ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
גם בתורה המילה אהבה מופיעה פעמים רבות בהקשרים שונים – "ואהבת לרעך כמוך", "ואהבת את ה' אלוקיך", "ותהי לו לאישה ויאהבה" ועוד – מה שמעיד על מרכזיותה של האהבה בעולם בכלל ובחיינו בפרט. ולמרות העיסוק הנרחב בענייני האהבה בספרות, בשירה ובספרי ההגות לגווניהם השונים, עדיין נותר מקום לא קטן לעיין ולברר מה יחסו של בית המדרש לאהבה, ומהי הדרכת התורה בהבנת מקומה של האהבה בחיינו.
בית מדרש לאהבה
יש מי שיכול לסבור כי בית המדרש יוצא חוצץ נגד האהבה ואף חונק אותה. סברה זו נובעת מתוך מחשבה שחופש גמור ומתירנות חושנית הם אלו שמצמיחים את האהבה הנכספת, ואילו בית המדרש שמטיל הגבלות ואיסורים לרוב בתחומים רבים ובפרט בתחום הקשר שבין גברים לנשים, מצמצם בכך את הנאותיו של האדם, וממילא מיצר את צעדיה של האהבה. לפי דעה זו, חיובים כשמירת עיניים, שמירת נגיעה וכדומה מפריעים לאהבה להיגלות במלואה.
זוהי טעות קשה. בניגוד למה שלעיתים נשמע, הרי שלתורתנו אין דבר וחצי דבר נגד האהבה. אדרבה, האהבה היא כוח משמעותי ומיוחד עד מאוד. התורה משבחת לרוב את עובד ה' מאהבה, וכל יהודי מצווה לאהוב את בוראו. החיבור של כנסת ישראל לקב"ה שמתואר בצורה שירית נפלאה בשיר השירים רווי בתיאורי אהבה לרוב, וגם האהבה הזוגית שבין איש לאשתו מוגדרת כיעד משמעותי ביותר. אבותינו הקדושים אהבו את נשותיהם, ובתוך שבע ברכות הנישואין אנו מברכים את החתן והכלה שיזכו לבנות בית שבו שוררים האהבה, האחווה, השלום והרעות.
ומה על האיסורים, ההגבלות והציוויים הרבים בתחומי יצר העריות? נראה שאלו נועדו דווקא לשמר את האהבה, לא לחנוק אותה, כפי שאולי נראה במבט שטחי שאינו מבורר דיו. שימור זה מתבצע דווקא על ידי הכנסת האהבה לתחום הראוי לה, למקומות ולזמנים הנכונים לה. נקודה זו חשובה ביותר, לכן אין להקל ראש בבירור הבנת האיסורים והמגבלות בתחומי היצר, בצורה עמוקה ומאירה.
חידושים רבים מתחדשים בבית המדרש ביחס לאהבה. אחד מהם, מרכזי ביותר, הוא ההבנה שיש שני אופנים לאהבה. יש אהבה שפועלת על האדם, ולעומתה יש אהבה שהאדם פועל בה. יש אהבות שבהן האדם פסיבי, מובל, לעיתים אף מסונוור, וכנגדן יש אהבות מתפתחות, שביסוסן ושכלולן תלויים בעיקר בפעולות של האדם האוהב. נראה שבית המדרש מדגיש חזור והדגש את היכולת של פיתוח האהבה, ואת ההבנה שמה שמגיע כך סתם יכול להתפוגג ולהיעלם בדיוק כשם שהגיע.
הבנה זו נכונה ביחס לסוגי אהבה שונים. בין האדם לאלוקיו למשל יכולה להיות אהבה חיצונית, שבה מונכח בעיקר היסוד הרגשי, ויכולה להיות גם אהבה פנימית, שמגיעה מתוך עבודה מאומצת ועמל רב ובה מתקיימת מעין התאחדות של האדם עם אלוקיו, בבחינת "אני והו הושיעה נא". תיתכן אהבה חיצונית של אדם לעמו, המונעת מכוח ההרגל והשגרה, ומולה אפשר למצוא אהבה פנימית ועמוקה בין האדם היחיד לכל חלקי אומתו. וכמובן, גם ביחס לאהבה שבין איש לאישה תיתכן אהבה חיצונית נמוכה, ולעומתה יש אהבה פנימית ועמוקה.
ליפול לאהבה
הקשר האידיאלי שבין איש לאישה הוא עמוק ומהותי, ובכוחו להתנשא לחיבור נפשי חזק. קשר שבסיסו הוא גופני חיצוני אינו ממצה את הפוטנציאל האפשרי שיש בקשר הזוגי, ולכן הוא איננו ראוי. אהבה שכזו תתברר על פי רוב כאהבה זמנית אשר תשאיר רושם רע, ולעיתים אף תגרום לתחושות של בושה ושנאה הטעונות באנרגיות שליליות קשות. מדוע בכל זאת, על אף החולשות שיש בקשר המבוסס בעיקרו על היכרות חיצונית ועל משיכה גופנית חזקה, בני אדם רבים מפתחים לא אחת קשרים מעין אלה? בעברית מכנים אהבה שכזאת בשם "אהבה עיוורת" או "אהבה ממבט ראשון". רוצה לומר, אהבה שנגרמת כתוצאה משימת המבט על מימד אחד, חיצוני. מימד זה מסמא את העיניים מלהביט ולראות נכוחה את מכלול הקשר באופן המתבקש. באנגלית מכונה אהבה זו בביטוי FALL IN LOVE, שתרגומו המילולי הוא "ליפול לתוך האהבה", כאילו משהו גדול וחזק, שלא נתון לשליטתו של האוהב, גרם לו ליפול לקשר אהבה שכזה בלי שהוא ממש בחר בו.
נראה אם כן שלא מספיק רק לאהוב, צריך לדעת איך עושים את זה נכון. עלינו להבחין בין אהבה נכונה לאהבה שקרית, ולדעת כיצד בונים אהבה שתוביל לתוצאות חיוביות ולא חלילה לתקלות ולסיבוכים. כמו בתחומים אחרים, גם כאן בא לידי ביטוי מקומו של בית המדרש ומקומה של התורה שניתנה מפי עליון. התורה לא התעלמה ממציאותה של האהבה. במקומות רבים, הן בתורה שבכתב והן בתורה שבעל פה, נוכל למצוא הדרכה כיצד עלינו לאהוב. לכן כדאי וראוי שסוגיה כבדת משקל זו תתברר מתוך משקפיים של תורה ולא מתוך תובנות אנושיות גרידא.
גילוי מקומה של האהבה בצורתה הראויה אינו תפקידם הבלעדי של המשוררים, ואף לא נחלתם הבלעדית של הסופרים. דווקא בגלל יקרתה, ראויה היא האהבה להכוונה ברורה ולמורה דרך ראוי, ולבית המדרש יש את הכלים המתאימים לכך.
לכל דור אתגרים רוחניים וחינוכיים המיוחדים לו. נראה שבדורנו אחד האתגרים היותר גדולים הוא ביסוס ובנייה נכונה של אהבה, של זוגיות ושל משפחה. מהי אהבה? מה ההבדל בין אהבה להתאהבות? מה מקומה של המשפחה? עד כמה חשוב להוליד ילדים? שאלות אלו ואחרות ראויות להתברר בכל דור, וצריכות הן שבעתיים להתברר בדורנו. כיום ישנו ערעור על דברים שבעבר היו פשוטים ונהירים להמון העם. מוסד המשפחה נתון תחת מתקפה מבית ומבחוץ. יופיו של התא המשפחתי וייחודו מהווים לא פעם מטרות לחיצים של לעג וקלס מגורמים שונים, ואתגרי המודרנה אינם מקלים כלל על ביסוס אמיתות פשוטות אך הכרחיות כל כך. בבית המדרש מתלבנות ומתבררות בין השאר גם סוגיות נכבדות אלו, בישרות ובבהירות. גם על סוגיות אלו יש לומר "תורה היא וללמוד אני צריך".
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
