ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
את חשבון השנים אנו קובעים על פי ראש השנה. בו, אנו עורכים את חשבון הנפש של עולמנו, ומבקשים שתתגלה מלכותו של בורא העולם על כל הממלכות והמדינות ועל כל ברואי העולם. את המוקד האחר של השנה אנו מציינים בחודש האביב, המועד שבו יצאנו ממצרים. לזכר גאולה זו סופרים אנו את החודשים, הראשון, השני, וכן הלאה, במספרים, ונקודת המוצא נקבעת על פי חודש ניסן - מועד צאתנו ממצרים. 1
אפשר לומר שהמסלול של תשרי קושר אותנו למעגל החיצון של בריאת העולם ודאגתנו לקיומו, ואילו המסלול של ניסן מציין את המעגל הפנימי של ישראל במהלכו ההיסטורי, שבו הוא מתייחד בדרכו האופיניית והנבדלת מן הגויים.
הפעם נשוחח על שני מוקדים נוספים בשנה, ט"ו בשבט וט"ו באב, אשר גם ביניהם שווה המרחק - שישה חודשים מבדילים בין ט"ו בשבט לט"ו באב. המוקדים הללו קשורים לעונות השנה המתחלפות בימים אלה.
ט"ו בשבט מצוין במשנה כראש השנה לאילן, והוא היום הקובע לחישוב שנות המעשרות לפרות האילן. לא ניתן להפריש תרומות ומעשרות מפרות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פרות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, כי הם משני שנתונים שונים, ואין מפרישים משנה אחת על אחרת. בתלמוד מסבירים את המיוחד שבתאריך זה, כי עד ט"ו בשבט "יצאו רוב גשמי השנה" (ראש השנה יד, ע"א). מה פירוש "רוב גשמי השנה"? רוב הימים שמבקשים בהם את הגשמים. אנו מתחילים להזכיר את הגשם ביום שמיני עצרת, הרי עד ט"ו בשבט עברו כמעט ארבעה חודשים, ומכאן ועד ראשון של פסח נותרו עוד חודשיים בלבד לשאול על הגשמים, ואפילו בשנה מעוברת נותרו לנו רק עוד שלושה חודשים. אם כן, בהגיענו לט"ו בשבט, כבר עברו רוב הימים לבקשת הגשמים, הם כבר מאחורינו.
הסבר נוסף למשפט "יצאו רוב גשמי השנה" - רוב כמות הגשמים של השנה יורדים עד ט"ו בשבט, כלומר, מחצית כמות הגשמים לפי הממוצע השנתי, מספיקה לרדת לפני תאריך זה 2 . בלשון הירושלמי (ראש השנה פרק א, הלכה ב) נאמר:
"עד כאן חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה".
כלומר עד חודש שבט מנצלים השורשים העמוקים של האילן את מי השנה הקודמת, מכאן ואילך תופסים את מקומם הגשמים של השנה החדשה, שהספיקו לחדור למעבה האדמה. רוב גשמי השנה הספיקו לרדת עד תאריך זה, ולכן השנתונים של המעשרות נקבעים בהתאם לתאריך זה, כי בו מתחילים האילנות לצאת מתרדמת החורף, הימים הולכים ומתארכים, השמש מתחילה לחמם, והשרף עולה באילנות, הגשמים שנספגו באדמה מתחילים לעלות באילן והוא מתעורר לחיים חדשים 3 . על כן, כל פרי שחנט לפני תאריך זה שייך לשנה שעברה,
כי הוא חי מגשמי השנה שעברה, ואילו אילנות החונטים לאחר ט"ו בשבט שייכים לשנה החדשה, וכך לשונה של הברייתא בתלמוד הבבלי (ראש השנה טו, ע"ב):
"ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשׂר לשנה שעברה - אחר ט"ו בשבט, מתעשׂר לשנה הבאה".
התאריך השני, ט"ו באב, מציין את הכיוון ההפוך - את המעבר מן הקיץ לקראת החורף, ימי הקיץ הארוכים הולכים ומתקצרים, תש כוחה של חמה, אין בה כבר הכוח והיכולת לייבש את העצים שנכרתו לעצי המערכה, על כן הפסיקו לכרות עצים לצורך זה. בלשון חכמינו, בתלמוד (תענית לא, ע"א), נקרא יום זה: "יום תבר מגל" - יום שבירת המגל, כי הפסיקו לכרות את העצים, מאחר שהחמה לא תוכל לייבש את העצים ותישאר בהם לחלוחית שתמשוך את התולעים לבוא ולמצוא משכן בקרבם.
נוכל לסכם ולומר, ט"ו בשבט מציין את המעבר מן החורף לאביב ולקיץ, ואילו ט"ו באב מציין את המעבר מן הקיץ לסתו ולחורף.
מה שיש לציין עוד בתאריכים אלה הוא - שפרשת 'יתרו', המספרת לנו על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות
זמן קריאתה חל תמיד לאחר ט"ו בשבט. פרשת 'ואתחנן', המתארת את מעמד הר סיני וקבלת התורה במשנה תורה, זמן קריאתה חל גם הוא מיד לאחר ט"ו באב ובסמוך לו. עניין זה בא ללמדנו כי עם תחילת פריחת האביב בט"ו בשבט 4 , הננו פורחים גם בתורתנו, מתחדשים יחד עמה בתחלופת הזמנים, מקבלים את התורה יחד עם שירת הבריאה. וכן בקיץ, במעבר לקראת החורף, בט"ו באב, הננו מקבלים את עול התורה מחדש כי הלילות הולכים וגדלים וזהו הזמן העיקרי והמיוחד לקניין התורה. כשם שעצי השדה חיים, כך עלינו לחיות בדבקותנו בתורה שהיא עץ החיים: "כי הם חיינו ואורך ימינו לעולם ועד".
^ 1 עיין ברמב"ן שמות יב, ב.
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
