ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב חרל"פ
הרב יעקב משה חרל"פ נולד בשנת תרמ"ב בירושלים לרב זבולון ומרים. אביו שימש כדיין בבית הדין של מהרי"ל דיסקין.
בצעירותו למד בתלמוד תורה 'עץ חיים'. בשנת תרנ"ו החל ללמוד תורה אצל אביו ואצל הרב יהושע צבי מיכל שפירא, מקובל וחסיד שנהג בתעניות וסיגופים, וגם את תלמידיו חינך בדרך זו. כבר בצעירותו כיהן כר"מ בישיבת 'עץ חיים'.
לקראת חג השבועות תרס"ד (1904) ירד הרב חרל"פ ליפו כמצוות רופאיו לטבול בים. בחג, שחל ביום השישי, התפלל בבית הכנסת 'שערי תורה', וכאשר שמע כיצד הרב קוק, שהגיע לפני כמה ימים ארצה, אומר 'אקדמות' לפני הקהל ברטט ובכייה, הזדעזע עד יסוד נפשו. הרגיש שכולו אחוז שלהבת-י'ה, כל גשמיותו מתנדפת והולכת ונשמתו, שהתקשרה בנשמת הרב, מתנשאת ברום עולמות עליונים. מאותה שעה ואילך דבק בראי"ה קוק באהבה עזה.
הרב חרל"פ הפך בהדרגה לתלמידו ולחסידו המובהק של הראי"ה קוק, ופנה לדרך עבודת השם מתוך אהבה ושמחה ומתוך אהבת ישראל גדולה. הרב חרל"פ סבר כרבו כי כל איש מישראל, גם אם חטא, קשור בנשמתו הפנימית אל הטוב. אדם מישראל תמיד זכאי הוא. עוד טען, שהנקודה העיקרית היא ארץ ישראל, ומבלי להיאחז בה אין שום השפעה של קדושה בעולם.
בגיל 26 התמנה לרב שכונת שערי חסד בירושלים.
בתקופה שבה רבו מאבקי הקנאים נגד הרב קוק, הגיע הרב חרל"פ לחופתו של חתן שהיה אחד מהקנאים שתקפוהו לא אחת על קשריו ההדוקים עם הראי"ה קוק. משהבחין החתן בכניסתו של הרב לאולם, פלט מפיו ביידיש: "אם הוא כאן - אז אני הולך!".
שמע זאת הרב חיים לייב אוירבך, ראש ישיבת המקובלים 'שער השמים', ואמר בתוקף: "אבל מיד!". הבין החתן את חומרת יחסו של הרב אוירבך לדבריו והשתתק.
למרות חילוקי ההשקפות והדעות, האווירה בשכונת שערי חסד הייתה של אחוות אחים.
ובכל זאת, לא מצאו חן בעיני חלק מקנאי ירושלים קשריו המיוחדים של רב השכונה עם הרב קוק.
בוקר אחד הגיעו אל השכונה כמה קנאים וביזו את הרב חרל"פ לעיני כול. כאשר ר' יחיאל ורקר, תושב השכונה, נכנס לביתו, נבהלה אשתו ושאלה מדוע הוא חיוור כסיד. הוא סיפר לה על כך שהגיעו קנאים מחוץ לשכונה ופגעו ברבי יעקב משה, רב השכונה, ואמר שהוא מרגיש צורך להיות עמו בשעה קשה זו. כאשר נכנס לבית הרב חרל"פ, ראה אותו בחדר לימודו שבכניסה, כשהוא נשען על ארון הספרים, ידיו פשוטות קדימה וראשו מונח על הספרים.
המחזה היה מחריד. הרב עמד ובכה בכי נוראי, עד שהספרים ממש נרטבו מדמעותיו. ר' יחיאל כחכח בגרונו כדי שהרב ישים לב אליו, אבל מפני שהרב היה שקוע לגמרי בתפילתו, לא הרגיש בו כלל והמשיך בבכיו המר. החל ר' יחיאל להקשיב לתפילת הרב ולתדהמתו שמע מילים אלו יוצאות מפיו: "ריבונו של עולם, סלח להם! אנשים אלו שמבזים אותי אינם אשמים, הם מתכוונים לשם שמיים, וודאי לא מתכוונים לרעתי. הם פשוט שבויים בדעה כוזבת עליי ועל דרכיי. אני מתפלל לפניך שחס ושלום אף אחד מהם לא ייענש, אלא שעוונותיי גרמו לדבר לקרות... ריבונו של עולם, סלח להם! מחל להם! אל תפגע בהם! עוונותיי גרמו לכך ולא בהם האשם..."
סב ר' יחיאל חרש על עקביו, שב לביתו, ומאותו יום הפך לחסיד גדול של הרב חרל"פ. בהיותו בעל דפוס 'העברי', הוציא לאור את חוברות הרב ואף היה מהיחידים שחיכו בכל ליל שבת כדי לומר "ויכולו" בתום תפילתו הארוכה.
בעת פטירתו של הרב חרל"פ, בז' בכסלו תשי"ב, באו גדולי הדור ותלמידיו ומוקיריו הרבים. ואפילו אותם קנאים שהציקו לו עקב קשריו העמוקים עם הראי"ה קוק, באו לחלוק לו כבוד אחרון ולהשתתף בלווייתו ואף לבקש ממנו סליחה ומחילה.
אחד מהם היה הקנאי הידוע ר' עמרם בלוי, מראשי נטורי קרתא. כאשר נשאל ר' עמרם בלוי "כיצד קרה שקנאי כמוך ישתתף בלוויה של תלמידו הגדול של הרב קוק?!", ענה: "קודם כול, בצעירותי זכיתי ללמוד אצל הרב חרל"פ תורה, ושנית, תלמיד חכם עצום כמוהו, בוודאי שיש חובה ללוותו לבית עולמו".
על פי הספר 'שירת הי"ם' על חיי הרב יעקב משה חרל"פ זצ"ל
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון .
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








