ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
371 וְכַאֲשֶׁר יִשְׁלְמוּ אֵלֶּה הָאַרְבָּעָה הֵם גִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה, וְאֵינֶנִּי יָרֵא עַל רֹב עַמֵּנוּ שֶׁיַּפִּילוּ* מִגִּדְרֵי הַתְּשׁוּבָה, כִּי אִם זֶה הַשַּׁעַר* הָרְבִיעִי, רוֹצֶה לוֹמַר הַהִשָּׁנוּת*, כִּי אֲנִי בּוֹטֵחַ כִּי בִּשְׁעַת הַצּוֹם וְהַתְּפִלָּה, יַעַזְבוּ וְיִתְחָרְטוּ וִיבַקְשׁוּ הַכַּפָּרָה, אַךְ אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהֵם מַסְכִּימִים* לִשְׁנוֹת. 372 וְאַחַר כֵּן אֹמַר מַה תִּהְיֶה הַתַּחְבּוּלָה לְהָסִיר הַמַּחְשָׁבָה לִשְׁנוֹת מֵהַלְּבָבוֹת, אֹמַר לְחַבֵּר דְּבָרִים בִּפְרִישׁוּת מִן הָעוֹלָם, וְיִזְכֹּר הָאָדָם עִנְיַן חֲלִישׁוּתוֹ וְעָנְיוֹ וִיגִיעָתוֹ וּמוֹתוֹ וְהִפָּרֵד חֲלָקָיו, וְהַתּוֹלֵעָה וְהָרִמָּה, וְהַחֶשְׁבּוֹן, וְהַיִּסּוּרִין, וְהַדּוֹמֶה לָזֶה, וּמַה שֶּׁהוּא מִתְחַבֵּר* לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בָּזֶה, עַד שֶׁיִּמְאַס בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכַאֲשֶׁר יִמְאַס אוֹתוֹ כֻּלּוֹ יִכָּנְסוּ חֲטָאָיו בִּכְלָל הַמִּאוּסִים, וְיֵיטִיב אֶת דַּעְתּוֹ לְעָזְבָם. וְאֹמַר כִּי עַל כֵּן מָצָאתִי הַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, נָהֲגוּ לוֹמַר בְּיוֹם הַכִּפּוּר כְּמוֹ אֵלֶּה הַחִבּוּרִים* אַתָּה מֵבִין שַׂרְעַפֵּי לִבִּי, וְאַל תָּבוֹא עִמָּנוּ בְּתוֹכָחוֹת, אָדוֹן כָּל פֹּעַל וְהַדּוֹמֶה לָהֶם.
השונה בחטא לאחר התשובה
373 וּלְאֵלֶּה הָאַרְבָּעָה סְמוּכִים שְׁלֹשָׁה, וְהֵם הַתּוֹסֶפֶת בַּתְּפִלָּה וּבַצֶּדֶק*, וּלְהָשִׁיב בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב, אָמַר (משלי טז, ו) בִּתְפִלָּה וּצְדָקָה: בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכֻפַּר עָוֹן וּבְיִרְאַת ה' סוּר מֵרָע. וּבְהָשִׁיב בְּנֵי אָדָם לְמוּטָב (תהלים נא, טו): אֲלַמְּדָה פֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וגו'. 374 וַאֲבָאֵר עוֹד כִּי הָאָדָם כַּאֲשֶׁר יַסְכִּים בְּעֵת תְּשׁוּבָתוֹ בְּלֵב שָׁלֵם שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה, תִּהְיֶה תְּשׁוּבָתוֹ מְקֻבֶּלֶת. וְאִם תְּשִׁיאֵהוּ הַתַּאֲוָה אַחַר כֵּן לִשְׁנוֹת, אֵין תְּשׁוּבָתוֹ נִפְסֶדֶת, אַךְ יִמָּחֲלוּ לוֹ הָעֲווֹנוֹת שֶׁהָיוּ קֹדֶם הַתְּשׁוּבָה, וְיִכָּתֵב עָלָיו מַה שֶּׁיִּהְיֶה לְאַחֲרֶיהָ. וְכֵן אִם יִנְהַג הַמִּנְהָג הַזֶּה פְּעָמִים רַבּוֹת, שֶׁיָּשׁוּב וְאַחַר כֵּן יִשְׁנֶה לַחֵטְא, אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו כִּי אִם מַה שֶּׁאַחַר הַתְּשׁוּבָה, כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּכָל פַּעַם דַּעְתּוֹ שְׁלֵמָה וְלִבּוֹ טוֹב שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה. 375 וְזֶה אֲשֶׁר אַתָּה מוֹצֵא הַכָּתוּב אוֹמֵר (עמוס ב, ו): עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, אֵינֶנּוּ בְּקִבּוּל הַתְּשׁוּבָה*, אֲבָל* הוּא בִּדְחוֹת הָעֹנֶשׁ מֵהֶם אַחַר הַשְּׁלִיחוּת*, כְּאִלּוּ הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶל עַם שֶׁיָּשׁוּבוּ, וְאִם לֹא יָשׁוּבוּ, אָבִיא עֲלֵיהֶם הַחֶרֶב וְהָרָעָב, וְאִם יָשׁוּבוּ אַחַר הַשְּׁלִיחוּת הָרִאשׁוֹנָה אוֹ הַשֵּׁנִית אוֹ הַשְּׁלִישִׁית, לֹא יָבִיא עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְהָבִיא, וְאִם לֹא, יִגְזֹר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר לְהָבִיא, וְאִם יִגְזֹר עֲלֵיהֶם מַה שֶּׁאָמַר, אֲפִלּוּ אִם יָשׁוּבוּ אַחַר כֵּן לֹא יוֹעִיל לָהֶם תְּשׁוּבָתָם בָּרְבִיעִית, לִדְחוֹת מֵהֶם הָעֹנֶשׁ הַהוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל הִיא מוֹעִילָה לָהֶם לְהִנָּצֵל בָּעוֹלָם הַבָּא.
___________________________
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
67 - מאמר חמישי חלק ח'
68 - מאמר חמישי חלק ט'
69 - לימוד שבועי באמונה ב- ח ניסן תשע"ו
טען עוד
ביאורים
371 רוב בני האדם עומדים בשלושת החלקים הראשונים של התשובה, עזיבה, חרטה ובקשת סליחה, הקושי העיקרי הוא בשלב הרביעי, ההחלטה שלא לחזור לחטוא. בשעת צום ותפילה, אנשים בוודאי עוזבים את החטא, מתחרטים ומבקשים כפרה, אך את ההחלטה שלא לשוב לחטא, רבים לא מקבלים באופן שלם.
372 מהי הדרך לחזק את האדם בקבלת ההחלטה שלא לחזור לחטא? נראה שהעצה היא לדבוק במידת הפרישות. האדם חוזר לחטוא בגלל שהוא דבק בתענוגות החיים. אם הוא יזכור את חלישות גופו, את עוניו ויגיעתו בעולם הזה ואת ייסוריו, ושסופו למות, וגופו יפסד וימאס, הרי שימאס בעולם הזה ותועבותיו, ולא יתאווה להם, וממילא לא ירצה לחזור לעבירה. מפני ששלב זה קשה ביותר בתהליך התשובה, כתבו חכמים פיוטים הנאמרים ביום הכיפורים: "אתה מבין שרעפי לב", "אל נא תבוא בתוכחות", "אדון כל פועל" ועוד, שענינם תחינה לה' שלא יכעס על האדם החוזר לחטוא.
373 לארבעת יסודות התשובה מצטרפים שלושה עניינים, הנוגעים לשלמותה של התשובה, והם: תוספת בתפילה, תוספת בצדקה והשבת בני אדם למוטב. על צדקה ותפילה נאמר (משלי טז, ו): "בחסד ואמת יכופר עוון, וביראת ה' סור מרע", "בחסד ואמת יכופר עוון" זוהי הצדקה, "וביראת ה' סור מרע", זו התפילה. על השבת אנשים בתשובה נאמר (תהילים נא, טו): "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו". בזכות שלוש המצוות החשובות האלו, הקב"ה מוחל על העוונות. הראב"ע מקשר את הפסוק לנאמר בתחילת הפרק: "למנצח מזמור לדוד בבא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע... כי פשעי אני אדע וחטאי נגדי תמיד".
374 כאשר אדם שב בתשובה בלב שלם, אף אם אחר כך חוזר לסורו ולא עומד בפיתויי היצר, תשובתו מקובלת ואין זה פוסל את התשובה. מכוח התשובה נמחלות כל העבירות שעשה קודם ששב, ואין הקב"ה מחשיב עוד את העבירות שמחל עליהן. חטאי האדם, אם יכשל, נמנים רק מכן ולהבא. דבר זה נכון, גם אם עשה תשובה וחזר ונפל כמה וכמה פעמים, בכל פעם שחוזר בתשובה בכל ליבו, הקב"ה מוחל לו על כל החטאים שעשה קודם ששב.
375 לכאורה קשה על דברינו מהפסוק בעמוס (ב, ו): "על שלושה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו", ממנו משמע שה' קורא לאדם שלוש פעמים לחזור בתשובה, אם לא שב, נגזרת עליו הגזירה, וגם אם יחזור בתשובה, הקב"ה לא מקבל את תשובתו, "על ארבעה לא אשיבנו". אך אין זה נכון, דברי עמוס לא מדברים על קבלת עצם התשובה, אלא על הייסורים בגלל החטא בעולם הזה. אם ישראל עושים תשובה, אחר הקריאה הראשונה, ה' מוחל ואין הם נענשים, כך בפעם השנייה והשלישית, אבל אם חוטאים ברביעית, שוב אין בכוח התשובה למנוע את העונש בעולם הזה. ואף שה' מעניש אותם בעולם הזה, אין זה מבטל את התשובה, והיא מועילה לעולם הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
