ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ח - 578 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְּׁאֵלָה, אִם גְּמוּלָם וְעָנְשָׁם שָׁוִים בָּעִנְיָן? 579 אֹמַר, כְּמוֹ שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל* אֶלֶף זְכוּת, כֵּן לֹא יִכְלֶה גְּמוּל זְכוּת אַחַת, וּכְמוֹ שֶׁאֶלֶף חוֹבָה לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, כֵּן חוֹבָה אַחַת לֹא יִכְלֶה עָנְשָׁהּ, אֶלָּא שֶׁהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ אַף עַל פִּי שֶׁהֵם לָנֶצַח לְמַעֲשֶׁה אֶחָד וּלְאֶלֶף מַעֲשֶׂה, עִנְיַן כָּל אֶחָד יִהְיֶה כְּפִי מַעֲשֵׂהוּ. וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה זְכוּת אַחַת, אוֹ עֶשֶׂר, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בַּגְּמוּל כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים תַּכְלִית* טוֹבָתָם הַמְּנוּחָה בִּלְבַד, וַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם עִם הַמְּנוּחָה אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים, וַאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, שֶׁהֵם עִם כָּל זֶה לוֹבְשִׁים הַבְּגָדִים הַחֲמוּדוֹת, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה יֵשׁ לָהֶם מַעֲלוֹת גְּדוֹלוֹת, כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא אֲנָשִׁים, נֶאֱמַר בְּהַצְלָחָתָם (תהלים טז, ט): אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח, וַאֲחֵרִים (שם לו, ח): בְּצֵל כְּנָפֶיךָ יֶחֱסָיוּן, וַאֲחֵרִים (שם ט): יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ. וַאֲחֵרִים (זכריה ג, ד): וְהַלְבֵּשׁ אֹתְךָ מַחֲלָצוֹת. וַאֲחֵרִים (שם ז): וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה, רָמַז בּוֹ אֶל הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר נֶאֱמַר (ישעיה ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. 580 וְכֵן מִי שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹ עֲשָׂרָה, אוֹ מֵאָה, אוֹ אֶלֶף, יִהְיֶה עִנְיָנוֹ בָּעֹנֶשׁ כְּפִי מַה שֶּׁעָשָׂה, אֶלָּא שֶׁהוּא מֻתְמָד לָנֶצַח, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רוֹאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה אֲנָשִׁים שֶׁעָנְשָׁם שֶׁיּוּשְׂמוּ בְּמִשְׁמָר, וַאֲחֵרִים שֶׁגּוֹרְרִים עִם זֶה בַּחֲבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה קְשׁוּרִים וּכְפוּתִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה אֲסוּרִים בְּזִקִּים וּכְבָלִים, וַאֲחֵרִים עִם כָּל זֶה מַכִּים אוֹתָם בְּמַה שֶּׁמַּכְאִיבָם. כֵּן בָּעוֹלָם הַבָּא, אֲנָשִׁים שֶׁנֶּאֱמַר בְּיִסּוּרֵיהֶם (ישעיה כד, כב): וְאֻסְּפוּ אֲסֵפָה אַסִּיר עַל בּוֹר וְסֻגְּרוּ עַל מַסְגֵּר, וַאֲחֵרִים (משלי ה, כב): עֲווֹנֹתָיו יִלְכְּדֻנוֹ אֶת הָרָשָׁע וּבְחַבְלֵי חַטָּאתוֹ יִתָּמֵךְ וַאֲחֵרִים (איוב לו, ח): וְאִם אֲסוּרִים בַּזִּקִּים, וַאֲחֵרִים (ירמיה ל, כג): וְסַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
___________________________
שֶׁלֹּא יִכְלֶה גְּמוּל – מקבל שכר נצחי. תַּכְלִית – שיא.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
101 - לימוד שבועי באמונה ל ניסן- ו אייר תשע"ו
102 - מאמר תשיעי חלק י'
103 - מאמר תשיעי חלק י"א
טען עוד
578 -ח- איכות השכר והעונש
ועתה נשיב לשאלה, האם השכר על מצווה אחת ועל מצוות רבות שווה, וכן האם העונש על עבירה אחת ועל עבירות שווה או משתנה לפי רוב ומיעוט המעשים?
579 ונשיב, שמצד משך הזמן בו ניתן השכר או העונש על מצוות ועבירות אין הבדל בין מעשים רבים ומעטים, כי השכר או העונש על מצווה אחת נצחי, אבל יש הבדל באיכות השכר והעונש בין המרבה לממעיט. כמו שבעולם הזה אנו רואים הבדלי מדרגות בטובה, שיש כאלה שהתענוג שלהם הוא המנוחה, ויש שגם אוכלים ושותים היטב, ויש שיש להם גם בגדי פאר, ויש שברשותם דירה רחבה ויפה, ויש שגם זכו בנוסף לכבוד רב, כך גם בעולם הבא יהיו סוגים שונים של אושר ושכר. על אחדים נאמר (תהילים טז, ט): "אף בשרי ישכון לבטח", ועל אחרים נאמר (שם לו, ח): "בצל כנפיך יחסיון", ויש שיזכו (שם ט): ל"ירויון מדשן ביתך", ועל אחרים נאמר (זכריה ג, ד): "והלבש אותך מחלצות", ועל אחרים (שם ז): "נתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", והכוונה שיהיה בין המלאכים הנקראים עומדים כמו שנאמר (ישעיה ו, ב): "שרפים עומדים ממעל לו".
580 מדרגות מעין אלו נמצאות גם באיכות העונש, שאף שאדם שעבר על עבירה אחת יקבל עונש נצחי, עונשו קל מעונשו של אדם שעבר עבירות רבות. כשם שבעולם הזה יש סוגים רבים של עונשים, יש כלואים, ואחרים גם כבולים, ויש כאלה עם אזיקים, וכאלה שבנוסף גם מקבלים מכות. כך בעולם הבא, יש שנאמר עליהם (ישעיה כד, כב): "ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר", ויש שנאמר עליהם (משלי ה, כב): "עונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך", ועל אחרים נאמר (איוב לו, ח): "ואם אסורים בזיקים ילכדון בחבלי עני", ואחרים (ירמיה ל, כג) "סער מתגורר על ראש רשעים יחול".
לב הדברים
ההנאות בעולם שלנו מחולקות לקומות שונות. יש קומות בסיסיות ויש קומות גבוהות יותר. לדוגמה, רס"ג נותן לנו כאן רשימה קצרה של הנאות כמו מנוחה, אכילה, לבוש, דירה וכבוד. אפשר לראות איך כל אחת מהן מקדימה בהכרח את חברתה. אדם לא יכול ליהנות מאוכל טוב כל עוד חסר לו צורך בסיסי יותר של שינה, ומי שחסרים לו בגדים מתאימים, כל כבוד בעולם שיעניקו לו לא יכבד אותו. באותה מידה גם בעולם הבא בזמן קבלת השכר יש הכרח להקדים דברים בסיסיים לפני שניגשים לקומות מורכבות יותר ועמוקות יותר של שכר.
בהתפתחותו הפסיכולוגית של הילד חשוב להקדים את האהבה ותחושת הביטחון, לפני שהוא יוכל לגשת לעניינים חברותיים ומפותחים יותר. בדומה לכך, בעולם הרוחני, אהבת ה' והביטחון בו מעניקים יציבות לנפש האדם, כך שתוכל להתעלות בלא פחד לעולמות רוחניים שאינם מוכרים לה.
להבדיל, גם בעונש ישנן קומות של ענישה. ענישה קלה מספיקה לעובר עברות קלות, כמו אזיקים על ידיו. לפושע גדול יותר צריך בית כלא, ולאחרים מכות ועינויים. כל זה משמש משל לעונש בעולם הרוחני שניתן על עבֵרות בעלות חומרה שונה. יש הבדל בין עונש על עבֵרה פרטית לבין פגיעה באושיות התורה, לבין כפירה גמורה בה', שמנתקת את האדם מכל זכות לקיום רוחני בעולם הבא. בעונש יש ביטוי של צדק ויושר, שהרי כך הם החוקים שנקבעו מראשית היצירה. תפקיד נוסף יש לעונש, והוא לעורר את האדם לאחריות על חייו. הידיעה שבסופו של דבר ישנו דין ומשפט, תביא את הרשעים להיזהר ולהימנע מלבצע את כוונותיהם הרעות. השכר והעונש בעולם הבא, הנמדדים מידה כנגד מידה, מלמדים אותנו שיש תוכן ממשי ורוחני לכל פעולה שאותה אנו עושים במשך חיינו בעולם הזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
