ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לעילוי נשמת: (פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
החיים המעשיים בנויים על פי הנוסחא: השתדלות – סייעתא דשמייא. הסיוע האלוקי בא על גבי ההשתדלות האנושית. לולי שהאדם יעשה לעצמו – ה' לא יעשה עבורו: 'לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה'. אם יחשוב האדם מאידך, שכל ההצלחה רק בו היא תלויה – גם פה יש שגיאה. הציר הינו כפול, השתדלות אנושית ואז עזר אלוקי.
והנה, יוסף המשתדל לקדם במשהו את שחרורו מהמאסר שנגזר עליו על לא עוול בכפו – נענש על כך והוא מבלה שנתיים נוספות בכלא המצרי.
כל כך מובלטת הבעייתיות שבהשתדלות יוסף עד כי שחרורו הסתייע במימד על אנושי מסויים - בחלומות: שני החלומות המוזרים של פרעה, הנפתרים על ידי יוסף הנחלץ מהכלא בזכות אותו שר משקים שחלומו המוזר נפתר לו על ידי יוסף הנשכח - משמע, הבלטה של פועל אלוקי, של שליחת חלומות לאדם – דוקא אי השתדלות.
מחד, ניתן הדבר להבנה על יד תשומת הלב למדרגתו של יוסף הצדיק, שמביאה אותו להשתייכות לסוג כזה של הנהגה שאין בו אלא בחינת 'השלך על ה' יהבך', אך מדוע דוקא שילוב של חלומות הוא שמחלצו מכלאו לבסוף?
מבט חטוף לאורך פרשיותיה של תורה בספר בראשית נותן תחושה שהספר כולו מתרחש בעולם 'חלומי'.
בראשית – הספר החלומי
כל הספר מלא חלומות: אבימלך הלוקח את שרה חולם. חזון עתידות זרעו בא אל אברם בעת שתרדמה נפלה עליו. יעקב חולם בצאתו מבית הוריו, 'בעת יחם הצאן' וטרם עזבו את לבן. לבן עצמו חולם בעת רדפו אחרי יעקב. יוסף כמובן וחלומותיו, שר המשקים ושר האופים וחלומותיהם, חלומות פרעה שבפרשתנו, ובסך הכל כ – 50 פעם חוזר השורש ח.ל.מ. בהטיותיו בספר בראשית.
ואכן, יוסף הרואה את אחיו משתחוים לפניו אינו יכול שלא להיזכר בחלומותיו, אלו שנתפשו כיוהרה והשתררות: 'וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבּר בָּר מִמִּצְרָיִם ...וַיָּבאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה ...וַיִּזְכּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם...' וזוהי דוגמא מובהקת לחלומות שהתגשמו בשירות קורות האומה.
הסיבה בשלה יש להחשיב חלומות הינה מפני שלמרות שהחלום קורה 'מעל' רצונו של האדם ובלא יכולת שליטה בו, מכל מקום הוא דבר אישי הקורה בתוכיותו של האדם, בחלקו הרוחני. לכן חלומות עשויים להתגלות כמסרים אלוקיים – והצדיק שחי חיים זכים יכול להיות קשוב לעולמו הפנימי – גם זה הבא אליו בחלום בחזיון לילה, ועם כל הזהירות לגבי נתינת המשקל הנכון, הלא מופרז מדי, ובסוגיות הנכונות, הוא קרוא להתחשב בקול פנימי זה.
בין חמשת חומשי התורה ספר בראשית מבטא את ראשית ההתנוצצות, את תחילת האור הבוקע אל העולם ממרחבי האור האלוקי שמלך בטרם כל יציר נברא, ובמובן מסויים, רק מספר שמות מתחילה להתהוות מציאות משמעותית וממשית בעם ישראל – לכן ספר בראשית כה מרובה בחלומות: אלו החלומות על עולם מתוקן, עתידי, ששב למקורו הקדוש ביושר ובלא סיבוכי המציאות העקלקלה.
כוחו של חלום
מצאנו שספר דניאל בחלקו נסוב סביב חלום, שהפרק האחרון במסכת ברכות עוסק רבות בחלומות, שרבינו הגדול ריה"ל מבסס את נקודת המוצא למסעו של מלך כוזר על החלום, ואפילו בעולמה של ההלכה, ה'מדעים המדוייקים' של היהדות ישנם רשמים לחלומות שהשפיעו על הכרעות הלכתיות (שו"ע או"ח סימן כ"ז בשע"ת ס"ק ח'. שם ל"ד שע"ת ס"ק ג'. שם סימן ר"י שם ס"ק ד'. שם רס"ח באה"ט ס"ק י"ב ובמשנה ברורה שם ס"ק כ"ו).
רבנו הקדוש, מרן הרב זצ"ל, לימדנו על תשומת הלב, על ההקשבה, הנדרשת לעולמו הפנימי של האדם – לעולם המצטייר בחלומותיו:
"ראשית דרכי חיזוק כח הצדק באדם הוא, שירגיל עצמו בהנהגתו שלא לשים לאל את רגשו הפנימי, כי פעמים רבות קול אלוקים הוא הקורא לו מתוך קירות ליבו, לסור מדרך רעה ושלא להחזיק בעוול, ולב האדם מתחיל מתעורר מתוך עצמו אל רוממות ההוד שבתורה ועבודת ה' הטהורה.
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
החלומות עצמם הם המהווים בתורת רבינו את הסולם העולה מן הארציות אל שמי מרומים של הקשבות עליונות, שיסודן בתרגול עדין של ההרמוניה הפנימית, נפשית ורוחנית, בין אדם וחלומותיו, בין ההווה לעתיד, בין המצוי לרצוי – בין 'בראשית' לאחרית.
אם כך באנשים רגילים, כל שכן באבות העולם, וכל שכן בספר ראשית ההתנוצצות, ספר בראשית, הנוגע לא נוגע במציאות, ולמרות זאת הוא המכוון אותה אל מה שמעל ומעבר לצמצומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
