ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
יוצאות בכלי לבן (בגדים) שאולים, כדי לא לבייש את מי שאין לה, ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים" (תענית כו).
מה בעצם קרה בט"ו באב שהופך אותו ליום כל כך משמעותי, עד שהוא מושווה ליום כיפור?
הגמרא מונה 6 אירועים שקרו ביום הזה:
א. יום שכלו מתי מדבר למות.
ב. יום שהותרו השבטים לבוא זה בזה, היינו: להתחתן שבט עם שבט אחר.
ג. יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל (אחרי פרשת פילגש בגבעה)
ד. יום בו בוטלו השומרים שמנעו את העליה לרגל לירושלים
ה. יום שהתירו לקבור את הרוגי ביתר
ו. יום שהפסיקו את כריתת העצים למערכה.
ומוסיפה הגמרא שמיום זה ואילך זהו הזמן ללכת ולהוסיף בלימוד מידי יום ביומו.
לעומת תשעה באב שכלל בתוכו אירועי פירוד וחורבן, הרי היום הזה מציין אירועים של תיקון ואחדות:
הסתיים מותם של אנשי מדבר שמתו על חטא המרגלים , ושוב נפתחה הדרך להתחבר אל ארץ ישראל.
הסתיים הפירוד בין השבטים, ושוב ניתן להתחתן זה עם זה, ושבט בנימין חוזר אל כלל ישראל.
הסתיים הריחוק מירושלים, שנגזר ע"י ירבעם בן נבט מלך ישראל, וממילא נפתחה הדרך אליה ואל מלכות בן דוד.
גם הרוגי ביתר הגיעו אל מקומם הראוי, ותוקנה מאז ברכת "הטוב והמיטיב" בברכת המזון.
ומכאן ואילך יש להוסיף בלימוד התורה גם בלילות, וממילא "להוסיף חיים על חייו" (רש"י).
ריקוד ומחול הבנות ביום הזה מבטא "סגירת מעגל", אחדות ותיקון דברים שהיו שבורים בכלל ישראל.
ביום הזה כל מי שמרגיש שבור גם באופן אישי – יכול לקבל את השלמתו, ולהפוך למציאות מתוקנת. ביום הזה מוסיפים עוד שפע של חיים.
הגמרא מציינת שהיו כמה סוגי בנות באותו הריקוד: מיוחסות, יפות ומכוערות.
ישנם כל מיני מצבים בנפש בהם לעיתים אנחנו מרגישים מיוחסים ויפים, ולפעמים אנחנו מכוערים בעיני עצמנו.
ביום כיפור הקב"ה מנקה אותנו מכל שמץ של לכלוך פנימי בנפש שלנו, וכולנו נמצאים אז במצב של טהרה: "לפני ה' תטהרו", וממש כך קורה גם בט"ו באב: כולנו נמצאים בתוך מעגל של שמחה, שמסמל שלמות: אין ראש ואין סוף, אין מישהו שהוא יותר יפה או יותר מיוחס. בגדי הלבן של הבנות מסמלים את יופי הטהרה והקדושה שלנו.
בעצם מתברר שכולנו יפים ומיוחסים בעיני הקב"ה, כמו שאנחנו: "כולך יפה רעיתי ומום איך בך" – וזה מכוון אל כל אחד ואחד מאתנו ממש. עצם המחשבה על כך מעוררת בנו ביום הזה אופטימיות ושמחה.
בספרים מופיע שט"ו באב הוא 40 יום לפני כ"ה באלול, שהוא יום בריאת העולם.
40 יום לפני יצירת הולד מכריזים בשמים על זיווגו של האדם.
ביום הזה מכריזים בשמים על הקשר הפנימי העמוק בין הקב"ה וכל אחד ואחד מישראל שיבוא ליד ביטוי בשנה הבאה בעז"ה.
ויותר מכך: כל הזיווגים העתידיים" בין אדם ובת זוגו, בין אדם לילדיו, לתורתו, לממונו ולכל צרכיו – הכל נקבע ביום הזה.
ממילא מובן הצורך להרבות בו בתפילות ובקשות, כיוון שהיום הזה הוא יום טוב ממש כיום כיפור, ובכוחו להשפיע שפע גדול על הכלל ועל הפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
