ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מספונטניות לעיון
פסוקי דזמרה משולים ללימודי בקיאות, לעומת ברכות קריאת שמע שמשולים ללימוד בעיון. בפסוקי דזמרה אנו עסוקים בבריאת העולמות יש מאין וביטולם אל ה'. לעולם לא נהיה מסוגלים להבין עד הסוף את הבריאה יש מאין, היא גדולה עלינו ונשאר לנו רק להתפעל ממנה ולהתלהב. בברכות קריאת שמע אנו עוסקים בדברים שיותר קשורים אלינו, ולכן אנחנו מסוגלים להתבונן יותר במהותם ולא להסתפק בהתלהבות ספונטנית. אנחנו לומדים בעיון, ועוסקים בעיקר בשני נבראים רוחניים, ברואים אבל רוחניים: המלאכים בברכת 'יוצר אור' ונשמות ישראל בברכת 'אהבה רבה'.
מבהמית לאלוקית

קרוב אליך (664)
הרב יהושע שפירא
180 - לא חומדים, כן מודים
181 - תתכונן לאירוע מכונן
182 - להדק חגורות, אנחנו ממריאים!
טען עוד
מכיוון שאהבת ה' צריכה להגיע ל"בכל לבבך – בשני יצריך" ולחדור גם ליצר הרע, תפקידה של הנפש האלוקית לעורר גם את הנפש הבהמית. לכן אנו עוסקים לפני קריאת שמע בשתי הברכות שמעוררות את שתי הנפשות. הברכה הראשונה, 'יוצר אור', עוסקת בצבא השמיים ובעיקר במלאכים, והיא מעוררת את הנפש הבהמית (כפי שנלמד בשבוע הבא); ואילו הברכה השנייה, 'אהבת עולם', עוסקת בנפש האלוקית, בתורה ובמצוות, על מנת לעורר את האהבה הטבעית שלה להתפרץ בקריאת שמע ולהשתלט על כל מאודנו.
מעיון לאִיוּן
עבודת התפילה מתמקדת ושואפת בעיקר להצליח ליצור בקרבנו אהבת ה' אמיתית בשעת קריאת שמע: "כי הנה עניין התפילה היא קיום המצות קריאת שמע – "ואהבת", ועל דבר זה תקנו כל סדר התפילה קודם קריאת שמע" (האדמו"ר הזקן, תורה אור).
הפסגה הגבוהה של תפילת שמונה עשרה, היא השלב הגבוה בסולם התפילה ש"ראשו מגיע השמימה", אך היא איננה עיקר העבודה אלא סוג של תוצאה. המפגש הישיר עם ה' והדיבור איתו איננו חוויה של אהבה, כמו בקריאת שמע, אלא ביטול מוחלט ו'יראה עילאה', נוכח פני המלך.
קריאת שמע היא זו שבידי אדם, ושמונה עשרה בידי שמים. קריאת שמע דורשת עמל ועבודה רבה על מנת לעורר את האהבה. ואילו על תפילת שמונה עשרה נאמר בחסידות, שמי שעמל עד תפילת העמידה צריך בתחילתה לדומם מנוע; בבחינת "מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת". הדביקות שבשמונה עשרה דומה, בתוך היכלו של מלך, לקבלת שכר על העבודה בתפילה שעד שמונה עשרה.
שרטטנו את המפה, וכעת הגיע הזמן להעמיק פנימה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













