ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הגיע יום בדיקת חמץ, ועדיין אין זכר למעות ולשום מצרך של פסח.
הגיע אור לארבעה עשר בניסן, זמן בדיקת חמץ, ובבית לא נמצאה אפילו חתיכת לחם, עד שנאלץ לשאול משכניו כיכר לחם.
ר' יששכר לא ידע מה עדיף: האם לקיים את מנהג עשרה פתיתי חמץ או לתת את החתיכות לבני ביתו המשוועים לחתיכת לחם צנומה? לבסוף החליט לקיים בכיכר קודם כול את המנהג הקדוש של פתיתי החמץ כנגד עשר הספירות ומצוות ביעור חמץ. אגב כך בני ביתו, העטופים ברעב זה כמה ימים, סעדו את לבם ולא הותירו מהכיכר זכר עד בוקר.
לאחר תפילת שחרית חזר ר' יששכר לביתו. דרכו הייתה לא לספר על מצבו לאף אדם, אלא לסמוך בביטחון עז על בורא העולם. עברה שעה ועוד שעה, עד שעבר סוף זמן אכילת חמץ ובני הבית נשארו שוב בחוסר כול.
בשעה העשירית קיימו את הכתוב "שאור לא יימצא בבתיכם", אבל כפי שהיו נקיים מחמץ, כך היו נקיים ממצות ומשאר צורכי החג. מה יהיה עם ליל הסדר המתקרב ובא בצעדים מהירים? ומה יהיה עם הרעב?
והנה, בשעה שלישית אחר חצות היום, הגיעו לרדושיץ שני אנשים במרכבה רתומה לשני סוסים. חזותם ומלבושם העידו כי הגיעו ממדינת אשכנז. הם שאלו את אחד המקומיים: "היכן גר כאן איש חסיד וירא שמיים שנזהר בכל ימי הפסח לאכול רק מצה שמורה ונזהר מאוד אפילו ממשהו חמץ?".
התושב לא הכיר את ר' יששכר שהיטיב להצניע את מעלתו, והנוסעים המשיכו לחפש איש חסיד וירא שמיים, אך לשווא. לבסוף פגשו שני נערים שדרו בשכנות לר' יששכר והכירו קצת במעלתו. הם הראו לאורחים היכן הוא מתגורר. בבואם לביתו מצאו את הרבנית ושאלו אותה: "היכן בעלך?"
"הוא לומד כעת בבית המדרש. מה מבוקשכם?"
"מארץ רחוקה באנו", אמרו, "אנו מוכרחים להישאר כאן בליל החג, והיות שבביתנו אנו נזהרים בכל החומרות, רוצים אנו לערוך את חג המצות כמו בבית. ומכיוון ששמענו על בעלך כי הוא איש ירא שמיים, ברצוננו לחוג את הפסח אצלכם".
"אגיד לכם את האמת", ענתה בלב נשבר, "רציתי מאוד להכניס אורחים, אבל עדיין לא הוכן אצלנו מאומה לחג הפסח. אני מתביישת מאוד... אבל זו האמת. כעת קרוב לכניסת החג ואין לנו כלום כפשוטו..."
"אל תדאגי!", ענו, "הסתכלי בעד החלון, וראי מה הבאנו איתנו. כל הפסח ממש מונח על המרכבה בתוך תיבה סגורה. מיד נביא הכול לתוך ביתכם".
השניים יצאו והביאו תיבה מלאה בכל טוב, מצות ויין משובח, בשר ודגים וכל מטעמים, וכל הירקות הנצרכים לליל הסדר, ואפילו קליות ואגוזים לחלק לילדים, וניגשו לערוך את השולחן.
כשהגיע זמן המנחה, הלכו האורחים אל בית המדרש שבו שהה ר' יששכר והתפללו מנחה וערבית של חג. לאחר התפילה ניגשו אליו האורחים ואמרו לו: "גוט יום טוב! אנחנו מעיר רחוקה ממדינת אשכנז, ואירע עיכוב שמנע מאיתנו להגיע לביתנו לחג הפסח. והיות שבביתנו אנו זהירים ביותר בחומרות החג, על כן אנו רוצים לחוג את הפסח אצל ירא וחרד לדבר ה', ושמענו על כבודו שהוא מהחרדים לדבר ה'. על כן רצינו לשאול, אם אפשר להישאר אצלכם בחג?"
"בחפץ לב", אמר הצדיק מרדושיץ, "אולם לא אכחיש כי לא הכנתי לחג מאומה. ואיני יודע בעצמי איך אערוך את הסדר, ועל ה' שם אני את מבטחי".
"אם לא יהיה אוכל, לא נאכל", ענו השניים.
כאשר בא ר' יששכר לביתו עם אורחיו, ראה כי הבית מלא אורה ושמחה, והשולחן ערוך ומסודר כיד המלך. הוא שאל בהשתוממות את רעייתו: "מנין כל זה?!"
"האורחים שבאו עמך הביאו את כל זה", ענתה.
רבי יששכר נתן שבח והודאה לה' על הניסים ושמח מאוד עם אורחיו כי ראה שהם תלמידי חכמים ויראי שמיים. הם ערכו עמו את הסדר ברוב עוז וחדוה, ועסקו כל הלילה בסיפורי יציאת מצרים, וכך היה גם בלילה השני.
בצאת החג בירכו האורחים את בני הבית, ולאחר ההבדלה הלכו ונעלמו כלעומת שבאו. חיפשו אותם בכל העיר ולאחר שלא מצאו הבינו שאין מדובר בסתם אנשים.
בבוא חג השבועות נסע ר' יששכר לרבו הקדוש החוזה מלובלין. בעת קבלת שלום שאלו הרבי על מצבו ואיך עבר עליו הפסח. ר' יששכר סיפר על הניסים ועל הנפלאות מהאורחים המסתוריים שנעלמו במוצאי יום טוב.
ענה החוזה מלובלין: "יודע אתה מי היו האורחים החשובים הללו? הלא הם מלאכי מעלה מיכאל וגבריאל! אשריך וטוב חלקך. זהו סימן אורה בעבורך. מהיום והלאה אפלתך תאיר ויתרומם קרנך בעולם".
וכך היה. רבי יששכר דב נודע כאחד מגדולי החסידות והתפרסם במופתים המסעירים שחולל עד שכונה הבעל שם טוב השני.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
