ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מה זה ספק? בעיקרו של דבר, העניין של ספק עומד על משהו שהוא לא בטוח, לא יציב. אנו אומרים: "אמת ויציב ונכון וקיים"; מול אמת יש שקר, מול יציב יש משהו שהוא לא בטוח, מתנדנד. דבר שאני בטוח בו איננו ספק. למילה ספק יש שימושים רבים, אני רוצה לדבר על ספק כהרגשה - ההרגשה של חוסר בטחון, חוסר ודאות. כשאדם עומד על אבני יסוד הוא לא עומד על ספק, כשהוא עומד על משהו רעוע הוא עומד על ספק; הספק יכול להתפרס על עניינים רבים.
הספק שמגיע מזרעו של עמלק משאיר לנו שאלות לא פתורות, והעולם מלא בדברים כאלו. כפי שאומר הזוהר פעמים רבות: "עץ הדעת טוב ורע" - הוא מקורם של השאלות בעולמנו, ו"עץ החיים" איננו כזה, והוא אומר שיבואו ימים שעץ החיים יאיר בעץ הדעת וכל הספקות יעלמו.
יש עקרון חשוב בחיים, עקרון התרת הספקות. מישהו שיש לו ספק, קוראים לזה עמלק - זה לא רק כינוי - זה באמת עמלק. אדם עובר בדרך של חיים ועומד עם הספק, והספק לא נותן לו מנוחה. נושא הספק יכול להשתנות בין אנשים, אבל אני בטוח שאצל כל אדם קיים העניין הזה. יש אנשים שאין להם הרבה ספקות, כשהוא מגיע לספק הוא חותך אותו.
על אחד מראשי הממשלה שתמיד היה עושה פשרות, היו אומרים בבדיחה שעל השאלה מה הוא רוצה לשתות - קפה או תה, היה עונה: חצי קפה חצי תה. כשעומדים מול בעיה, לא חייבים לפתור כל בעיה, יש בעיות שאפשר לעשות בהן פשרה. כשעומדים מול בעיה כזו של עמלק אמיתי, אדם יכול להימצא בתוך הספק - לפעמים רגע או שניים, ולפעמים הרבה מאוד זמן. בע"ה, יבוא יום כזה וכזה שניפתר מהספק.
קרוב אליך (663)
הרב יהושע שפירא
186 - שליחי המלך
187 - יש ספק / אין ספק
188 - פורים שמח! לחיים לחיים!
טען עוד
אם בן אדם יכול לשמוע עצה טובה מה לעשות - יש לו מישהו שהוא סומך עליו בלב ונפש, אז הוא הולך אליו, שואל אותו ויוצא שמח ומרוצה; אם אין לו אדם כזה - שיפתח איזה ספר ויכריע; זה עדיף מאשר להישאר בספק. בן אדם יכול להסתובב שנים עם בעיה, להשאיר את השאלה תלויה באוויר וזה סוג של הכרעה שמשאירה את הספק לא מוכרע. יש משל פרדוקסלי שנקרא "חמורו של בורידן" על שמו של מלומד צרפתי מהמאה הארבע־עשרה, הוא אמר: מה יקרה אם אקח חמור ואשים אותו בין שתי ערמות של קש במרחק שווה? החמור לא יידע להחליט לאיזו ערימה ללכת, וככל הנראה ימות ברעב. אדם כנראה לא ימות ברעב כי הוא יעשה החלטה שרירותית. באותו אופן, אדם שעומד בפרשת דרכים, יכריע ימינה או שמאלה - ייקח שביל אחד וימשיך בו, כי זה יותר טוב מלשבת בפרשת דרכים. באופן יחסי, זו הבחירה הטובה. לכן, אם לבן אדם יש בעיות שהוא יודע שהן ארוכות מארץ מידה, העצה האחרונה היא שעדיף להחליט החלטה שרירותית מאשר להשאיר את זה לא מוכרע.
כשבן אדם מכריע באופן של "שב ואל תעשה עדיף", לא תמיד זה הדבר הנכון. להבדיל, במשחק שחמט, יש דבר שנקרא 'פט', אחד השחקנים מגיע למצב שהוא לא יכול לזוז או למצב סיבובי שאפשר להסתובב בו חמישים שנה, מי שרוצה לכלות זמנו לריק יכול להמשיך לשחק, ובמצב כזה עושים תיקו. אנו מדברים על מקרים שבהם הפתרון לא יכול לבוא באופן טבעי אלא על ידי החלטה, שאם בן אדם לא יכריע הוא עלול להסתובב עם בעיה כל החיים.
פעם הגיע מישהו לרבי מקוצק עם שאלות על הקדוש ברוך הוא. הרבי שלח אותו לעיין באיזה תוספות, האיש עיין שוב ושוב ולא מצא שם שום דבר, הוא בא לשאול, והרבי אמר לו: "תסתכל בתוספות, הוא שאל שאלה חמורה ולא מצא לה תשובה אלא נשאר ב"צריך עיון"; והתוספות לא נשאר שם אלא המשיך הלאה לעניינים הבאים".
אחת השאלות החשובות שאדם צריך לשאול את עצמו היא מאיפה בא הספק? העניין של דברים כאלה, בעיקרו ובפנימיותו של דבר, אם לאדם יש שאלה שנראית לו כאינטלקטואלית הוא צריך לבדוק האם היא מעוררת אותו, כי אם לא - השאלה היא רק תירוץ.
מישהו שנמצא בתוך 'פלונטר', אומרים לו: תנער את החוטים, אם תנער אז תראה שחלק מהחוטים יתנערו, אבל אם אתה יושב בתוכו אז נראה לך שאין שום דרך לצאת מהפלונטר.
יש אנשים שיש להם ספקות באמונה; לפעמים זה קורה בשלב מסוים של החיים - יש גילאים יותר 'מועדים' ופחות, אבל זה יכול לקרות בגיל עשר או שמונים. יש מי שספקות באמונה לא נוגעות אליו כלל ועיקר, ואז הוא יכול לישון עם או בלי מה שנקרא "היש ה' בקרבנו אם אין". אבל מה קורה לאדם שזה כן מציק לו?
מה עושה בן אדם שיש לו ספקות, שאלות גדולות ומהותיות? הפתרון של התורה הוא לא עקיפה, אלא: "תמחה את זכר עמלק", אין שום טעם לשבת ולהסתבך איתו. מה היה קורה אם בני ישראל היו שולחים משלחת לעמלק אולי נעשה פשרה? אז עמלק היו אומרים לא עושים פשרה, כי אי אפשר באמת לעשות פשרה עם עמלק. מה עושים עם הספק? אין דרך אחרת אלא לסלק אותו, כמו 'שור מועד' שאין לו תקנה אלא סכין.
אם בן אדם היה עושה ניתוח מקיף לעצמו מה מטריד אותו, מה מפריע לו, הוא היה מגיע למסקנה שהרבה מהדברים לא באמת חשובים. אבל העניין הוא, שהספק לא צריך משהו שיזין אותו, הוא עומד על דבר אחד - הוא לא מקבל שום תשובה, מדוע? כי הוא עומד על דעתו. למשל, אני מתווכח עם מישהו; אני אומר לו משהו והוא אומר לי: "אולי להיפך", אני מביא לו הוכחות מהשמים והארץ אז הוא אומר: "שמעתי, אז מה"?
הפתרון היותר טוב הוא לזרוק את עמלק. כל העניין של עמלק הוא הספק, כשעמלק בא הוא לא בא עם איזה נימוק חיובי, כל מה שהוא בא זה לעשות צרות, האם אני יכול לשכנע אותו? לא. כל מה שאני יכול לעשות זה להרוג אותם כמה שיותר מהר. לחתוך אותו.
עמלק לא בא אפילו בגלל חוסר אמונה; הוא בא כי לא אכפת לי, בגלל שכל מה שאני רואה או שומע לא עושה עלי שום רושם. כתוב "וישמע יתרו" ואז הוא בא, מה הוא שמע? הוא שמע על יציאת מצרים ועל מלחמת עמלק. יתרו אמר אם הייתי מתנדנד עד עכשיו אז אני צריך להתחיל לעבוד את ה', ובכל זאת הוא נשאר במקומו. אבל כשהוא שמע על מלחמת עמלק, הוא ראה שלמרות שעמלק ידעו על יציאת מצרים הם היו מסוגלים להילחם בישראל, כלומר שאפשר לשמוע על הניסים ועדיין להישאר אותו הדבר, אז כנראה שזה לא מספיק, צריך ללכת לישראל. ברגע שאני זז, שאכפת לי באמת, עמלק מסתלק.
בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
