ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
נעה בת בת אל מזל
יש במגילת תענית עשרות חגים, חלק גדול מן הניסים מתקופת החשמונאים. כשהחשמונאים כבשו את חיפה – עשו חג. כשהצילו את היהודים מצרות במקום מסוים, עשו חג. כשניצחו את הצדוקים בוויכוח, עשו כמה ימים של חג. כשהורדוס מת, עשו חג. כשאלכסנדר ינאי מת, עשו חג. יש רשימה ארוכה. למעשה, ביטלו את כל הימים האלה. מישהו אומר על זה בגמרא, שאם היום היינו צריכים לעשות חגים וימי אבל כאלה, אז כל השנה הייתה מלאה או בחגים או בצומות. תמיד יש צרות ויש ניסים. יש דבר כזה כמעט בכל קהילה, בכל העולם היהודי, מקצה לקצה, מטבריה עד אלג'יר, ומאלג'יר ועד רוסיה. בכל מקום היו חגים כאלו, ופה ושם גם ימי אבלות. למשל, אחרי הזמן של חמלניצקי, שהיה חמור מאוד מפני שהיחס של ההרוגים היה כמעט כמו בשואה, תיקנו בכ' בסיוון יום תענית ואבל עם סליחות. בסידורים קדומים עוד אפשר לראות את הסליחות. ביטלו את ציון הימים מפני שבכל דור יש צרות חדשות. אין כוח לזה. זהו הפירוש הפשוט למה שכתוב שכל המועדים בטלים, אך חנוכה ופורים אינם בטלים לעולם.
פעם בדקתי קצת, אני לא מכיר שום דוגמה לפני החשמונאים למלחמה אידיאולוגית. אני מדבר על היסטוריה. היו מלחמות כיבוש, מלחמות על רכוש, מלחמות כאלה ומלחמות אחרות, אבל שתהיה מלחמה סביב לאידיאה? זה היה דבר חדש בעולם. לא היה דבר כזה, משום שבכלל לא הייתה סיבה שיהיה דבר כזה. אצל עובדי עבודה זרה זה לא קורה, ובשום מקום בעולם לא עשו מהומות על זה.
אנטיוכוס, אגב, לא היה רשע. הוא היה פוליטיקאי. הוא נכנס לכל העניין הזה לא מפני שרצה להציק לישראל. בדורות מאוחרים יותר היו אנשים שעשו את זה בכוונה. אנטיוכוס רצה רק לאחד את המדינה מסיבות פוליטיות. היוונים היו מאוד בלחץ של הרומאים, ואנטיוכוס היה בעצמו בן ערובה ברומא. הוא החליט שהכוח של הרומאים נובע מהיותם עם אחד, תרבות אחת. המדינה שלו הייתה מדינה עם כל מיני עמים בעלי שפות ותרבויות רבות. אז הוא החליט שככה זה לא ילך, המדינה שלו תתפורר, וכך באמת היה. הרומאים באו ופירקו אותה לחתיכות. לא מיד, זה לקח זמן. יש לנו חליפת מכתבים בין יהודה המכבי לסנאט של רומא. זו עדות מעניינת.
אנטיוכוס רצה לאחד את המדינה. מה שהוא אמר לעמים אחרים והתקבל פחות או יותר, איכשהו אצל היהודים זה לא הלך. אצלנו היה קוץ כזה, והוא שלח צבא לדכא את המהומות.
בחנוכה לא היה בכלל מרד לאומי. לקח להם דורות עד שהם הכריזו שיש להם מדינה עצמאית. הם לא התכוונו למדינה, הם התכוונו להשאיר לנו את האמונה שלנו, את המנהגים שלנו, את החוקים שלנו. אם השלטון היווני רוצה לגבות מיסים – שיגבה מיסים. אין לנו שום בעיה עם השלטון. כשכל האזור היה בשליטה של הפרסים, היהודים דווקא שיתפו איתם פעולה. לא הייתה להם שום בעיה עם עצם העניין של שלטון זר. זה לא היה מרד לאומי. זה היה מרד רק על הנקודה הזו, על הנקודה הדתית.
קרוב אליך (663)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
140 - 'נפשי בשאלתי' לחנוכה
141 - משהו חדש התחיל
142 - לצאת עם שמחה גדולה
טען עוד
אגב, יהודה המכבי הפסיד אחר כך במלחמה. אחרי חנוכה הוא נהרג במלחמה ואחיו המשיך אותה, זה לקח שנים. בית המקדש נשאר, אבל יהודה המכבי הפסיד בקרבות ואחר כך כל מי שהיו שייכים לצבא שלו ברחו למדבר. הם שוטטו שם עד שהצבא היווני הגדול הלך, ואחר כך הם התארגנו לאט מחדש. חלק מהעניין היה שגם היוונים היו מסוכסכים אחד עם השני, וזה עזר ליהודים להתגבר. אבל לא היה להם עניין להקים מדינה ולהכריז על עצמאות.
כל המועדים בטלים חוץ מחנוכה ופורים. זה מעניין, על פורים כתוב "ולא יעבור", זה כתוב בתנ"ך. אבל על חנוכה לא כתוב דבר כזה, ואף על פי כן אומרים זאת, מדוע? כי בחנוכה התרחש משהו שלא היה לפניו.
יש אנשים שנשארים ביהדותם מפני שמעשה אבותיהם בידיהם. זה המנהג שלו, ככה הוא גדל בבית, וכל זמן שזה לא יותר מדי גרוע, אז הוא מחזיק בזה. למה לא? אבל מה, כל זמן שאין לחץ העניין הזה לא עומד למבחן. הנקודה של "ומלכותו ברצון קיבלו עליהם", אנחנו מקבלים את יהדותנו לא רק כשיש ברירה, אלא גם כשזה נעשה בלתי אפשרי להישאר ביהדות, לא רק באופן פסיבי להתחבא באיזשהו מקום, אלא שצריך למסור את הנפש בפועל, זה דבר שבישראל הוא הצהרה חדשה. למעשה, מאז מתן תורה, לא הייתה הצהרה, שאנחנו מצהירים שאנחנו רוצים להיות יהודים, שזה לא עניין שבא בדרך אגב אלא שאנחנו ממש רוצים אותו. וזה בעצם, במילים אחרות, היסוד של הקיום שלנו.
אי אפשר לבטל את חנוכה משום שהוא הבסיס של המשך הקיום של משך הדורות. לכן הוא נשאר ומהסיבה הזו אומרים עליו הלל, מה שבפורים לא עושים. במובן מסוים בפורים הייתה צרה גדולה ליהודים והיהודים יצאו מהצרה, אבל זה לא היה שינוי במהות.
מתי אומרים הלל שלם? חוץ משלושת הרגלים, לא אומרים. מה שנקרא "חצי הלל" זה סוג של מנהג, מעין הלל, אצל הספרדים לא מברכים עליו משום שזה רק מנהג, זאת לא מצווה. אבל בחנוכה אומרים הלל שלם ומברכים על ההלל. למה? משום שבאופן פנימי זה חג גדול. בצד החיצוני, כמה מלחמות היו ליהודים? היו מלחמות לפני, מלחמות אחרי, מלחמות שהפסדנו ומלחמות שניצחנו. מהתנ"ך והלאה היו הרבה מלחמות והרבה ניצחונות, ולא עשו שום חג. עצם הניצחון איננו סיבה לחג אבל בחנוכה באו פנים חדשות.
נראה שמהתחלה תיקנו אותו כחג גדול. יכול להיות שבזמן החשמונאים הוא היה חג גדול יותר. יש עוד קהילות שבהן אנשים לא עושים מלאכה ממש ביום הראשון והאחרון של חנוכה, ויש מקומות שבהם נשים לא עושות מלאכה בחנוכה.
אגב, עד זמן די מאוחר, המלכים החשמונאים אפילו לא קראו לעצמם מלכים, לפחות לא בתוך עם ישראל. השושנה הייתה כנראה הסמל של החשמונאים, משום שהיא מופיעה על המון מטבעות, כמו, להבדיל, הסמל הלאומי של צרפת, אותו הציור בדיוק מופיע גם אצלם.
במטבעות הללו כתוב למטה בעברית, למשל על יוחנן הורקנוס כתוב "יוחנן כהן גדול בחבר היהודים". חבר היהודים היה כנראה כמו הפרלמנט שלהם. כמו שהיה במשך שלוש מאות שנה קודם, אצל הפרסים, הכהן הגדול היה המושל בפועל. אבל בכל זאת, הוא אפילו לא חשב להיות מלך, היה חבר היהודים, והיה יוחנן הכהן הגדול, וזהו.
מזמן מסוים והלאה, בצד השני של המטבע היה כתוב גם את השם היווני שלו והוא מצוין בתור מלך ולא בתור כהן גדול, וגם חבר היהודים לא מוזכר שם כלל. היו שני צדדים שונים למטבע. ישנם מטבעות כאלה אפילו מתקופת אלכסנדר ינאי. מצד אחד כתוב "יונתן כהן גדול בחבר היהודים", שמו היה יונתן, ינאי זה קיצור של יונתן. ובצד השני כתוב אלכסנדר בסלאוס - המלך אלכסנדר.
למרות שלחכמים היו הרבה תרעומות על החשמונאים המאוחרים והיו הרבה קטטות שנגמרו לא פעם בשפיכות דמים. אלכסנדר ינאי שלח צבא של שכירים להרוג יהודים. החכמים ברחו ממנו והתחבאו. אז היה חשבון עם אלכסנדר ינאי. גם עם יוחנן הורקנוס היה חשבון. אבל מעולם לא אמרו שבגלל שהצאצאים של החשמונאים הם אנשים שרחוקים מלהיות צדיקים אז אנחנו נגיד שחנוכה זה לא חג. זה לא עניין של אדם יחיד, זה עניין של עם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
