ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ימי השובבי"ם
דוד מכניס לספר תהילים מזמורים של אנשים שהבינו את העיקרון הזה. אחד מהם הוא: "מזמור לאסף אלוקים באו גוים בנחלתך טימאו את היכל קדשך שמו את ירושלים לעיים: נתנו את נבלת עמדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידך לחייתו ארץ" (עט). גם כאן אומרים חז"ל שהיה צריך להיות כתוב "קינה לאסף", ומסבירה הגמרא שאומרים מזמור על שהשליך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים ולא מחה את עם ישראל.
דוד למד את הדרך הזאת ממשה רבנו שתמיד האיר כפני חמה. אחד הדברים שחוזר פעמים רבות בפרשיות שובבי"ם הוא ההודעה של ה' למשה כי הוא מכביד את לב פרעה. במקביל, ה' דורש ממשה לעשות על מנת להוציא את בני ישראל ממצרים. משה יודע שה' פועל דרכו ופועל במקביל דרך לב פרעה. המציאות הזאת נותנת כוח למשה לפעול, וגם מונעת ממנו את הכעס, הייאוש והעצבנות. הוא יכול להיות בשמחה גם כשהמציאות מורכבת כל כך.
מרן הרב אליהו זצוק"ל אמר בערב לפני שחלה, בשביעי של פסח, כי אנחנו צריכים ללמוד את הדרך הזאת ממשה רבינו. שנאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו). גם בימינו צריך להבין את ההתנהלות של אומות העולם כתוכנית של ה'.
הסכמת האומות – כהסכמת פרעה
הרב חרל"פ כותב כי אחד הדברים המיוחדים שהיו ביציאת מצרים ומתרחשים גם בדורנו הוא הצורך בהסכמת הגויים לגאולה. ביציאת מצרים משה חיכה להסכמת פרעה. גם בימינו היינו צריכים את הסכמת האומות להקמת המדינה. היא ניתנה בוועידת האומות בסן רמו בסיום מלחמת העולם הראשונה (1920).
שם הוחלט כי במקום האימפריה הטורקית יוקמו מדינות ערביות. במקביל נתנו מנהיגי העולם דאז לבריטניה מנדט על עבר הירדן המערבי והמזרחי: "בעלת המנדט תהיה אחראית להגשמת ההצהרה שממשלת בריטניה פרסמה ביום 2 בנובמבר 1917, ושנתקבלה על ידי ממשלות ההסכמה האחרות, לטובת ייסוד 'הבית הלאומי' לעם היהודי בארץ ישראל".
אחרי ההחלטה חזרו בהם מנהיגי אומות העולם מהסכמתם הראשונה ולקחו מאיתנו בתחילה את עבר הירדן המזרחי. אחר כך עשו עוד "חלוקה" והחליטו לתת לנו רק חצי מעבר הירדן המערבי. ממש כמו שבמצרים חוזר בו פרעה ורודף אחרי בני ישראל.
הרה"ג צבי יהודה זצוק"ל סיפר כי היה לו ולנזיר צער גדול בהחלטת החלוקה הזאת, שנראית כאילו נסיגה במהלך הגאולה. עד שיצא מפיו ומפי הנזיר: "מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו". הם הבינו שברעה הזאת יש טובה גדולה אף על פי שהיא לא מובנת להם באותה שעה. על כן צריך להודות עליה לאלוקים, כי בוודאי מאת ה' הייתה החלוקה הזאת.
את ההסבר לטוב שבחלוקה אנו קוראים בתורה, "מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ" (שמות כג, כט; דברים ז, כא). אם זאת הסיבה שבגללה ערבים יושבים בארץ ישראל, אנו יודעים את דרך הפתרון. כל עולה שעולה - מסלק אותם מהארץ. כל ילד שנולד – מגרש אותם מהארץ. ואיננו כואבים או מתייאשים כשאנחנו רואים אותם עדיין פה.
את ההסבר לטוב שבחזרה החלקית של הגויים מהבטחתם כתב הרב חרל"פ זצוק"ל בספרו. הוא הסביר כי בשלב שבו האומות מסכימות לגאולתנו, אנחנו קצת משעובדים להם. סוף סוף הכול בהסכמתם. רק כשהם חוזרים בהם ולמרות זאת הגאולה ממשיכה, מתברר לכול שזו גאולת ה'. לכן, רק אחרי שפרעה רודף אחרי בני ישראל נאמר בהם: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה".
התהליך הזה, שבו מנהיגי האומות נראים כאילו עצמאיים וחופשיים להחליט וה' מקשה את לבם או נותן להם רוחב לב כלפינו, הוא סוג של משחק. דוגמה למשחק הזה הייתה בקום המדינה, כשמנהיגי הערבים אמרו לערביי ישראל לברוח מארץ ישראל, כדי שהם יוכלו להשמיד בקלות את היהודים שנשארו בה. כמה ברכה הביאה ההחלטה החשובה הזאת.
מיד אחרי הקמת המדינה קיבלה הליגה הערבית החלטה להציף את מדינת ישראל בעולים כדי שתקרוס כלכלית. בבת אחת עלו לארץ מאות אלפי יהודים. בתוך 18 חודשים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ 650,000 ל 1.3 מיליון תושבים. למזלם, היו הרבה בתים ערביים ריקים. על כל ה"צרות" האלה נאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום".
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











