ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
537 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַחֲמִישִׁי, עוֹד הַרְחָבַת הַסְּפָרִים שֶׁהַבּוֹרֵא שׁוֹפֵט צֶדֶק יְשַׁלֵּם לְכָל אִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ, וְהוּא אָמְרוֹ (דברים לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל וגו'. וְעוֹד (תהלים קמה, יז): צַדִּיק ה' בְּכָל דְּרָכָיו. וְעוֹד (שם ט, ח-ט): וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ, וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם (שם קיט, צא). וְעוֹד (איוב כד, כג): יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם. כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ (שם לד, כא). כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ (משלי ה, כא). כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט (קהלת יב, יד). וְכָל פָּסוּק כּוֹלֵל פֵּרוּשׁ גָּדוֹל. 538 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשִּׁשִּׁי, זִכָּרוֹן שֶׁיֵּשׁ לַבּוֹרֵא יוֹם מוּכָן לַגְּמוּל, אָמַר בּוֹ (צפניה א, יד - ב, ב): כִּי קָרוֹב יוֹם ה' הַגָּדוֹל קָרוֹב וּמַהֵר מְאֹד, יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא, וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים, גַּם כַּסְפָם גַּם זְהָבָם. הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ* בְּטֶרֶם לֶדֶת חֹק. וּלְכָל פָּסוּק מֵאֵלֶּה פֵּרוּשִׁים אֵינֶנִּי זוֹכְרָם הֵנָּה, שֶׁלֹּא יֶאֱרַךְ הַסִּפּוּר. 539 וְהַשֹּׁרֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, קְרִיאַת הַגְּמוּל טוֹב, וְשֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִן הָרְשָׁעִים, כְּאָמְרוֹ (דברים ה, כה): לְמַעַן יִיטַב לָהֶם וְלִבְנֵיהֶם לְעוֹלָם. וְעוֹד (תהלים לא, כ): מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ. וְעוֹד (קהלת ח, יב-יג): כִּי גַּם יוֹדֵעַ אָנִי אֲשֶׁר יִהְיֶה טּוֹב לְיִרְאֵי הָאֱלֹהִים, וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע. וּלְכָל פָּסוּק מֵאֵלֶּה פֵּרוּשִׁים. 540 וְאִם יִסְבֹּר סוֹבֵר שֶׁאֵלֶּה הַפְּסוּקִים סוֹבְלִים* סְבָרוֹת אֲחֵרוֹת מַפְסִידִים הַטַּעֲנָה בָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא, נְבָאֵר שֶׁהַדָּבָר אֵינֶנּוּ כְּמוֹ שֶׁסָּבַר, כִּי הַשֵּׂכֶל חִיֵּב הַגְּמוּל בְּעוֹלָם אַחֵר, וְכָל פֵּרוּשׁ מַסְכִּים לְמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּשֵּׂכֶל הוּא הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק בַּשֵּׂכֶל, הוּא הַבָּטֵל*.
___________________________
הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ – חפשו מעשיכם הרעים ושובו בתשובה. סוֹבְלִים – יש אפשרות להבינם בדרך אחרת.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
94 - מאמר תשיעי חלק ג'
95 - מאמר תשיעי חלק ד'
96 - מאמר תשיעי חלק ה'
טען עוד
537 הוכחה חמישית – נאמר פעמים רבות, שה' שופט צדק ולא עוול ושהוא גומל לכל אדם בדיוק לפי מעשיו. מכיון שבעולם הזה אנו רואים פעמים רבות צדיקים ברעה ורשעים באושר, פשוט שהדין הזה לעולם הבא. הפסוקים המורים על יושר דינו של הקב"ה הם (דברים לב, ד): "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עוול צדיק וישר הוא". וכן (תהילים קמה, יז): "צדיק ה' בכל דרכיו", וכן (תהילים ט, ח-ט): "וה' לעולם ישב כונן למשפט כסאו והוא ישפוט תבל בצדק". וכן (תהילים קיט, צא): "למשפטיך עמדו היום", וכן (איוב כד, כג): "עוד יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם". וכן (איוב לד, כא): "כי עיניו על דרכי איש". וכן (משלי ה, כא):"כי נוכח עיני ה'דרכי איש", וכן (קהלת יב, יד): "כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט".
538 הוכחה שישית – ה' הזהיר מפני היום הגדול בו יפרע את כל חובותיו כלפי הצדיקים והרשעים, כמו שנאמר (צפניה א, יד-ב, ב): "קרוב יום ה' הגדול... יום עברה היום ההוא... והצרתי לאדם והלכו כעורים... גם כספם גם זהבם לא יוכלו להצילם ביום עברת ה'... התקוששו וקושו הגוי לא נכסף, בטרם לדת חוק...".
539 הוכחה שביעית – ה' הבטיח גמול טוב לצדיקים ולא לרשעים, כמו שנאמר (דברים ה, כה): "למען ייטב להם ולבניהם לעולם". וכן (תהילים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך". וכן נאמר בקהלת (ח, יב-יג): "כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו, וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים".
540 כנגד הטענה, שניתן לפרש את כל הפסוקים באופן אחר ולבטל את ההוכחה שיש עולם הבא, אנו אומרים שמכיון שהוכחנו שהשכל מחייב שהעולם הבא קיים, עלינו להסביר את כל הפסוקים על פי זה, כי פירוש הפסוקים חייב להתאים למה שמוכח בשכל. פירוש בדרך אחרת יתבסס על הנחה הנוגדת את מה שהשכל מחייב, ולכן אין לו קיום.
הרחבות
%האמונה לא סותרת את השכל והמצפון
וְכָל מַה שֶּׁמֵּבִיא אֶל מַה שֶּׁהוּא חוֹלֵק בַּשֵּׂכֶל, הוּא הַבָּטֵל. רס"ג כותב שאף שאפשר לפרש כל אחד מהפסוקים האלו באופן אחר כך שיראה שהם לא עוסקים בעולם הבא – כיון שכבר הוכחנו בצורה שכלית שחייב להיות גמול בדמות העולם הבא, פירוש הפסוקים חייב להתאים לכך. לא ייתכן להעמיד אותם בצורה שתסתור את השכל.
ראשונים רבים, ביניהם הכוזרי , שחי כמאה חמישים שנה לאחר רס"ג, כתבו דבר זה בתור יסוד ברור ביהדות, שלא ייתכן שהתורה תסתור את השכל: "חלילה לאל מהיות דבר התורה סותר עדות דבר הנראה עין בעין או דבר שהוכח במופת שכלי!" [מאמר ראשון סז].
היחס החיובי ל'כלי העבודה' הטבעיים של האדם – ההיגיון, הרגש והמצפון – משתקף גם בדברי הרב קוק : "אסור לה ליראת שמים שתדחק את המוסר הטבעי של האדם, כי אז אינה עוד יראת שמים טהורה. סימן ליראת שמים טהורה הוא כשהמוסר הטבעי, הנטוע בטבע הישר של האדם הולך ועולה על פיה [...] אבל אם תצויר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים לפעול טוב, ולהוציא אל הפועל דברים מועילים לפרט ולכלל, ועל פי השפעתה מתמעט כוח פועל ההוא, יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" [אורות הקודש ג, עמוד כז]. אם האמונה של האדם סותרת את טבעיות החיים שלו – כנראה שיש בה פגם מסוים. האמונה צריכה לרומם את ההיגיון ואת המוסר הטבעי, אך לא לדכא אותו. כאשר תחבור האמונה אל ההיגיון ואל החיים הפשוטים – היא תעניק להם משמעות ותיתן לאדם כוח כדי לפעול ולתקן את עצמו ואת המציאות.
לעילוי נשמת אהרן יהודה בן מרדכי ז"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
