ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
לעילוי נשמת: (פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
החיים המעשיים בנויים על פי הנוסחא: השתדלות – סייעתא דשמייא. הסיוע האלוקי בא על גבי ההשתדלות האנושית. לולי שהאדם יעשה לעצמו – ה' לא יעשה עבורו: 'לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלקֶיךָ בְּכָל מַעֲשֵׂה יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה'. אם יחשוב האדם מאידך, שכל ההצלחה רק בו היא תלויה – גם פה יש שגיאה. הציר הינו כפול, השתדלות אנושית ואז עזר אלוקי.
והנה, יוסף המשתדל לקדם במשהו את שחרורו מהמאסר שנגזר עליו על לא עוול בכפו – נענש על כך והוא מבלה שנתיים נוספות בכלא המצרי.
כל כך מובלטת הבעייתיות שבהשתדלות יוסף עד כי שחרורו הסתייע במימד על אנושי מסויים - בחלומות: שני החלומות המוזרים של פרעה, הנפתרים על ידי יוסף הנחלץ מהכלא בזכות אותו שר משקים שחלומו המוזר נפתר לו על ידי יוסף הנשכח - משמע, הבלטה של פועל אלוקי, של שליחת חלומות לאדם – דוקא אי השתדלות.
מחד, ניתן הדבר להבנה על יד תשומת הלב למדרגתו של יוסף הצדיק, שמביאה אותו להשתייכות לסוג כזה של הנהגה שאין בו אלא בחינת 'השלך על ה' יהבך', אך מדוע דוקא שילוב של חלומות הוא שמחלצו מכלאו לבסוף?
מבט חטוף לאורך פרשיותיה של תורה בספר בראשית נותן תחושה שהספר כולו מתרחש בעולם 'חלומי'.
בראשית – הספר החלומי
כל הספר מלא חלומות: אבימלך הלוקח את שרה חולם. חזון עתידות זרעו בא אל אברם בעת שתרדמה נפלה עליו. יעקב חולם בצאתו מבית הוריו, 'בעת יחם הצאן' וטרם עזבו את לבן. לבן עצמו חולם בעת רדפו אחרי יעקב. יוסף כמובן וחלומותיו, שר המשקים ושר האופים וחלומותיהם, חלומות פרעה שבפרשתנו, ובסך הכל כ – 50 פעם חוזר השורש ח.ל.מ. בהטיותיו בספר בראשית.
ואכן, יוסף הרואה את אחיו משתחוים לפניו אינו יכול שלא להיזכר בחלומותיו, אלו שנתפשו כיוהרה והשתררות: 'וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבּר בָּר מִמִּצְרָיִם ...וַיָּבאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה ...וַיִּזְכּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם...' וזוהי דוגמא מובהקת לחלומות שהתגשמו בשירות קורות האומה.
הסיבה בשלה יש להחשיב חלומות הינה מפני שלמרות שהחלום קורה 'מעל' רצונו של האדם ובלא יכולת שליטה בו, מכל מקום הוא דבר אישי הקורה בתוכיותו של האדם, בחלקו הרוחני. לכן חלומות עשויים להתגלות כמסרים אלוקיים – והצדיק שחי חיים זכים יכול להיות קשוב לעולמו הפנימי – גם זה הבא אליו בחלום בחזיון לילה, ועם כל הזהירות לגבי נתינת המשקל הנכון, הלא מופרז מדי, ובסוגיות הנכונות, הוא קרוא להתחשב בקול פנימי זה.
בין חמשת חומשי התורה ספר בראשית מבטא את ראשית ההתנוצצות, את תחילת האור הבוקע אל העולם ממרחבי האור האלוקי שמלך בטרם כל יציר נברא, ובמובן מסויים, רק מספר שמות מתחילה להתהוות מציאות משמעותית וממשית בעם ישראל – לכן ספר בראשית כה מרובה בחלומות: אלו החלומות על עולם מתוקן, עתידי, ששב למקורו הקדוש ביושר ובלא סיבוכי המציאות העקלקלה.
כוחו של חלום
מצאנו שספר דניאל בחלקו נסוב סביב חלום, שהפרק האחרון במסכת ברכות עוסק רבות בחלומות, שרבינו הגדול ריה"ל מבסס את נקודת המוצא למסעו של מלך כוזר על החלום, ואפילו בעולמה של ההלכה, ה'מדעים המדוייקים' של היהדות ישנם רשמים לחלומות שהשפיעו על הכרעות הלכתיות (שו"ע או"ח סימן כ"ז בשע"ת ס"ק ח'. שם ל"ד שע"ת ס"ק ג'. שם סימן ר"י שם ס"ק ד'. שם רס"ח באה"ט ס"ק י"ב ובמשנה ברורה שם ס"ק כ"ו).
רבנו הקדוש, מרן הרב זצ"ל, לימדנו על תשומת הלב, על ההקשבה, הנדרשת לעולמו הפנימי של האדם – לעולם המצטייר בחלומותיו:
"ראשית דרכי חיזוק כח הצדק באדם הוא, שירגיל עצמו בהנהגתו שלא לשים לאל את רגשו הפנימי, כי פעמים רבות קול אלוקים הוא הקורא לו מתוך קירות ליבו, לסור מדרך רעה ושלא להחזיק בעוול, ולב האדם מתחיל מתעורר מתוך עצמו אל רוממות ההוד שבתורה ועבודת ה' הטהורה.
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
על כן אל ירמוס ברגל גאווה את המיית נפשו הפנימית... ובראותו חלום אין טוב שיתעמר בהמיית נפשו העדינה בת המרומים, כי ההעברה מלפנות אל נפשו תביאהו להשליך אחר גוו גם את רגש הטוב והיושר הפנימי ואז ימוט לו אחד מיסודי המוסר היותר חזקים" ('סדר הטבת חלום' - עולת ראי"ה חלק א' ע' של"ט)
החלומות עצמם הם המהווים בתורת רבינו את הסולם העולה מן הארציות אל שמי מרומים של הקשבות עליונות, שיסודן בתרגול עדין של ההרמוניה הפנימית, נפשית ורוחנית, בין אדם וחלומותיו, בין ההווה לעתיד, בין המצוי לרצוי – בין 'בראשית' לאחרית.
אם כך באנשים רגילים, כל שכן באבות העולם, וכל שכן בספר ראשית ההתנוצצות, ספר בראשית, הנוגע לא נוגע במציאות, ולמרות זאת הוא המכוון אותה אל מה שמעל ומעבר לצמצומה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
