ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
דוד מכניס לספר תהילים מזמורים של אנשים שהבינו את העיקרון הזה. אחד מהם הוא: "מזמור לאסף אלוקים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל קדשך שמו את ירושלים לעיים: נתנו את נבלת עמדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחייתו ארץ" (עט). גם כאן אומרים חז"ל שהיה צריך להיות כתוב "קינה לאסף", ומסבירה הגמרא שאומרים מזמור על שהשליך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ולא מחה את עם ישראל.
דוד למד את הדרך הזאת ממשה רבנו שתמיד האיר כפני חמה. אחד הדברים שחוזר פעמים רבות בפרשיות שובבי"ם הוא ההודעה של ה' למשה כי הוא מכביד את לב פרעה. במקביל, ה' דורש ממשה לעשות על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים. משה יודע שה' פועל דרכו ופועל במקביל דרך לב פרעה. המציאות הזאת נותנת כוח למשה לפעול, וגם מונעת ממנו את הכעס, הייאוש והעצבנות. הוא יכול להיות בשמחה גם כשהמציאות מורכבת כל כך.
מרן הרב אליהו זצוק"ל אמר בערב לפני שחלה, בשביעי של פסח, כי אנחנו צריכים ללמוד את הדרך הזאת ממשה רבינו. שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו). גם בימינו צריך להבין את ההתנהלות של אומות העולם כתוכנית של ה'.
הסכמת האומות – כהסכמת פרעה
הרב חרל"פ כותב כי אחד הדברים המיוחדים שהיו ביציאת מצרים ומתרחשים גם בדורנו הוא הצורך בהסכמת הגויים לגאולה. ביציאת מצרים משה חיכה להסכמת פרעה. גם בימינו היינו צריכים את הסכמת האומות להקמת המדינה. היא ניתנה בוועידת האומות בסן רמו בסיום מלחמת העולם הראשונה (1920).
שם הוחלט כי במקום האימפריה הטורקית יוקמו מדינות ערביות. במקביל נתנו מנהיגי העולם דאז לבריטניה מנדט על עבר הירדן המערבי והמזרחי: "בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת בריטניה פרסמה ביום 2 בנובמבר 1917, ושנתקבלה על ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת ייסוד 'הבית הלאומי' לעם היהודי בארץ ישראל".
אחרי ההחלטה חזרו בהם מנהיגי אומות העולם מהסכמתם הראשונה ולקחו מאיתנו בתחילה את עבר הירדן המזרחי. אחר כך עשו עוד "חלוקה" והחליטו לתת לנו רק חצי מעבר הירדן המערבי. ממש כמו שבמצרים חוזר בו פרעה ורודף אחרי בני ישראל.
הרה"ג צבי יהודה זצוק"ל סיפר כי היה לו ולנזיר צער גדול בהחלטת החלוקה הזאת, שנראית כאילו נסיגה במהלך הגאולה. עד שיצא מפיו ומפי הנזיר: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". הם הבינו שברעה הזאת יש טובה גדולה אף על פי שהיא לא מובנת להם באותה שעה. על כן צריך להודות עליה לאלוקים, כי בוודאי מאת ה' הייתה החלוקה הזאת.
את ההסבר לטוב שבחלוקה אנו קוראים בתורה, "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, כט; דברים ז, כא). אם זאת הסיבה שבגללה ערבים יושבים בארץ ישראל, אנו יודעים את דרך הפתרון. כל עולה שעולה - מסלק אותם מהארץ. כל ילד שנולד – מגרש אותם מהארץ. ואיננו כואבים או מתייאשים כשאנחנו רואים אותם עדיין פה.
את ההסבר לטוב שבחזרה החלקית של הגויים מהבטחתם כתב הרב חרל"פ זצוק"ל בספרו. הוא הסביר כי בשלב שבו האומות מסכימות לגאולתנו, אנחנו קצת משעובדים להם. סוף סוף הכול בהסכמתם. רק כשהם חוזרים בהם ולמרות זאת הגאולה ממשיכה, מתברר לכול שזו גאולת ה'. לכן, רק אחרי שפרעה רודף אחרי בני ישראל נאמר בהם: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".
התהליך הזה, שבו מנהיגי האומות נראים כאילו עצמאיים וחופשיים להחליט וה' מקשה את לבם או נותן להם רוחב לב כלפינו, הוא סוג של משחק. דוגמה למשחק הזה הייתה בקום המדינה, כשמנהיגי הערבים אמרו לערביי ישראל לברוח מארץ ישראל, כדי שהם יוכלו להשמיד בקלות את היהודים שנשארו בה. כמה ברכה הביאה ההחלטה החשובה הזאת.
מיד אחרי הקמת המדינה קיבלה הליגה הערבית החלטה להציף את מדינת ישראל בעולים כדי שתקרוס כלכלית. בבת אחת עלו לארץ מאות אלפי יהודים. בתוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ 650,000 ל 1.3 מיליון תושבים. למזלם, היו הרבה בתים ערביים ריקים. על כל ה"צרות" האלה נאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
