ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
"הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים: הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי".
נתברך שבט יהודה ועימו נתברכו כל עם ישראל, להיות "גור אריה". גור זהו כוח הנעורים ואריה זהו כוח הבגרות והזיקנה. מסוגלים אנו להיות בעת ובעונה אחת גם גור וגם אריה.
יש בזיקנה מה שאין בנערות, ויש בנערות מה שאין בזיקנה לטוב ורע.
הזיקנה מביאה איתה מחד, ניסיון חיים, ריאליזם, סבלנות ויכולת עמידה אל מול שינויים רבים המתרחשים סביבנו. אולם, מאידך, עלולה להביא עימה גם עייפות, פסיביות וקבעון מחשבתי.
הנערות מביאה עימה מחד, העזה, יכולת התחדשות ולקיחת אחריות, אולם מאידך, עלולה לגרום לדמיונות, ולהליכה שולל אחרי רעיונות שלא נוסו ולא הוכחו כמביאים תועלת. היא יכולה לגרום לרצון להגיע לתוצאה בכל מחיר, גם במחיר התעלמות מ"נורות אדומות" הנדלקות בדרך.
היו דורות בהם התגלו בעם ישראל, בעיקר כוחות הנעורים, והיו דורות שדווקא כוח הזיקנה הוא שהעמיד את האומה וקיים אותה. בדורות בהם עשה עם ישראל מהפך היסטורי, כוחות הנעורים הם אלו שהובילו אותו. כך בימי יהושע , דוד המלך, עזרא ונחמיה ורבי עקיבא, ואילו כוח הזיקנה, קיים אותנו בעיקר בדורות בהם היינו צריכים לבסס ולחזק את המהפכים שנעשו בדורות שעברו. בגלות, למשל, הכוח העיקרי שקיים אותנו היה כוח הזיקנה ויכולת ההישרדות המופלאה.
ומה איתנו כיום? האם אנו בעיקר זקנים או שמא בעיקר נערים?
בדור שהקים את המדינה, נראה לי, שהתשובה העממית הייתה שכוח הנעורים הוא היה הכוח העיקרי שהביא למהפך. ודאי שהמנוע הנסתר לכל כוחות הנעורים שהתפרצו בהקמת המדינה היה מנוע זקן מאד, אולם הוא היה מאד נסתר.
עתה נראה שהקב"ה מביא אותנו למקום שבו אנו צריכים לשוב ולהתחבר ביתר עוז גם לכוח הזיקנה שבנו. אנו בדור בו לא נוכל לוותר לא על כוח הנעורים ולא על כוח הזיקנה. שני כוחות אלו נמצאים בתוכינו, וזה מה שמקשה על התיפקוד שלנו.
הסכנה, בה אנו נמצאים, נובעת מכך שאנו נמשכים הן לחסרונות שיש בכוח הנעורים, והן לאלו שבכוח הזיקנה. התקווה והבשורה שלנו היא שימוש נכון בשני כוחות אלו.
ההתנתקות נובעת מחד, מעייפות ומפסיביות. לאחר המאמץ הגדול של הקמת המדינה, ושל כוחות הנעורים הגדולים שהניעו מהלך של שינוי ולקיחת אחריות, משתלט עלינו כוח זיקנה שלילי. יש עייפות מהמשך השלמת המהפך בו החלנו בו לפני דור. כל מלחמה וכל פעולת טרור מוסיפות עוד קמט בפנים הלאומיות שלנו. מיוזמה ומנהיגות יש מעבר למצב של הישרדות, ושמירה על הקיים. ומאידך נובעת ההתנתקות, גם מכוח הנעורים הרוצה פתרון עכשיו ומיד. כשהעיקר הוא להגיע לתוצאה מוגדרת בלוח זמנים קבוע מראש, אין שום יכולת להנות מהדרך. אין שום סבלנות ויכולת בדיקה של הדרך. ה"נורות האדומות" נדחות מתוך מצב נפשי מסובך.
התיקון שבידנו לעשות עובר דרך לקיחת הכוחות הנפלאים הנמצאים בנו ושימוש נכון בהם.
כוח הזיקנה אינו חייב להביא עייפות ואי יכולת עשיה. אפשר ללמוד מאברהם אבינו כיצד השתמש בכוח הזיקנה שלו, ככוח דוחף וככוח מחייה. "ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל". על שרה נאמר "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". מסבירים המפרשים ששרה זכתה שכוח הילדות והנערות וכוח הזיקנה התגלו אצלה בצורה כל כך אחדותית שגם בהיותה בת מאה היה בה כוח של גיל שבע וגיל עשרים. אצל שרה זה לא היה רק מטפורה אלא דבר ממשי. מכוח חיוניותה בגיל הזיקנה היא חזרה לימי צעירותה. "אחרי בלותי הייתה לי עדנה".
הזיקנה שבנו תתן לנו כוח עמידה מופלא אל מול כל המאורעות המתרחשים סביבנו. אלפיים שנה אנו מחזיקים בחזון מופלא של נאמנות לארץ, נאמנות לאמונה ובטחון בה', ולא יתכן שנשבר עתה כשאנו עומדים לפני "קו הגמר". אנו יודעים שארץ ישראל שווה את כל הדרך הארוכה בה אנו צועדים.
הדמות הצריכה לעמוד אל מול עינינו, היא דמותו הפילאית של כלב בן יפונה, אשר גם בהיותו זקן ושבע קרבות ממשיך באותה איתניות, ואינו שב מקריאה שקרא בהיותו צעיר: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה". והנה בהיותו בן שמונים וחמש בעמדו לפני כיבוש חברון הוא מצהיר:
"וְעַתָּה הִנֵּה הֶחֱיָה ה' אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר ה' אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אֶל מֹשֶׁה אֲשֶׁר הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם בֶּן חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה: עוֹדֶנִּי הַיּוֹם חָזָק כַּאֲשֶׁר בְּיוֹם שְׁלֹחַ אוֹתִי מֹשֶׁה כְּכֹחִי אָז וּכְכֹחִי עָתָּה לַמִּלְחָמָה וְלָצֵאת וְלָבוֹא:" (יהושע יד, י-יא)
ואף אנו איננו רק 'ממשיכים' מכח הזיקנה שבנו, עלינו לקחת את החיבור הגדול שיש לנו אל העבר ולהמציא מתוכו את כוחות הנעורים שיביאו אותנו להמשך מימוש החזון.
כמו הזקן שראה הרבה בחייו ואינו נבהל או מפחד להיות בעמדת מיעוט. הוא יודע שהזמן יעשה את שלו, ונאמנותו לערכי נצח יוכחו כ'קלף המנצח'. כך גם אנו צריכים לאמץ את ביטחון הזקן בנצח, בדרך וביעד שיכבש שבסופה של הדרך.
כוח הנעורים יטע בנו את האנרגיות להמשך מימוש החזון. נחפש אפיקים חדשים בהם נוכל להביא לידי ביטוי את החזון שלנו. נתחיל כל יום כאילו רק עתה נולד הרעיון והחזון. כלפי חוץ נראה שאותם מאבקים בהם נאבקנו אתמול הם המאבקים של היום ומחר. אולם בהעמקת יתר אין לדמות יום למשנהו. כל יום של המשך מימוש החזון מלמד על חזון גדול יותר הנמצא בקרבנו.
חז"ל אומרים שאדם המתפלל ולא נענה ישוב ויתפלל אפילו מאה ואלף פעמים. האם דומה תפילת האדם כשהוא מתפלל בפעם הראשונה לתפילתו בפעם האלף? אמנם כלפי חוץ היא נראית אותה התפילה, אותם מילים ואותו המקום. אבל בראיה פנימית כל תפילה מקדמת. בתפילה האלף נמצא האדם במקום שונה לגמרי מבתפילה הראשונה. היכולת להתפלל בפעם האלף באה ממקום שונה לגמרי מבתפילה הראשונה. בכדי להתפלל אלף פעמים צריך עומק נפשי במדרגה אחרת לגמרי, מאשר בכדי להתפלל פעם אחת.
גודלו של החזון שלנו הוא הגורם לכך שאנו צריכים לעבור תחנות רבות ומבחנים רבים עד שנשיג אותו. אך תמיד יש לשים לב שלרגע איננו עומדים במקום, אלא כל הזמן מתקדמים. אמנם יש דברים שאנו יכולים לראות במוחש, אולם יותר ממה שאנו יכולים לראות אל מול עינינו, ההתקדמות הינה התקדמות סמויה, סגולית ופנימית.
למרות ובגלל כל העיכובים, כל ההצבעות וכל הספקות אנו ממשיכים ביתר עוז וביתר ודאות. אנו כעם זקן שיש לו עבר של אלפי שנים יכול בשמחה ובאיתנות להמשיך עוד עשרות שנים בכדי להשלים את החזון. וכעם הצעיר ברוחו נמצא את הכשרון להגדיל ולהפיץ את אמונתינו גם בדרכים שעד עתה לא דרכנו בהם. גור אריה יהודה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
