ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
מעידן העקבה לעידן הישרות
האזכור הכפול בתורה להחלפת שמו של יעקב מלמד על הדרך החדשה שתיסלל מעתה לעם שיישא את שמו - ישראל.
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפעם הראשונה מתבשר על כך יעקב, לאחר שגבר במאבקו על המלאך: "ויאמר לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל" (בראשית לב, כט).
הפעם השנייה מתרחשת לאחר פרשת שכם, כשיעקב נמצא בבית אל בדרכו אל יצחק אביו, ושם הקב"ה בעצמו אומר ליעקב: "ויאמר לו אלוקים שמך יעקב, לא ייקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, ויקרא את שמו ישראל" (בראשית לה, י). מדוע יש צורך לחזור פעמיים על שינוי זה?
נראה ששתי ההתייחסויות מבטאות שתי זוויות ראייה שונות כלפי החלפת שמו של יעקב, ושתי משמעויות שונות של השם החדש שניתן לו – ישראל. התופעה שלשם אחד ניתנים שני הסברים שונים רווחת בספר בראשית, כגון בשם יצחק (בראשית יז, יט; כא, ו), יששכר (בראשית ל, טז יח) ויוסף (בראשית ל, כג כד), ועל כן אין זה מפתיע שגם לשם ישראל, שעתיד להיות שמו של העם כולו, ישנה יותר ממשמעות אחת.
יעקב עולה לשררה
בסיפור המלאך משמעות השם ישראל מפורשת – "כי שׂריתָ עם אלוקים ועם אנשים ותוכל". משמעות המילה שָׂרִיתָ היא מלשון שררה, כלומר: התגברות ושליטה (כמו בדברי דתן ואבירם למשה "כי תשתרר עלינו גם השתרר"), כפי שהוכח מן המאבק עם המלאך. שם זה עומד בניגוד לשם יעקב, שביטא מציאות הפוכה: "וידו אוחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב" (בראשית כה, כו). מכאן ואילך, יעקב כבר לא יישאר בעמדה הנחותה של מי שאוחז בעקבו של אחר, אלא יגיע לשררה ולשליטה. ואכן, בהמשך הפרשה מתוארת התפנית, בשעה שעשו עזב את ארץ ישראל "וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (בראשית לו, ו). תם עידן העקב ומגיע עידן השררה.
בסיפור השני, לעומת זאת, לא נזכרת סיבה לשינוי השם, אך מודגש יותר שיש בעיה עם השם יעקב, שבגינה צריך לשנות את השם: "שמך יעקב – לא ייקרא שמך עוד יעקב, כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל". נראה שכאן באה לידי ביטוי הבעייתיות שיש בשם יעקב, שאותה כבר זיהה עשו – "הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמיים, את בכורתי לקח והנה עתה לקח ברכתי" (בראשית כז, לו). השורש עק"ב מבטא הליכה בדרכי מרמה והטעיה, כפי שעולה בין היתר מן הפסוק "איש מרעהו הישמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקוב וכל רע רכיל יהלוך" (ירמיהו ט, ג; וראו גם מלכים ב' י, יט).
יעקב נזקק לדרכים נפתלות כדי להשיג את הבכורה ואת הברכה, כפי שהעיד יצחק אביו – "בא אחיך במרמה וייקח ברכתך" (בראשית כז, לה). חז"ל והמפרשים נחלקו בשאלה האם פעל יעקב – בשליחותה של רבקה – כשורה, או שמא לא הייתה הצדקה לרמות את יצחק בנושא. אולם אין חולק על כך שגם אם לא הייתה ברירה ליעקב אלא לנקוט בדרך זו, הרי שבכל מקרה הוא נאלץ לשלם על כך מחיר כבד, בשעה שחי במשך עשרים שנה במחיצת לבן הארמי. הקשר הברור שבין החלפת הבכורה ובין הפעולה שנקט לבן כשהחליף אף הוא בין הבכורה לצעירה תוך שהוא מרמה את יעקב, מהווה מידה כנגד מידה באופן בולט ביותר. גם לאחר מכן לא פסק לבן מדרכיו, כפי שאמר עליו יעקב: "ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים" (בראשית לא, ז).
אולם כעת שב יעקב ארצה וסוגר את המעגל. החלפת השם נעשית דווקא בבית אל, ממש ערב שובו של יעקב חזרה הביתה ליצחק אביו. הקב"ה למעשה מודיע ליעקב שתם עידן העקבה שליוותה אותו במאבקיו עם עשו ועם לבן, ועל כן השם יעקב יוחלף בשם ישראל – שם שמבטא הליכה בדרכי צדק ויושר של הקב"ה, "א ל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא" (דברים לב, ד). מכאן ואילך יעקב מקים עם גדול, כפי שנאמר מיד לאחר מכן ליעקב: "ויאמר לו אלוקים אני א ל שדי פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו", ועל כן יש חשיבות רבה בכך ששמו של העם יבטא שאיפה ללכת בדרכי יושר וצדק. תם עידן העקבה ומגיע עידן הישרות.
משמשים בערבוביה
למרות ההדגשה הכפולה על השינוי מיעקב לישראל, התורה ממשיכה לכנות את ישראל בשם יעקב, ושני השמות משמשים בערבוביה לאורך ספר בראשית בפרט ולאורך התנ"ך בכלל. הדבר מעיד על כך שעדיין לא הגיעה שעת ישראל המלאה, ודרך ארוכה יש עד להקמת ממלכה בארץ ישראל. אולם העם נקרא על שם השאיפה – ישראל, הן מתוך שררה והן מתוך ישרות.
לעילוי נשמת ידידי יעקב דון הי"ד, שהלך בדרכי ישרים עם א לוהים ועם אנשים ונפל בידי בן עוולה בשבוע שעבר במאבק המתמשך על ישיבתנו בארץ ישראל. תנצב"ה
מתוך העיתון .
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א ממשבר התעוררות אל אמונה גדולה
אורות התחיה - פסקה ז'
השיעור עוסק בהתעוררות הלאומית ובתהליך שיבת ציון מתוך כתבי הרב קוק, ומסביר כיצד המשבר הרוחני המתלווה אליה הוא שלב מעבר בונה. דרך התבוננות מעמיקה והרחבת הדעת, עם ישראל נקרא להתעלות מעל אמונה מצומצמת ומפוחדת לעבר עבודת השם שלמה, אמיצה וגדולה בארצו.

מאמרים נוספים בארץ אגדה צרעת דויד - ומלחמתו באדום
בתלמוד הבבלי מסופר שדויד הצטרע ששה חודשים והסנהדרין פירשו ממנו. מדובר בצרעת סמלית והבבלי מרומז לשיטה בירושלמי שדויד נלחם באדום בניגוד לדעת הסנהדרין. הרמב"ן פסק כשיטה זו, אך הרמב"ם דחה אותה.

ויצא זריזות, התחדשות וקידוש השם בעולם
שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
השיעור עוסק בחשיבות גיוס כל כוחות הנפש להתגברות על קשיים רוחניים, תוך לימוד ממידת הזריזות וההתחדשות התמידית של הנמלה על פי תורת הרב חרל"פ. בהמשך, השיעור מציג את משנתו של הרב צבי יהודה קוק על הערך העליון של קידוש השם הלאומי, ומסביר מדוע תלות במיעוט נוכרי בהנהגת המדינה מהווה פגיעה בכבוד ישראל ובמלכות השם.

מדינה וממשלה קידוש השם או ממשלת מיעוט? למה הרב צבי יהודה זעק?
מתוך שיחת מוצ"ש פרשת ויצא
הרב זלמן ברוך מלמד שליט"א בהתייחסות לסוגיה הפוליטית של בחירת בעלי תפקידים והקמת ממשלה בישראל בהישענות על מיעוטים, מתוך נקודת מבט תורנית והיסטורית. הרב מביא את דבריו של הרב צבי יהודה הכהן קוק מתקופת ממשלת המיעוט שלאחר מלחמת יום הכיפורים, ומסביר את תפיסתו שלפיה שלטון יהודי עצמאי שאינו תלוי באחרים הוא יסוד מרכזי בקידוש השם ובכבוד ישראל.

שם משמואל על הפרשה יעקב אבינו ושעבוד ארבע מלכויות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ו)
השיעור עוסק במשנתו של בעל ה"שם משמואל" המבארת את חלום סולם יעקב ואת משמעות הברית שנכרתה עמו, שבמסגרתה קיבל יעקב על עצמו ועל זרעו את תפקיד בירור הטוב ותיקון העולם מתוך שעבוד ארבע המלכויות. דרך הקבלה למדרשים ולספר הזוהר, המרצה מסביר כיצד ההתמודדות של ישראל בגלות – ובפרט צרותיו של יעקב בבית לבן כדוגמה מוקדמת לגלות בבל – מהווה תהליך הכרחי של הפרדת הטוב מהרע וזיקוק הקדושה עד לגאולה השלמה

ויצא יעקב אבינו: בין שמיים לארץ
פרשת ויצא
השיעור עוסק בדמותו הייחודית של יעקב אבינו המשלב בין עולמות הרוח והתורה העליונים לבין עשייה ארצית, כישרון מעשי והתמודדות עם קשיי הגלות. דרך התבוננות בחלום הסולם ובנישואיו לרחל ולאה, מוסבר כיצד שילוב זה מניח את היסודות לבניין עם ישראל ומהווה דגם להתמודדות של האומה לאורך הדורות.

שם משמואל על הפרשה עיקר וטפל בעבודת ה' ובחיי האבות
שם משמואל על הפרשה - ויצא (תרע"ג)
השיעור עוסק בחששו של יעקב אבינו מפני אחיו עשו ומפני הכישוף והטומאה שבבית לבן הארמי. על פי פירוש ה"שם משמואל", ההתמדה והשקיעה המוחלטת בלימוד התורה בבית המדרש של שם ועבר הן אלו שהעניקו ליעקב הגנה רוחנית והתעלות מעל כוחות הטבע והכישוף.

שמונה פרקים לרמב"ם דרך האמצע וחטא אדם הראשון
שיעור 8
השיעור עוסק במשנתו של הרמב"ם לגבי דרך האמצע ובפער שבין "המושכלות" (אמת ושקר אובייקטיביים) לבין "המפורסמות" (טוב ורע יחסיים ומוסריים) בעקבות חטא עץ הדעת. דרך ניתוח פרשת בראשית ומגילת אסתר, מוסבר כיצד החטא יצר את ההבחנה הסובייקטיבית ואת התודעה המוסרית בעולם האנושי.

תורה ומדע חירות אמיתית: בין שיעבוד לצמיחה
השיעור עוסק בהגדרת מושג החירות, ובוחן את ההבדל בין חופש פיזי חיצוני לבין חירות פנימית ותבונית המשחררת את האדם מדחפים, מהתמכרויות וממגבלות החומר. דרך משנתם של הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, מוסבר כי חירות אמיתית אינה מתמצה בניתוק מוחלט מהעבר, אלא בבחירה חופשית להתחבר לתורה ולצמוח מתוך המהות הפנימית של האדם

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א מידת ההשתוות והכבוד הרוחני האמיתי
טהרת הנפש והמידות י"ז - י"ח
השיעור עוסק בהתמודדות עם מידת הגאווה והזלזול באחרים, שלעיתים צומחים דווקא מתוך תחושת גדלות ועלייה רוחנית, וצורך לזכך אותם באמצעות תשובה וענווה. בהמשך נבחנת מידת ההשתוות כדרגה עליונה שבה האדם אינו מושפע משבח או מגנאי חיצוני, וזוכה לכבוד רוחני אמיתי הנובע מערכה הפנימי של התורה והנשמה.

יסודות הש"ס כללי ספקות בהלכות השבת אבידה
השיעור עוסק ביישום כללי הספקות ההלכתיים (כגון "ספק דאורייתא לחומרא", "ספק ממון לקולא", חזקה ורוב) בהקשר של מצוות השבת אבידה. במהלך הדיון נבחנת השאלה העקרונית והמחלוקת בין הראשונים (הרא"ש מול הרמב"ם) האם מצוות השבת אבידה מוגדרת כדין איסור והיתר או כדין ממונות, וכיצד הגדרה זו מכריעה במקרים של ספק בבעלות או בייאוש.

רביבים ספר חדש: תורה, עם וארץ
בחסדי ה' יצא לאור במסגרת 'פניני הלכה' ספרי החדש 'תורה עם וארץ' | נוכחתי לדעת שאצל רבים הדרכת התורה בעניינים של תלמוד תורה, עבודה, מדע, יישוב הארץ וצבא - אינה מבוררת ומבוססת כראוי | אחר פגישה עם רבנים בארצות הברית גמלה בליבי ההחלטה ליצור את הספר | זאת כדי לבאר את ההשקפה השלמה של התורה על החיים | מגמת ספר זה לבאר שהתורה היא חיינו ואורך ימינו, וממנה שורה ברכה לחיי ישראל בארצו, ומתוך כך תימשך ברכה לתיקון העולם כולו

ויצא מסע הנשמה: תפילה, תורה ושליחות
פרשת ויצא
השיעור מתחקה אחר מסעו של יעקב אבינו מבאר שבע לחרן כמשל לירידתה של כל נשמה לעולם הזה ולשליחותה לבנות את "בית ישראל". דרך סיפור חלום יעקב והמפגש עם "המקום", מוסבר כיצד ההתעצמות בתפילה ובלימוד התורה מעניקה לאדם כוח רוחני להפוך את המציאות החומרית למשכן להשראת השכינה.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת ויצא תשפז
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. מה הטעם שבפסוק זה נכתב ג' פעמים אֲחִי אִמּוֹ. האם באמת הסכים יעקב לעבוד עבור רחל בפעם הראשונה והשניה בשווה? שבע שנים מלאות פעמיים. מה הטעם שלאה לא הודתה לקב"ה בג' לידות הראשונות עד לידת יהודה. מה הטעם לכתיבת שתי אותיות שי"ן בשם יִשָּׂשכָר בעוד שהוגים רק אחת.










