ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
החסידות הזו, במובן מסוים לא הייתה בנוסח של החסידות ככלל, היא התחילה מ"היהודי הקדוש", המשיכה לרבי בונם מפשיסחה ואחר כך עברה לרבי מקוצק; הם השליכו מאחוריהם את כל מיני מנהגי חסידים – סעודות שיושבים, אוכלים ושרים ביחד, מתפללים ושרים - בקוצק זה לא היה חלק מהעניין. אופן ההתנהגות שיהודי חסיד יושב כל היום ולומד, לא היה לפני כן.
בקוצק, היו אנשים שהאריכו בתפילה שעות על גבי שעות, התחילו להתכונן לתפילה בבוקר והגיעו לשחרית אולי בצהריים או אחר הצהריים. היו אנשים כמו הרי"מ מגור, שהיה בנאדם אקסטטי באופן כללי, שהתפילה שלו הייתה בתנועות, העוויות וצעקות, והיו אנשים אחרים. על הרבי מקוצק בעצמו סיפרו שהיה מתפלל בקיצור, בדממה גמורה, בשקט, לא ראו אותו לא נע ולא זע; אבל אחרי שהיה גומר להתפלל היה לוקח לו חצי שעה־שעה עד שהיה מתחיל להכיר אנשים, זו היתה תפילה מסוג אחר.
אז מה היה שם?
מה שבוודאי היה בקוצק, זו נקודה אחת: מה שאתה עושה צריך להיות אמיתי! וכל השאר לא משנה. אתה לומד כך או אחרת, אתה שר, אתה מסתובב, אתה מאריך בתפילה שמונה שעות או מתפלל רבע שעה – הכל בתנאי שיהיה אמת. הדרישה של האמת היא מעבר לעניין שבנאדם לא משקר, על שקרן פשוט לא מדברים. הכוונה היא לאדם שלומד ומתפלל, והשאלה היא כמה מתוך זה אמת, וכמה זה סוג של העמדת פנים. אני יכול להתפלל ולעשות פרצופים, והפרצופים האלה הם לא פרצופי אמת; אני יכול להיות מנומס ויכול להיות מחוצף ושניהם הם שקר.
האיש הזה שאומר תהילים, אם הוא אומר תהילים באמת – זה בסדר גמור, מאה אחוז בסדר; אם יש איש אחר שיושב כל היום ולומד מהר"ם שיף, זה גם כן בסדר, בתנאי ששניהם יהיו באמת, באמת לאמיתה. כמו שהיו אומרים: "לא לרמות אחרים זה דבר קטן, אבל לא לרמות את עצמו זו בעיה גדולה".
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
168 - האם חייבים לעשות כושר?
169 - התוועדות לכבוד יום ההילולא של הרבי מקוצק
170 - טייסת במרפסת
טען עוד
בודאי לא כל האנשים שהיו שם היו במדרגה הזו, אבל זה היה הלחץ הגדול; ממילא גם האימה הגדולה שהייתה מהרבי מקוצק, הייתה מונחת על הכל. סיפר אחד החסידים: בדרך כלל היה הרבי נעול וסגור בחדר שלו, יום אחד יצא הרבי מחדרו, ראה את החסיד, קרא לו ושאל אותו: "האם פלוני, היה מהחסידים שבאו לכאן"? החסיד השיב בחיוב, הרבי הודה לו ושב לחדרו, והחסיד נפל מתעלף רק מהפגישה.
שאלו את הרבי מקוצק למה הוא יצר דרך כזו, והוא אמר: מתי משה רבינו השתחווה ונפל על פניו? כשהוא ראה "חסד ואמת", הוא ראה עמוד של אמת והשתחווה. הוא אמר: "ראיתי אמת ולא יכולתי לעמוד, זהו זה". החיפוש אחרי האמת, זה היה אופן עבודת ה', "לעבדו באמת".
בנוסף לזה, בקוצק הייתה בקשה אחרת – להיות קיצוני; זה היה קיצוני כדי להיות קיצוני; לא קיצוניות כתוצאה ממצב קיצוני אלא בגלל המקום אליו שואפים להגיע. הוא לא רצה שיהיו לו המוני חסידים, הוא רצה שיהיו לו חסידים שיהיה להם אבנט של קש על מותניהם, על הראש יהיו מכוסים בעלה של כרוב במקום כיפה - אם אין ליהודי כסף אז הוא שם עלה של כרוב לצורך כיפה, וזה מספיק - ושייצאו ליער ויצעקו: "צמאה נפשי לאלוקים". כשאלו סוגי הדרישות, לא אומרים לכולם שיבואו. הוא אמר: "אני רוצה להביא את הדברים עד לקיצוניות הכי גדולה".
הייתי צריך לכתוב שתי שורות לאיזה ספר על הרבי מקוצק - אחד הדברים שכתבתי: "היה איש שהשמים לא היו בשבילו הגבול האחרון", זו הדמות של האיש. מה כבר אפשר לדרוש מאנשים רגילים, אולי אבקש ממך שתלמד עוד חצי שעה גמרא? זה המקסימום שאני יכול לבקש?
אנשים עובדים ועובדים ואני לא רואה שיש גאולת עולם. דברים זזים ככה ככה, זה עולה וזה יורד, מצב של "בעל־בית" נינוח אבל לא באה גאולת עולם; השאלה היא האם זה אוכל אותי? האם זה אוכל אותך למה לא מניחים תפילין בקיבוץ פלוני בארץ? האם זה לא נותן לך לישון בלילה? האם אכפת לך מה שקורה בעולם? אכפת לך שיש מישהו אחד שעדיין לא קרא קריאת־שמע?
הייתי רוצה לדרוש מבנאדם: "אתה צריך ללמוד הרבה תורה, כמה שנכנס, לחזור על זה הרבה ולדעת הרבה, אחר כך אתה צריך להתפלל עד שזה יחדור לך פנימה, אחר כך אתה צריך לדאוג לכבוד עם ישראל – למה שקורה להם בארץ ובחו"ל". אז בנאדם אומר: איך אני לעשות את כל הדברים האלה? הרבי מקוצק כשהוא עמד ודרש מאנשים, הוא לא הסכים שאנשים יהיו ככה סתם. הוא היה בנאדם שרצה להיות קיצוני, הוא רצה מאנשים בדיוק את הענין הזה - תתפלל עד שתתפקע, תלמד עד שלפעמים תתפקע, ותעשה כל מיני מצוות מכל הצדדים. איך אפשר לעשות את זה? לוחצים.
בתמצית, הנוסח של קוצק זה לא סוג של דבר שיש בו הדרכה לחיים: "קמים בבוקר ומניחים תפילין כמנהג קוצק, אוכלים מצה שרויה כמוהם וכיוצא בזה", זה לא עובד ככה. יש נוסח מסוים, הנוסח הזה הוא נוסח שאתה יכול להיות מי שאתה. אתה יכול להיות גבאי בית־הכנסת באיזה מקום, ועולה על דעתך שאתה רוצה לנהוג בתוך בית הכנסת שלך בדרך של קוצק, אז יש שתי אפשרויות: או שישברו לך את הראש, או שכולם יקבלו את מרותך. בין כך ובין כך צריך לנסות את זה.
אדם יכול לעשות הרבה מאוד פשרות בחייו; ויכול להיות שהאיש הזה שעושה כך וכך פשרות בסוף ימות, יקראו לו "הרב הצדיק" ויקברו אותו בקהל גדול, זה לא משנה. מה שמעסיק אותי זה איפה נמצא הקדוש ברוך הוא, ומה הוא אומר? זה לא קל כי זה לא נוח, ברגע שאני חושב מה הקדוש ברוך הוא אומר – אני בצרות...
קוצק איננה הדרך לכולם – בפירוש לא, והיא גם לא נשארה להרבה דורות. זה תם ולא נשלם, כי כל הדרכים לא נשלמו עד הסוף. אבל קוצק היא דרך כזו, שאני מחדד ומחדד ומנסה להביא את הדברים לדקות של קרן אור, למידות של נקודה גיאומטרית. האם אני יכול לעשות את זה? זו שאלה. אבל יכול להיות שיום אחד אקום בבוקר ואחשוב: "אולי ראוי לנסות, אולי רק למשך חצי שעה". שווה, לפחות פעם בחיים, לעשות חצי שעה שכזאת. לחיים!!
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
