ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ראש חודש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
א. אחדות העם - הלוח העברי המבוסס על עקרונות קידוש החודש ועיבור השנה הופך את הפרטים לעם מאוחד. סביב לוח השנה המוסכם על הכל, העם חוגג את חגיו ומציין את המאורעות הן הציבוריים והן הפרטיים. כל מחלוקת בתחום זה עלולה לפלג את העם בקרע בלתי ניתן לאיחוי ח"ו. וז"ל המדרש:
"וכדי שלא יהו ישראל עושין ב' ימים טובים בשינוי זה מזה, האב היום, והבן מחר, ואחיו למחרת..."(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות י"ב ד"ה ב) החדש הזה).
פילוג מסוג זה אירע כנראה בימי ירבעם בן נבט. ירבעם שחשש מהגמוניה של יהודה בזכות העליה לרגל לבית המקדש בירושלים, נקט כנראה בשני צעדים שהיו אמורים למנוע זאת. הראשון העמדת משמרות שמנעו פיזית את העליה (גיטין פח ע"א ועוד).
השני כנראה עיבור השנה והוספת חודש ללא הסכמת בית הדין הגדול שישב בירושלים, מה שגרם לכך שחגגו את סוכות בישראל בזמן שביהודה היה כבר חודש חשוון וכולם כבר אמרו "ותן טל ומטר לברכה". הדברים מפורשים בכתוב:
"וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד: אִם יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית יְקֹוָק בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל אֲדֹנֵיהֶם אֶל רְחַבְעָם מֶלֶך יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה:... וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ... הַשְּׁמִינִי בַּחֹדֶשׁ אֲשֶׁר בָּדָא מלבד מִלִּבּוֹ וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (מלכים א י"ב כו-לג).
עמידה על עקרון זה באה לידי ביטוי במחלוקת, הרבה יותר מאוחרת בימי רבן גמליאל ורבי יהושע. כשמצד אחד רבן גמליאל הגיב בחומרא רבה על מחלוקתו של רבי יהושע "שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך" ומצד שני לאחר שקיבל רבי יהושע הלכה למעשה את דעתו של רבן גמליאל "עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי - בחכמה, ותלמידי - שקבלת את דברי" (ראש השנה דף כה ע"א). רק אחידות של הלוח מאפשרת אחדות.
ב. רציפות המסורת- סוד העיבור נמסר במסורת מדור לדור כמבואר במדרש "עמדו ישראל על תקנות סוד העיבור שהיו מחשבין מאדם ועד נח, ונח מסרו לשם, ושם ליעקב אבינו, ויעקב אבינו לקהת, וקהת לעמרם, ועד היום הזה הוא מסור לחכמי ישראל לקדש בו חדשים" (פסיקתא שם). המסורת היא הבסיס לאמונה כמו שמסבירים באריכות רבי יהודה הלוי ב"כוזרי" (מאמר א אות כה ועוד) והרמב"ם בהקדמה לפירוש המשניות וב"מורה נבוכים".
ג. תורה מן השמים- דווקא במצווה זו רומזת התורה ומדגישים חז"ל כי גם משה רבנו ללא "סייעתא דשמיא" ישירה לא היה מסוגל לבדו לרדת לעומק העניין. וז"ל הגמרא:
"תנא דבי רבי ישמעאל: שלשה דברים היו קשין לו למשה, עד שהראה לו הקב"ה באצבעו, ואלו הן: מנורה, וראש חדש...יש אומרים: אף הלכות שחיטה..." (מנחות דף כט ע"א).
ד. ארץ ישראל- מרכזיותה ויחודה. קידוש החודש ועיבור השנה הן מצוות שיש לקיימן בארץ ישראל בדווקא. כל נסיון לערער את מעמדה של ארץ ישראל נתקל בהתנגדות חריפה של חכמים (עיין כדוגמא בסוגיא ברכות סג ע"א/ע"ב). לשיטת הרמב"ם רק קיומו של ישוב יהודי בארץ ישראל מבטיח את המשך קיומו של הלוח העברי ומכאן הבטחה אלקית כי לעולם, בכל זמן ובכל מצב יתקיים ישוב יהודי מינימלי בארץ ישראל (ספר המצוות עשין קנג).
ה. בין ישראל והעמים- היחס המיוחד של הקב"ה לבניו, בחיריו, בא לידי ביטוי בנושא זה. על ענייני הלוח העברי דרשו חז"ל
אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות - שנאמר (דברים ד') "ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים" איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים - הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות (מסכת שבת דף עה ע"א).
הבה נתפלל שנזכה בקרוב לחידושה של הסנהדרין היושבת בלשכת הגזית מקדשת חודשים ומעברת שנים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
