ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לוח השנה גם כן לא עומד מנגד והוא מעניק לנו בקושי שבוע הפרש בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות.
מה הקשר בין שני הימים הללו?
בעיני רוב האנשים התשובה ברורה. יש זיקה עמוקה של תלות בין הצמד הזה. קשר של סיבה ותוצאה.
לא נוח לנו לבטא את זה בקול אבל השואה היא בעצם 'הצידוק והסיבה לקיומה של מדינת ישראל'. האסון הנוראי בו נספה שליש מהעם היהודי באכזריות איומה המחיש לעולם כולו את הצורך הקריטי בהקמת מקלט בטוח עבורנו בדמותה של מדינת ישראל.
על אף שזו התפיסה העולה מרוב הדוברים הרשמיים שלנו בעולם, יש בה טעות ברמה המהותית, ונזק הרסני לעמדתנו, ברמה המעשית.
ראשית, השואה האיומה אכן קרתה, אך היא לא הייתה חייבת לקרות. הקמת מדינת ישראל, לעומת זאת, היא אירוע שהיה חייב להתרחש. האנושות וההיסטוריה חיכו לו אלפיים שנה בכיליון עיניים, גם אם אינם יודעים זאת. עם השואה או בלעדיה זה היה קורה, גם אם זה היו נדרשים עוד כמה עשרות או אפילו מאות שנים. הירידה של עם ישראל מעל במת ההיסטוריה היא תקלה מקרית ("מפני חטאינו גלינו מארצנו") שהתארכה זמן רב מהמצופה, אבל התוכנית האלוקית ביחס לעם הנבחר מעולם לא השתנתה. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מג,כא). יש לנו שליחות וייעוד בעולם, והם יכולים להתממש רק באמצעות ממלכה ריבונית שחיה בדרך ה' ומהווה מודל עולמי לחיים של אמת ומוסר. "אור לגויים". במשפט אחד נאמר זאת כך: ייתכן שירד מחר גשם וייתכן גם שלא. מה שבטוח הוא שהשמש תזרח. זהו חוק-מציאות שלא ניתן לשינוי.
שנית, ברמה המעשית, הניסיון 'לעשות לעולם מצפון' ולייבב ש"אנחנו-חייבים-מדינה-אחרת-תראו-מה-עושים-לנו", הוא טעות חמורה שנידונה לכישלון. כי אם בתחרות 'התמסכנות' עסקינן, הרי שהפלשתינאים עוקפים אותנו בסיבוב. הם פיתחו קריירה ענפה בתחום, וזוכים כל שנה מחדש במדליית הזהב העולמית של הקורבן האולטימטיבי. מה גם שהם אינם בוחלים בשום שקר או מניפולציה להמחשת עליבותם ומסכנותם. השאלה המרתקת 'האם ייתכן שהם עצמם האשמים במצבם הגרוע?!' פחות חשובה, כל עוד מבחינת הנראות החיצונית – מדינת ישראל היא יפהפייה פורחת ומשגשגת ששולחת לוויינים לחלל, והישות הפלשתינאית היא מכוערת ועניה ושקועה עמוק בביוב ובחולי.
חייבת לבוא מהפכה בתפיסה שתוביל למהפכה בהסברה. עד היום העולם שמע מאיתנו את המנטרה ש'מגיעה לנו מדינה כי אנחנו מסכנים' ו'לא מסוגלים לסבול יותר מאנטישמיות ורדיפות'.
אלא שהטיעון הזה לא מחזיק עוד מים. אם כבר הוא תומך דווקא בטענה הפלשתינאית שגם להם מגיעה מדינה, כי הם כבושים ואומללים עוד יותר מאתנו.
הגיע הזמן שנאמר בקול חד וצלול: אנחנו לא נמצאים כאן כי אנחנו מסכנים אלא כי אנחנו צודקים.
איננו פונים לעולם בבקשה שירחמו עלינו וישליכו לנו איזו עצם נדל"נית במזרח התיכון, אלא אנו תובעים מהם את הזכות היסודית שמגיעה לנו בנחלת אבותינו.
לא כבשנו, פשוט חזרנו הביתה.
ולסיום, הצעה קטנה למשרד החוץ. מה דעתכם שבמקום לסחוב את כל השגרירים ליד-ושם, תסיעו אותם לביקור היסטורי מרגש במערת המכפלה? קחו אותם למקום בו הלך אברהם, גר יצחק וחלם יעקב, כשהם שומעים את ההבטחה האלוקית "לזרעך נתתי את הארץ הזו"?
האם יש סיכוי שאם אנחנו נאזור אומץ לומר בקול את האמת הזו, גם העולם ישתכנע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
