ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
382 וַאֲבָאֵר עוֹד מַה שֶּׁיָּעַדְתִּי לְבָאֵר מִן הָעֲווֹנוֹת, אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאֹמַר שֶׁהֵם אַרְבָּעָה. תְּחִלָּתָם שְׁבוּעַת שָׁוְא, אָמַר בָּהּ (שמות כ, ו): כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. וְהַשֵּׁנִי שְׁפִיכוּת דָּם נָקִי, אָמַר בּוֹ (יואל ד, כא): וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי. 383 וְהַשְּׁלִישִׁי הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, אָמַר בּוֹ (משלי ו, כט): כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ. וְהָרְבִיעִית עֵדוּת שֶׁקֶר, אָמַר בָּהּ (שם יט, ה): עֵד שְׁקָרִים לֹא יִנָּקֶה וְיָפִיחַ כְּזָבִים לֹא יִמָּלֵט. וְיִתְחַבֵּר אֲלֵיהֶם מִי שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו גְּזַר דִּין כְּמוֹ (דברים ג, כו): רַב לָךְ*, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. 384 וְהַתְּשׁוּבָה עִם אֵלֶּה* הַחֲמִשָּׁה מְקֻבֶּלֶת, אֶלָּא שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְלָט מֵרָעָה שֶׁתָּבֹא עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה עֲלֵיהֶם. וּמִי שֶׁהֵרַע לַחֲבֵרוֹ שֶׁלֹּא בְּמָמוֹן, אֲבָל בְּגִדּוּף אוֹ בְּהַכָּאָה, הַדָּבָר תָּלוּי בִּמְחִילָתוֹ. וְאִם יִמְחַל לוֹ, יָסוּר עָנְשׁוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית נ, יז): כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וגו'. וְצָרִיךְ שֶׁיִּשְׁאַל ג' פְּעָמִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם): אָנָּא שָׂא נָא. וְאִם יָמוּת הַמְגֻדָּף אוֹ הַמֻּכֶּה, יֹאמַר בְּמַעֲמַד עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, חָטָאתִי לִפְלוֹנִי ג' פְּעָמִים, כִּי אִם הָיָה חַי וְיִשְׁאַל* מִמֶּנּוּ כֵּן, וְלֹא הָיָה עוֹנֵהוּ הָיָה נִמְחָל לוֹ. 385 וַאֲבָאֵר עוֹד הַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יָבוֹא עֲלֵיהֶם גְּמוּל בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ אִם יִכְפֹּר אָדָם. וְאֹמַר שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה, כִּבּוּד אָב וָאֵם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שמות כ, יא): כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ. וְהָרַחֲמִים עַל בַּעֲלֵי חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (דברים כב, ז): שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים. וְשֶׁיִּהְיֶה מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ בֶּאֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם כה, טו): אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ*. 386 וְיִתְחַבֵּר אֶל זֶה הַיְעִידָה* בַּטּוֹבָה כְּשֶׁתִּהְיֶה בִּגְזַר דִּין, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְיֵהוּא (מלכים ב' י, ל): בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל בִּגְזַר דִּין, וְחָטָא הוּא וּבָנָיו, וְלֹא הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לְהַשְׁלִימָם מַה שֶּׁיְּעָדוֹ בּוֹ. 387 וְאַל יַחְשֹׁב חוֹשֵׁב שֶׁאָמְרוּ* וְהָיָה בְךָ חֵטְא בִּקְצָת הָעֲווֹנוֹת, שֶׁאִי אֶפְשָׁר מִבְּלִי עֹנֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַמַּאֲמָר הַזֶּה אֵינֶנּוּ כִּי אִם בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים, בְּאִחוּר הַנְּדָרִים (דברים כג, כב) וְהֵם לֵאלֹהִים, יִתָּכֵן לִמְחֹל הִתְאַחֲרָם. וּבְהִמָּנַע מֵהַלְווֹת לֶעָנִי (שם טו, ט), וְהוּא נִמְחָל עִם הַתְּשׁוּבָה, וְהַאֲרָכַת שְׂכַר שָׂכִיר (שם כג, כג), וְהוּא נִכְנָס בְּשַׁעַר הַגְּזֵלוֹת.
___________________________
רַב לָךְ – על משה רבנו נגזר שלא ייכנס לארץ, ותפילותיו לא התקבלו. עִם אֵלֶּה − באלו. וְיִשְׁאַל − ויבקש. לָּךְ − סיום הפסוק: "למען יאריכון ימיך". הַיְעִידָה − הבטחה. שֶׁאָמְרוּ וכו' − בחלק מהעבֵרות נאמר בתורה "והיה בך חטא".
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
70 - מאמר חמישי חלק י'
71 - מאמר חמישי חלק י"א
72 - מאמר חמישי חלק י"ב
טען עוד
382 ארבע עבירות שאין עליהם תשובה בעולם הזה
אמרנו שלכל העבירות מועילה תשובה, מלבד שלוש עבירות, שאף כשעושים תשובה אין הן נמחלות, ונוסיף, שישנן ארבע עבירות שאף שהתשובה מועילה בהן, בהכרח נענשים עליהן בעולם הזה. רבנו לומד זאת מכך שבכל המצוות הללו נאמר שה' לא מנקה לחוטאים, כלומר אין תרופה בלא עונש.
א. שבועת שווא, כמו שנאמר (שמות כ, ו): "כי לא ינקה ה' את אשר ישא את שמו לשוא".
ב. שפיכת דם נקי, כמו שנאמר (יואל ד, כא): "וניקיתי דמם לא ניקיתי".
383 ג. הנואף אשת איש, כמו שנאמר (משלי ו, כט): "כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה". בפסוקים לפני כן נאמר (פס' כז-כח): "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה, אם יהלך איש על גחלים ורגליו לא תכוינה", רבנו מסביר שם: "הניח שני משלים והרכיב עליהם שתי פעולות, המשל הראשון חתיית האש בבגד ולא הגיעה אל הגוף שהבגד נשרף ללא הגוף, כך הנוגע באשת רעהו ואפילו בליטוף לא בתשמיש לא ינצל מעונש כל שהוא, והשני ההליכה על גחלים אשר בכך יגיע הכאב אל הגוף, דומה לו כן הבא על אשת רעהו, והוא השוכב אותה שאין לו הצלה מאש גיהינום".
ד. המעיד עדות שקר, כמו שנאמר (משלי יט, ט): "עד שקרים לא ינקה".
ה. מי שנגזרה עליו גזירה, לא מועילה לו תשובה ותפילה, כמו שנאמר (דברים ג, כו): "רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
384 כאמור, בארבעת העבירות הללו התשובה מתקבלת, אך האדם מוכרח לקבל ייסורים בעולם הזה. ומי שחרף או הכה את חברו, אף אם עשה תשובה הוא תלוי במחילת חברו, אם החבר לא ימחל הוא יענש, ואם ימחל– העונש ימחק, כמו שנאמר (בראשית נ, יז): "כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע לפשע עבדי אלהי אביך". ומפסוק זה למדו שצריך לבקש מחברו שלוש פעמים, שנאמר: "אנא" "שא נא", "שא נא", יש בפסוק שלוש פעמים "נא", ללמדנו שביקשו מיוסף שלוש פעמים מחילה בטרם מחל להם (יומא פז, א). ואם האדם שנפגע מת, הפוגע צריך לומר: "אני חטאתי לפלוני" שלוש פעמים לפני עשרה אנשים, ואז יתכפר לו.
385 שלוש מצוות שכל אדם זוכה על ידן לשכר בעולם הזה
יש שלוש מצוות שמי שמקיים אותן זוכה לשכר בעולם הזה, אפילו אם הוא כופר, והן: כיבוד אב ואם, כמו שנאמר (שמות כ, יא): "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך...". רחמנות על בעלי חיים, כמו שנאמר (דברים כב, ז): "שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך, למען ייטב לך והארכת ימים". משא ומתן ביושר, כמו שנאמר (דברים כה, טו): "אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק היה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה".
386 ניתן להוסיף על שלושת המצוות הללו מצב רביעי בו בוודאי זוכה האדם לשכר טוב בעולם הזה. כאשר הקב"ה מבטיח שכר מוחלט בעבור מעשה שהאדם עשה, ההבטחה לא מתבטלת, אפילו אם אחרי ההבטחה אותו אדם או בניו ממרים את פי ה'. יהוא מלך ישראל הוא דוגמה לזה, שה' הבטיחו (מלכים ב י, ל): "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל". ואף שחטאו אחר כך, ה' קיים להם, את אשר הבטיח.
387 יש מספר מצוות שנאמר בהן: "והיה בך חטא", לכאורה המשמעות היא שבהכרח נענשים עליהן בעולם הזה, אך אין זה נכון, שהרי דבר זה נאמר על שלוש עבירות: איחור שילום נדרים, הימנעות מהלוואה לעני והשהיית שכר השכיר, ובשלושתן יש אפשרות למחילה. איחור הנדרים הוא חטא כלפי ה', והוא יכול למחול על כך. ההימנעות מהלוואה לעני נמחלת על ידי תשובה. השהיית שכר שכיר היא סוג של גזל, וחלים בה דיני גזל, שתשובה מועילה בהם.
לרפואת והצלחת שרה בת ברכה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
