ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- ארץ חמדה
- ערב עיון - הגרש"ז אוירבך
ישנם סיפורים בגוונים שונים. יש המספרים אותות ומופתים, ואילו אחרים מעדיפים את הסיפורים נושאי המסרים החינוכיים, באומרם בדרך מליצה על סיפורי המופתים – 'אותות ומופתים באדמת בני חם'.
מספרים על רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שהיה מבקש שיספרו לו רק סיפורים שיש לו יכולת ללמוד מהם. מופתים אין בכוחו של אדם מהשורה לחולל, וגם סיפורים על גדול בישראל, שכבר בילדותו היה גאון עצום בעל ידיעות מקיפות, מייאשים את השומע במקום לדרבנו להתקדם. מבקש היה לשמוע סיפורים על התמדה בתורה ומידות טובות, סיפורים שיכולים אנו ליישמם בחיינו.
ואף אנו ננסה ללמוד משהו מאפיין מדמותו הכבירה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל ב- כ' אדר. כידוע, ר' שלמה זלמן היה מגדולי פוסקי דורנו, שסלל פסיקות רבות וחדשניות בעידן מודרני של חידושים טכנולוגיים. חידושים אלו, לא הניחו לפוסקי דורנו להסתפק רק בהמשך פיתוח השתלשלות ההלכה בדרך הקלאסית. היה עליהם לחצוב יסודות הלכתיים חדשים, לעיתים, מסוגיות רחוקות, ולתת מענה למציאות המתחדשת. מבחינה זו, ר' שלמה זלמן מהווה סמל ודוגמא לפסיקה זו, שהותירה רישומה על הנוהג ההלכתי של כולנו.
וכך מסופר (התורה המשמחת עמ' 51) על היוולדו של הסעיף הפותח את הספר 'שמירת שבת כהלכתה' – "שיעור החום לעניין איסור בישול (בשבת) הוא... לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס". כלומר – ההלכה קובעת שהגדרת איסור בישול הנוזל בשבת היא: לגרום לנוזל להגיע לחום "שהיד סולדת בו". בהעדר מד חום בימי חז"ל, הגדירו כאן חכמים הגדרה התלויה בתחושתו האישית של כל אדם – חום שגורם לידו להירתע מהנוזל. בסעיף זה הצליח ר' שלמה זלמן לתת הגדרה מדויקת, הנעזרת במד החום המודרני – לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס.
וכיצד הגיע להגדרה זו? מעשה שהיה כך היה – פעם שמע רבי שלמה זלמן מד"ר ולך, שחום גופם של בעלי חיים שונה מאחד למשנהו. מיד, התקשר אצלו מידע ביולוגי זה לפתרון בעיה הלכתית. הגמרא (חולין ח:) קובעת, שבעל חיים שנשחט ונמצא אחר כך טריפה, אין שומנו האסור נבלע בסכין השחיטה, והסכין אינה צריכה הגעלה. כיוון, שחום בשיעור 'יד סולדת' גורם למאכל להיבלע בכלי, מוכח מכאן שחום גופם של בעלי החיים הנשחטים פחות מדרגת 'יד סולדת'.
בדק רבי שלמה זלמן ומצא, שחומו של הברווז הוא הגבוה ביותר מבעלי החיים הנשחטים. כיוון שחום הברווז הוא 44 מעלות צלזיוס, הרי מוכח שחום 'יד סולדת' גבוה מ- 44 מעלות, ושיעורו לפחות 45 מעלות.
פסיקה גאונית זו הפכה ליסוד הלכתי ידוע. פסיקה זו נולדה מחיבור גאוני של ידע מעשי וסוגיות הלכתיות בנושאים שונים.
אנו, לצערנו, לא במדרגתו של ר' שלמה זלמן. ובכל זאת, מסיפור זה יש לנו הרבה ללמוד. הנקודה המרכזית שגרמה לפסיקה גאונית זו להיוולד היא העובדה שהתורה הייתה תמיד מול עיניו. כשהתורה תדיר מול העיניים, והשכל שקוע בחיפוש פתרונות הלכתיים, הרי שמידע ביולוגי מיד מתחבר לפתרון הלכתי. כולנו יכולים להוסיף מעט בשימת התורה מול עינינו. וכמובן – לחבר לכך שכל ישר וחשיבה פורייה, שיביא אותנו ליכולת לחבר את התורה – דבר ה' לחיי המעשה, שזהו עניינם של ההלכות והמצוות המעשיות.
ובכך פותחת פרשתנו – "צו את בני ישראל". התורה היא לא רק עומקים רוחניים אלא צו מעשי המנחה אותנו בחיינו. שנזכה ליישם את כל הצווים ולהיפגש עם ה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
