Ēופ×Ē ינסה ×Ēמיד לה×Ļיל יהודים. מאוחר יו×Ēר חזר לאר×Ļו×Ē הברי×Ē. דיבר רבו×Ē ×ĸל השאיפה לד×ĸ×Ē א×Ē כל הש"ץ, ואמר ׊×ĸיקר החסידו×Ē היא ללמוד גמרא. ×Ēפילו×Ēיו נמשכו ׊×ĸו×Ē ארוכו×Ē, בבכיו×Ē ובה×Ēלהבו×Ē. כ×Ēב ×Ēשובו×Ē רבו×Ē בארב×ĸ×Ē חלקי השולחן ×ĸרוך א׊ר לימים י×Ļאו בספרי שו"×Ē "דברי י×Ļיב" (ז' חלקים). חיבר סדר×Ē ספרים בשם "׊פ×ĸ חיים" - דרושים ודברי ×Ēורה, ו×ĸוד ספרים רבים.^ 19.
בכור שור בראשי×Ē מה, ה.^ 20.
מהרי"ל דיסקין ×ĸל ה×Ēורה בראשי×Ē × , יט.^ 21.
ץפר חסידים ×Ē×Ē×Ē×Ēרכה.^ 22.
ץפר חסידים סימן ×Ē×Ē×Ē×Ē×ĸג.^ 23.
רבי י×ĸקב ריישר (ב×ĸל ה"×ĸיון י×ĸקב") (פראג, גלי×Ļיה וגרמניה), ה×Ēל"ג ב×ĸרך-ה×Ē×Ļ"ג - מגדולי האחרונים, פוסק ומפרש אגדו×Ē חז"ל. נולד בפראג למשפחה של ×Ēלמידי חכמים ונקרא ×ĸל ׊ם ×ĸירו (ריישר – היא ריישא שבגלי×Ļיה, ׊ם כיהן אביו ברבנו×Ē). למד א×Ļל אביו וא×Ļל רבי אהרן ׊מ×ĸון שפירא. כיהן כדיין וראש ישיבה בפראג, ולאחר מכן נקרא לכהן כרב בקהילו×Ē החשובו×Ē אנבך, וורמס ומ×Ĩ. נוד×ĸ בשיט×Ēו הישרה המשלב×Ē פלפול ×ĸם ח×Ēירה להלכה פסוקה. ספרו המפורסם ביו×Ēר הוא "×ĸיון י×ĸקב", פירוש ×ĸמוק ויסודי ×ĸל ה"×ĸין י×ĸקב", שבו הוא מיישב א×Ē קושיו×Ē המפרשים ומוסי×Ŗ נופך למדני לאגדו×Ē חז"ל. כמו כן חיבר א×Ē שו"×Ē "שבו×Ē י×ĸקב" (ג' חלקים), שה×Ēקבל כספר יסוד ב×ĸולם הפסיקה, א×Ē "חוק י×ĸקב" ×ĸל הלכו×Ē פסח, וא×Ē הספר "סול×Ē למנחה" ×ĸל ץפר המ×Ļוו×Ē.^ 24.
פרדס יוס×Ŗ בראשי×Ē × , כ.^ 25.
רבי יוס×Ŗ פ×Ļנובסקי (ב×ĸל ה"פרדס יוס×Ŗ") (פולין), ה×Ēרל"ה-ה×Ē׊"ב - מחכמי פולין המפורסמים בדור שלפני השואה. הש×Ēייך לחסידו×Ē גור. נולד בפאביאני×Ĩ ו×ĸץק במסחר, אך הקדיש א×Ē כל ×ĸי×Ēו×Ēיו ל×Ēורה. חיבורו "פרדס יוס×Ŗ" ×ĸל ה×Ēורה הוא או×Ļר בלום של ליקוטים, פלפולים וחידושים מכל ספרי הראשונים והאחרונים, המסודרים לפי סדר הפסוקים. הספר ה×Ēקבל בחיבה רבה ב×ĸולם הישיבו×Ē בזכו×Ē בקיאו×Ēו המדהימה והיכול×Ē לקשר בין סוגיו×Ē שונו×Ē בש"ץ לבין פשוטי המקרא. רבי יוס×Ŗ נספה בשואה בגטו לודז' בשנ×Ē ×Ē׊"ב.^ 26.
אור החיים בראשי×Ē לז, כ.^ 27.
ספורנו בראשי×Ē לז, יח.^ 28.
בראשי×Ē רבה פד, יז.^ 29.
חשוקי חמד בבא קמא נו ×ĸ"א.^ 30.
שו"×Ē מקור חיים סימן לג.^ 31.
קידושין פא ×ĸ"ב.^ 32.
רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק (ב×ĸל ה"משך חכמה") (וילנא שבליטא), ה×Ēר"ג-ה×Ēרפ"ו - מגדולי הדור האחרונים של יהדו×Ē אירופה המפואר×Ē בדור שלפני השואה. בשנ×Ē ה×Ēרמ"ח × ×Ēמנה לרב בדווינסק (דאוגבפילס שבלטביה) וכיהן בה כארב×ĸים שנה ל×Ļדו של "הרוגא×Ļ'ובר". חיבורו "אור שמח" ×ĸל הרמב"ם נחשב נחשב לספר יסוד ב×ĸולם הישיבו×Ē. ספרו "משך חכמה" ×ĸל ה×Ēורה (ראשי ×Ēיבו×Ē: מאיר שמחה כהן), שי×Ļא לאור לאחר פטיר×Ēו, נחשב לאחד מספרי המחשבה והפרשנו×Ē המקוריים והחשובים. נוד×ĸ בחיב×Ēו ה×ĸמוקה ל×Ļיון וב×Ēמיכ×Ēו הנלהב×Ē בבניין האר×Ĩ, ×Ēוך שהוא רואה בהשגחה שב×Ēהליכי ה×Ēקופה א×Ē ראשי×Ē ×Ļמיח×Ē הגאולה וביטוי מוחשי לפקיד×Ē ה' א×Ē ×ĸמו.^ 33.
משך חכמה במדבר ל, יז.^ 34.
קידושין פא ×ĸ"א.^ 35.
מסכ×Ē שמחו×Ē ד, לד.^ 36.
רבי חנוך זונדל לוין (ב×ĸל ה"×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ") (ביאליסטוק, פולין), נפטר בשנ×Ē ה×Ēרכ"ז - מגדולי מפרשי המדרש והאגדה. נולד בביאליסטוק לאביו רבי יוס×Ŗ. חיבוריו המפורסמים ביו×Ēר הם הפירושים "×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ" (ביאור פשטי ולמדני) ו"×ĸ×Ĩ יוס×Ŗ" (ליקוט דברי המפרשים הקדמונים), המודפסים ×ĸל ה"×ĸין י×ĸקב" ו×ĸל מדרש רבה. מלבד פירושיו ×ĸל האגדה, חיבר גם א×Ē הפירוש "×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ" ×ĸל ה×Ēפילה (בסידור "או×Ļר ה×Ēפילו×Ē"), וכן ביאורים ×ĸל פרקי אבו×Ē והגדה של פסח.^ 37.
×ĸ× ×Ŗ יוס×Ŗ ×ĸל ה×ĸין י×ĸקב קידושין פא ×ĸ"ב.^ 38.
של"ה פר׊×Ē וישב ×Ēורה אור או×Ē ז.^ 39.
רבי יש×ĸיה הלוי הורובי×Ĩ (השל"ה הקדוש) (פראג שב×Ļ'כיה - שימש ברבנו×Ē בפולין, ליטא, גלי×Ļיה, אוסטריה וגרמניה - ישראל), השי"ח-הש"×Ļ - מגדולי רבני אשכנז. נולד בפראג לאביו רבי אברהם הלוי הורובי×Ĩ, ×Ēלמידו של הרמ"א. למד בלובלין א×Ļל רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) והמהר"ם מלובלין, ולאחר מכן שימש ברבנו×Ē וכאב בי×Ē דין ב×ĸרים ובקהילו×Ē רבו×Ē. בסו×Ŗ ימיו החליט ל×ĸלו×Ē לאר×Ĩ ישראל ולחזק א×Ē היישוב היהודי בה. הגי×ĸ לירושלים בשנ×Ē השפ"א, לאחר מכן ×ĸבר ל×Ļפ×Ē ולבסו×Ŗ קב×ĸ א×Ē מושבו ב×ĸיר טבריה, בה נפטר בשנ×Ē הש"×Ļ ובה נטמן בחלק×Ē הרמב"ם ורבי יוחנן בן זכאי ו×Ēלמידיו. כ×Ēב מספר חיבורים. חיבורו ה×ĸיקרי הוא "שני לוחו×Ē הברי×Ē" א׊ר ×ĸל שמו נקרא "השל"ה הקדוש" (של"ה ר"×Ē "שני לוחו×Ē הברי×Ē").^ 40.
ראה ר׊"י בראשי×Ē לז, לג.

undefined

הרב ׊מ×ĸון כהן

רא׊ מוסדו×Ē בי×Ē מוריה באר שב×ĸ
  • זהב טהור - מבי×Ē ומחו×Ĩ
    ×Ēרומה

    זהב טהור - מבי×Ē ומחו×Ĩ

    א×Ē מי נכניס לבי×Ē המדרש

    אדר א ×Ē׊×ĸ"ו
  • "והאלקים ניסה א×Ē אברהם"
    וירא

    "והאלקים ניסה א×Ē אברהם"

    ניסיון ה×ĸקידה - אב לכל הניסיונו×Ē

    חשוון ×Ē׊×ĸ"ה
  • ×ĸבוד×Ē הכוונה ב×Ēפילה
    הכוונה ב×Ēפילה

    ×ĸבוד×Ē הכוונה ב×Ēפילה

    טב×Ē ×Ē׊×ĸ"ח
  • אומנו×Ē החינוך
    בשלח

    אומנו×Ē החינוך

    ההרגל קוב×ĸ א×Ē החינוך בנפש והופך א×Ē המ×Ēחנך לאומן

    שבט ×Ē׊×ĸ"ו
ויחי
ויחי
סרטונים ק×Ļרים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים פופולריים
שי×ĸורים חדשים
שי×ĸורים חדשים

רבנים בבי×Ē המדרש

שי×ĸורים בא×Ēר ישיבה
ניווט מהיר
  • הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
     הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
  • הרב י×ĸקב שפירא
     הרב י×ĸקב שפירא
  • הרב אלי×ĸזר מלמד
     הרב אלי×ĸזר מלמד
  • הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן
     הרב ׊. יוס×Ŗ ויי×Ļן
  • הרב משה ברלינר
     הרב משה ברלינר
  • הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
     הרב הגאון שאול ישראלי ז×Ļ"ל
  • הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
     הרה"ג שמחה קוק ז×Ļ"ל
  • הרב יהודה מלמד
     הרב יהודה מלמד
  • הגאון הרב שלמה גורן ז×Ļ"ל
     הגאון הרב שלמה גורן ז×Ļ"ל
  • הרב מרדכי גרינברג
     הרב מרדכי גרינברג
  • ×Ēיקון הברי×Ē: ×ĸבודה מ×Ēוך שכל
    58 דק'
    מידו×Ē הראי"ה

    ×Ēיקון הברי×Ē: ×ĸבודה מ×Ēוך שכל

    ברי×Ē א' - ב'

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēיקון מיד×Ē הברי×Ē ובמ×ĸבר מפ×ĸולה מ×Ēוך טב×ĸ או חשק רג×ĸי, ל×ĸבודה מושכל×Ē ו×Ēבוני×Ē שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמ×Ē. מודגש כי א×Ŗ שה×Ēיקון דורש מאמ×Ĩ ואיפוק מול החומריו×Ē, הוא מהווה דרגה ×ĸליונה של ×ĸבודה מאהבה המשפי×ĸה ׊פ×ĸ וברכה ×ĸל ה×ĸולם כולו.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ו חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מיד×Ē האבו×Ē וגאול×Ē הבנים
    36 דק'
    חיי שרה

    מיד×Ē האבו×Ē וגאול×Ē הבנים

    שיח×Ē מו×Ļ"׊ פר׊×Ē חיי - שרה

    השי×ĸור ×ĸוסק במדרגו×Ēיהם הרוחניו×Ē של האבו×Ē – מקניין מ×ĸר×Ē המכפלה, דרך לימוד הזכו×Ē המיוחד של י×Ļחק ×ĸל ישראל ו×ĸד לגדול×Ē שיח×Ēם של ×ĸבדי האבו×Ē. מ×Ēוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקו×Ē הטב×ĸי×Ē והפנימי×Ē של האבו×Ē בה' היא השורש והמגמה שאליה ×ĸם ישראל שב ומ×Ē×ĸלה בדור הגאולה.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח חשוון ×Ē׊פ"ז
  • השידוך של י×Ļחק ורבקה
    27 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    השידוך של י×Ļחק ורבקה

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - חיי שרה (×Ēר×ĸ"ח)

    השי×ĸור ×ĸוסק בשידוך י×Ļחק ומסביר כי×Ļד אלי×ĸזר זכה למידו×Ē חסד ואמ×Ē דווקא בזכו×Ē מאבקו ה×ĸיקש לה×Ē× ×Ēק מנגי×ĸו×Ēיו ואינטרסיו האישיים להשיא א×Ē ב×Ēו. ה×Ēגברו×Ē פנימי×Ē זו היא שאיפשרה לו לנ×Ļח א×Ē רמאו×Ēם של ב×Ēואל ולבן ולהו×Ļיא מהם א×Ē רבקה.

    הרב חיים כ×Ĩ | כ"ה חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מנגנוני כוח, כפייה וחירו×Ē הנפש
    46 דק'
    ×Ēורה ומד×ĸ

    מנגנוני כוח, כפייה וחירו×Ē הנפש

    השי×ĸור בוחן א×Ē מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה ה×Ē×Ē-מוד×ĸ×Ē בחברה מול ×Ēפיסו×Ē פילוסופיו×Ē כמו זו של פוקו. כנגדן מו×Ļג×Ē ה×Ēפיסה היהודי×Ē, לפיה האדם אינו יו×Ļר א×Ē ×ĸ×Ļמו מאפס אלא מגלה א×Ē נ׊מ×Ēו האלוקי×Ē הפנימי×Ē וא×Ē יי×ĸודו ב×ĸולם.

    הרב אביחי לבנוני | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • זיכוך המידו×Ē בדרך לדבקו×Ē
    41 דק'
    אורו×Ē הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א

    זיכוך המידו×Ē בדרך לדבקו×Ē

    טהר×Ē הנפש והמידו×Ē י"א - י"ג

    השי×ĸור ×ĸוסק בא×Ēגר המוסרי והרוחני של האדם ב×ĸ×Ē ×ĸליי×Ēו במ×ĸלו×Ē הדבקו×Ē, שבה מ×Ē×ĸ×Ļמו×Ē גם המידו×Ē והחיסרונו×Ē הדורשים זיכוך מ×Ēמיד. מ×Ēוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים והה×Ēמודדו×Ē ×ĸמם אינן ×ĸילה לנפילה או ל×ĸ×Ļבו×Ē, אלא מנו×Ŗ פנימי להמשך ×Ļמיחה, ה×Ē×ĸלו×Ē ו×Ēיקון.

    הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ה חשוון ×Ē׊פ"ז
  • יסודו×Ē וט×ĸמי שבו×ĸו×Ē בדיני ממונו×Ē
    38 דק'
    יסודו×Ē הש"ץ

    יסודו×Ē וט×ĸמי שבו×ĸו×Ē בדיני ממונו×Ē

    פ×Ēיחה ל×ĸנייני שבו×ĸו×Ē

    השי×ĸור ×ĸוסק בסוגי השבו×ĸו×Ē השונים בדיני ממונו×Ē מדאוריי×Ēא ומדרבנן, ומנ×Ēח א×Ē הופ×ĸ×Ēם בסוגיו×Ē המרכזיו×Ē במסכ×Ē בבא מ×Ļי×ĸא. בהמשך לכך, נבחנים ט×ĸמיהן של השבו×ĸו×Ē והשאלה ה×ĸקרוני×Ē האם שבו×ĸה × ×Ēפץ×Ē ככלי ראיי×Ēי מברר או שנו×ĸדה לפייס א×Ē ד×ĸ×Ēו של ב×ĸל הדין.

    הרב דוד ניסים זאגא | כ"ה חשוון ×Ē׊פ"ז
  • סודו×Ē כ×Ēבי החיד"א בספר ×ĸבוד×Ē הקודש
    26 דק'
    ×ĸבוד×Ē הקודש להחיד"א

    סודו×Ē כ×Ēבי החיד"א בספר ×ĸבוד×Ē הקודש

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ēהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחוש×Ŗ כי×Ļד ביטויים שנראו כט×ĸויו×Ē דפוס או שגיאו×Ē כ×Ēיב ה×Ēגלו למ×ĸשה כמלי×Ļו×Ē, רמזים וסודו×Ē ×ĸמוקים. המר×Ļה מדגים באמ×Ļ×ĸו×Ē דוגמאו×Ē מכ×Ēבי יד כי×Ļד גיש×Ēו הייחודי×Ē של החיד"א מדויק×Ē ומכוונ×Ē בכל או×Ē וסימן.

    רבנים שונים
  • איסור כ×Ēוב×Ē ק×ĸק×ĸ
    רביבים

    איסור כ×Ēוב×Ē ק×ĸק×ĸ

    אסור מה×Ēורה לחקוק ב×ĸור או×Ēיו×Ē או ×Ļורו×Ē שיישארו בו ל×Ēמיד | האיסור חל ×ĸל איש ואישה כאחד, ו×ĸל כל מקום בגו×Ŗ | איסור ×ĸשיי×Ē ק×ĸקו×ĸ הוא חוק ׊ט×ĸמו לא × ×Ēפר׊ ב×Ēורה | ×ĸם זא×Ē, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של ×ĸובדי ×ĸבודה זרה | המק×ĸק×ĸ ×ĸל ×ĸורו ×Ļורה קבו×ĸה, מ׊×Ē×ĸבד ל×Ļורה זו ומונ×ĸ מ×ĸ×Ļמו להמשיך ולה×Ēחדש | אחר שהק×ĸקו×ĸ כבר קיים אין איסור בקיום ה×Ēו×Ļאה, ולכן אין חובה מה×Ēורה להסירו | כיום ני×Ēן להסיר א×Ē הק×ĸקו×ĸ באמ×Ļ×ĸו×Ē לייזר, ולכן נכון לה×Ēאמ×Ĩ להסירו, כדי לבטא בכך א×Ē הה×Ē× ×ĸרו×Ē מהחטא

    הרב אלי×ĸזר מלמד | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז
    פרפראו×Ē בפרשה א-×Ē פ"׊

    פרפראו×Ē פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז

    לְפִי ׊Öļׁ×ĸַל יְדÖĩי בְשׂוֹרַ×Ē הָ×ĸֲקÖĩדָה, פָÖŧרְחָה נִ׊ְׁמָ×ĒָהÖŧ מִמÖļÖŧ× Ö¸Öŧה וÖŧמÖĩ×Ēָה. הרי קי"ל שְׁלוÖŧחÖĩי מִ×Ļְוָה אÖĩינָן נִיזÖŧוֹקִין? ואיך מ×Ēה שרה ×ĸל ידי המ×Ļוה. וַיֹÖŧאמְרוÖŧ נִקְרָא לַנַÖŧ×ĸֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אÖļ×Ē פִÖŧיהָ. מה ×Ēלמוד לומר אÖļ×Ē פִÖŧיהָ, הול"ל 'ונשאל או×Ēה'. כי×Ļד נ׊א אברהם א×Ē הגר ב×Ē פר×ĸה שהיא מ×Ļרי×Ē, וישראל אסור במ×Ļרי×Ē.

    רבנים שונים | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • חיבור השכל אל הרגש והיראה
    42 דק'
    ×ĸין אי"ה - הרב משה גנ×Ĩ

    חיבור השכל אל הרגש והיראה

    שב×Ē א, קץ"ט - ק"×ĸ

    השי×ĸור ×ĸוסק ב×Ļורך לחבר א×Ē ההבנה השכלי×Ē והלימוד אל רגש טהור של ירא×Ē שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידי×ĸה חי×Ļוני×Ē בלבד. ב×ĸזר×Ē משלים ומאמרי חז"ל, מודגש×Ē החשיבו×Ē של הקדמ×Ē הכללים, המידו×Ē והקדושה ל×ĸיסוק בפרטים כדי להגי×ĸ לחיים שלמים ומ×Ēוקנים.

    הרב משה גנ×Ĩ | כ"ה חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז – האם מו×Ēר למנו×Ē ׊ר ×ĸרבי באר×Ĩ ישיראל
    1:02
    קול ×Ļופיך - הרב שמואל אליהו

    פר׊×Ē חיי שרה ×Ēשפז – האם מו×Ēר למנו×Ē ׊ר ×ĸרבי באר×Ĩ ישיראל

    הרב שמואל אליהו | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן
    9 דק'
    חיי שרה

    כי×Ļד לבקש בקשה -ארב×ĸה ביקשו שלא כהוגן ושלושה × ×ĸנו כהוגן

    המבקשים אלי×ĸזר ×ĸבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפ×Ēח הגל×ĸדי.

    הרב י×Ļחק בן יוס×Ŗ | חשוון ×Ē׊פ"ז
  • פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל
    49 דק'
    חיי שרה

    פר׊×Ē חיי שרה – נפיל×Ē בני ישמ×ĸאל

    כשהאויב ה×ĸרבי מרים רא׊ בה×Ēנשאו×Ē ×ĸל המדינה היהודי×Ē ו×ĸוד מבפנים זו בדיוק נקוד×Ē המפנה ׊×Ēביא ל×Ļמיחה ישראלי×Ē

    הרב י×Ļחק חי זאגא | חשון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ז
    24 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ז

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ד חשוון ×Ē׊פ"ז
  • הלכו×Ē הבדלה
    45 דק'
    ×Ēפילו×Ē, קידוש וס×ĸודו×Ē

    הלכו×Ē הבדלה

    השי×ĸור ×ĸוסק בשאל×Ē חיוב נשים בהבדלה ובאפשרו×Ē שלהן להבדיל ב×ĸ×Ļמן, ×Ēוך סקיר×Ē מחלוקו×Ē הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכ×Ēיים של "חמר מדינה" וה×Ēנאים שבהם ני×Ēן להש×Ēמ׊ במשקאו×Ē חלופיים ליין ×ĸבור הבדלה.

    הרב משה בר ×Ļיון | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē
    27 דק'
    מאמר שלישי

    מדרג×Ē החסיד וחיבורו לאלוקו×Ē

    מאמר שלישי המשך פסקה י"א

    השי×ĸור ×ĸוסק בהגדר×Ē דמו×Ē ה"חסיד" ×ĸל פי ץפר הכוזרי, כמי שחי א×Ē הנוכחו×Ē האלוקי×Ē בכל ×Ēנו×ĸה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למ×ĸשה – החל מכבוד השכינה, דרך מ×Ļוו×Ē כ×Ļי×Ļי×Ē ו×Ēפילין, ו×ĸד להרבו×Ē בברכו×Ē ובשבחים.

    הרב חיים אביהוא שוור×Ĩ | כ"ב חשוון ×Ē׊פ"ז
  • בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו
    23 דק'
    בכורו×Ē

    בכורו×Ē ד×Ŗ מ"ו

    הרב אלי סטפנסקי | כ"ג חשוון ×Ē׊פ"ז
  • שורשי היראה והחסד במ×Ļוו×Ē המילה
    30 דק'
    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה

    שורשי היראה והחסד במ×Ļוו×Ē המילה

    ׊ם משמואל ×ĸל הפרשה - וירא - חלק ב'

    מ×Ļוו×Ē המילה גורמ×Ē לקבל×Ē השפ×ĸ הרוחני. בה×Ēחל×Ē שנו×Ē האדם בימי הנ×ĸורים האדם ×Ļריך ללכ×Ē ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במיד×Ēו של י×Ļחק. ×ĸל ידי שאברהם מל א×Ē ×ĸ×Ļמו הוא ×ĸשה מ×ĸשה דין, ו×ĸל ידי כך הוא הוליד א×Ē י×Ļחק שהוא מיד×Ē הדין.

    הרב חיים כ×Ĩ | י"ט חשוון ×Ē׊פ"ז
×ĸוד שי×ĸורים
אזור אישי

מ×Ēחברים ×ĸכשיו ל×Ļפיה בשי×ĸורים אחרונים שלך, השאלו×Ē שלך בשאל א×Ē הרב ולהמשך ×Ļפיה בסדרו×Ē שי×ĸורים בדיוק מהרג×ĸ שבו ×ĸזב×Ē או×Ēן.

א×Ē המיד×ĸ הדפס×Ēי באמ×Ļ×ĸו×Ē א×Ēר yeshiva.org.il